בהתאם להחלטות הממשלה מיום 15.8.06 ערב/1 ו – ערב/ 2 ולצורך בניית תוכנית עבודה המבוססת על הכרת הצרכים בשטח, ביצעה הרשות לקידום מעמד האישה, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית ומכון "רותם", סקר לבדיקת הצרכים של האישה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית בצפון.
הסקר נערך באמצעות הטלפון בקרב מדגם של כ 1200 נשים משלושת המגזרים האלה המתגוררות בצפון הארץ. השאלון לסקר נכתב לאחר ניתוח ממצאי שלב מקדים של ראיונות עומק.
הנדגמות הבדואיות והדרוזיות רואיינו בערבית ואילו הנדגמות הצ'רקסיות נדגמו בעברית או בצ'רקסית (מהמגזר הצ'רקסי נדגמו רק 100 נשים).
הסקר התייחס למגוון תחומים כגון: השכלה, חינוך, עבודה, דת, פוליטיקה, שעות פנאי וכו' וממצאיו ישמשו את הרשות לצורך הכנה וביצוע של תוכניות העבודה בתחומים השונים כאמור בהחלטת הממשלה, לשנים 2008-2009. 

עיקרי הממצאים:
• תעסוקה
סוגיית העבודה היא סוגיה מרכזית בהקשר של מעמד הנשים במגזרים אלה. עבודה היא המפתח לתחושת עצמאותן של נשים, עצמאות כלכלית ותרומה למשק הבית. רוב הנשים הן בעד יציאה לעבודה. רק 8% מהן ציינו שהן עושות זאת רק למטרות פרנסה, והיו מוותרות על כך אלמלא הצורך. למעלה מ – 80% מהנדגמות מסכימות עם המשפט: " אני בעד שנשים יבנו להן עסק משלהן", וכשני שליש מסכימות עם המשפט:" תעסוקה לנשים נותנת להן מעמד חזק בתוך המשפחה". 28.6% מהדרוזיות והבדואיות עובדות מחוץ לבית, ואילו כמחצית מהצ'רקסיות עובדות מחוץ לבית. 48.5% יוצאות לעבודה במטרה לעזור בפרנסת הבית, 24.6% יוצאות לעבודה מאחר והן נהנות מעבודה ומפיתוח הקריירה, 26.9% יוצאות לעבוד בעיקר משום שהן נהנות מעבודה וגם כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

• רישיון נהיגה
סוגיית רישיון הנהיגה עלתה בראיונות העומק כגורם חיוני בהקשר של מעמד האישה. חלק מהנשים התייחס לרישיון הנהיגה כאל דרגת עצמאות מסוימת שמאפשרת תנועה ללא תלות בבעל או באנשים אחרים. מצד שני רישיון הנהיגה גם נתפס כמשהו מעט מתריס על ידי חלק מהבעלים וכמשהו שנוגד את הדת, בעיקר במגזר הדרוזי. מממצאי הסקר עולה כי רק 32.4% הן בעלות רישיון נהיגה, ואילו בקרב הצ'רקסיות האחוז גדול יותר (68%).

• השכלה
קיימת הסכמה לגבי חשיבות ההשכלה למעמדה ואיכות חייה של האישה. השכלה היא צעד הכרחי לקראת השתלבות נשים בשוק העבודה. 36.2% הן בעלות השכלה תיכונית חלקית, 26.2% הן בעלות השכלה יסודית חלקית או מלאה, 13.6% הן בעלות השכלה על תיכונית או אקדמאית, 16.9% הן בעלות השכלה אקדמאית מלאה , 7.1% הן ללא כל השכלה. 66% מהלא משכילות מצטערות על כך שלא המשיכו את הלימודים. 30.4% מהנשים לא המשיכו את לימודיהם בגלל המשפחה או הבעל, 30.2% לא המשיכו את לימודיהם בגלל מצב כלכלי.

• דת
עפ"י ראיונות העומק (השלב המקדים לשאלון הטלפוני) נוצרה תחושה שיש מגמה של מעבר לדת עם העלייה בגיל. ממצאי החלק הכמותי דווקא מראים שחלק ניכר מהנשים הדתיות פנו לדת בצעירותן (32.4% מגיל העשרה), ורק אחוז קטן מהן הפכו לדתיות בגיל מאוחר (2.4% מגיל 50 ומעלה). יחד עם זאת, קרוב למחצית מהנדגמות הן דתיות, ורק מעט יותר מעשרה אחוז הן לא דתיות כלל, ואף מתרחקות מדת.

• נישואין
גיל הנישואין נמוך ביחס לחברה היהודית. שלושה רבעים מהנדגמות הנשואות ציינו שהן התחתנו לפני גיל 22 (45.3%). רק 4% מהנשואות ציינו שהתחתנו אחרי גיל 30. בהשוואה לדור הקודם נראה שישנה מגמה של עליית גיל הנישואין כפי שגם התבטאה חזק מאד בראיונות העומק . נשים רבות סבורות שצריך לדחות את גיל הנישואין כדי שנשים תוכלנה לעשות דברים נוספים עבור עצמן כמו לימודים ו/או השתלבות בשוק העבודה. ארבעים ושניים אחוזים מהנשים ציינו את הגיל 23 עד 26 כאידיאלי לחתונה, למרות שבפועל רק 14% ציינו שהתחתנו בגיל הזה. רק 3%  ציינו את הגיל 27 עד 30 כאידיאלי לחתונה.