השינויים בצה"ל ובחברה הישראלית הביאו לבחינה מחדש של יעוד ומבנה מפקדת קצינת ח"ן ראשית ומערך הנשים בצה"ל.

בחינה זו הובילה להבנה שיש להקים גוף ריכוזי ללא גופי ביצוע שיהווה מוקד ידע וגורם ממליץ למטכ"ל בנושא שירות נשים בצה"ל.

החל מקיץ 2001 מערך חיל הנשים כחיל בוטל ובמקומו הוקם גוף שבראשו עומדת יועצת הרמטכ"ל  לענייני נשים (יוהל"ן).

מערך היוהל"ן עוסק בהיבטים שונים הקשורים לשירות נשים בצה"ל, הן מנקודת המבט של הפרט, והן מנקודת המבט של הארגון.

תחומי הפעילות של יוהל"ן

• מחקר ומידע בנושא שירות נשים.
• הדרכה והסברה בנושא שירות נשים.
• ליווי עבודות מטה ושינויים ארגוניים בתוך צה"ל לשם מתן נקודת המבט המגדרית.
• ייעוץ מקצועי שוטף למפקדים בשטח בנוגע לשילוב נשים.
• כתובת לחיילות וקצינות החוות אפליה על רקע היותן נשים.
• קביעת מדיניות בתחום ההתמודדות עם ההטרדה המינית בצה"ל.
• ייצוג צה"ל בארץ ובעולם, בתקשורת ובפני גופים חיצוניים, בנושא שירות הנשים.

באתר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים , בפרק "שוויון הזדמנויות", ניתן לקבל מידע על זכויות ייחודיות לנשים; על הזכות לסביבת שירות מכבדת; וכן על מיצוי הפוטנציאל בהתאם ליכולות וכישורים ולא על פי מגדר.

פתיחת מגוון תפקידים לחיילות בצה"ל

בשנים האחרונות נפתחו בפני נשים מקצועות רבים, ביניהם המקצועות הטכנולוגיים, מקצועות האחזקה, עתודה אקדמאית, וטכנולוגיות ומקצועות לחימה ותומכי לחימה.

בהתאם לחוק שירות הביטחון (סעיף 16א – "לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי"), פתוחים היום בפני החיילות תפקידי לחימה ותומכי לחימה, כגון פקחית טיסה, מדריכת סימולטורים, קצינת תקשוב, פאראמדיקית, משק"ית חילוץ והצלה, מפעילת המר קרבי, ועוד.

שילוב חיילות במקצועות אחזקה, ביבשה ובאוויר, מאפשרת שירות בסביבה טכנולוגית מתקדמת, תוך עבודה עם ציוד טכנולוגי מתקדם, כגון מכונאות רכב/טנקים/מטוסים, חשמל, אלקטרוניקה ועוד.

חלקם הגדול של קודרים אלה נלמדים במסגרת קדם צבאית. מסגרות אלה רחבות ומקיפות, מקנות ניסיון מקצועי רחב, ואפשרות לחיילת להיקלט בתעשיית ההיי-טק לאחר שחרורה.

הטרדה מינית ואלימות – טיפול בפרט

צה"ל רואה עצמו אחראי לשלומן ולביטחונן של החיילות, ובכלל  זה לשמירה על כבודן כאדם, כאישה  וכחיילת.  אחריות צה"ל באה לידי ביטוי בפקודות הצבא ובמדיניות מחמירה, המוקיעה כל תופעה של פגיעה בחירות הגוף, כל התנהגות שהיא בבחינת הטרדה מינית – מילולית או פיזית.
הטיפול בתופעת ההטרדה המינית ותופעת האלימות כלפי נשים מרוכזת תחת סמכותה של היוהל"ן. ריכוז הטיפול בנושאים אלה כולל הפצה של מידע לחיילות בדבר זכויותיהן, הגורמים המטפלים וחשיבות הדיווח.
כמו כן, היוהל"ן מרכזת את נושא ההסברה והפצת המידע בקרב מפקדים/מפקדות, באמצעות סדנאות וחוברות מידע. בנוסף, מידי תקופה נערכים מחקרים הבודקים את תופעת ההטרדה המינית בצה"ל.

חשיבות הדיווח

ההתלבטות האם לדווח לגורמים המוסמכים  מוכרת ומובנת.  יחד עם זאת,  חשוב לזכור כי הדיווח  הוא חשוב ביותר:

• הדחקת האירוע עלולה להזיק בטווח הארוך ועלולה להחמיר את המצב הנפשי של  המוטרדת.
• אי דיווח לא יאפשר איתור  וענישת המטרידים, כך שלא יחדלו ממעשיהם ואף עלולים להמשיך כדפוס פסול זה.
•  הדיווח מסייע לצה"ל לאכוף את החוק, להעניש את המטרידים, ללמוד את התופעה ולהביא לשיפור וייעול הדרכים למנוע אותה.

למי פונים?
אם יש חשד להטרדה מינית, החיילת יכולה  לבחור בקבלת טיפול והדרכה ו/או הגשת תלונה:

לטיפול והדרכה – גופי הפרט בפיקוד/בחיל/בזרוע,  עובדת סוציאלית מרחבית. מפקד ישיר או  מפקד יחידה, רופא יחידה, רכזת/קצינת ת"ש, רופאת נשים, קב"ן. הקו הפתוח  בקצינת פניות הציבור וכן מדור פרט ביוהל"ן אשר יפנה לגורם הפרט הרלוונטי.
הטיפול וההדרכה יינתנו ביעילות וללא דיחוי תוך שמירה על סודיות מרבית, כבוד הפונה ומעורבות מספר מועט של גורמים ככל האפשר.

להגשת תלונה – ישנן שתי אפשרויות להגשת תלונה.
א. פניה למוקד משטרה צבאית חוקרת (מצ"ח(
ב.  מינוי קצין בודק – דרך גורם הפרט הפיקודי / הזרועי / החילי.

בנוסף, חיילת רשאית לפנות למרכזי סיוע אזרחיים העוסקים בנושא תקיפה מינית לקבלת תמיכה וסיוע.

מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית 1202  מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית 1203

יש לזכור, כי הבחירה בהליכי הטיפול, ו/או הגשת התלונה, תלויה רק בחיילת ובהסכמתה.