על פי החוק הישראלי, הזנות כשלעצמה אינה עבירה פלילית. עם זאת, חוק העונשין-התשל"ז 1977, קובע כי הפעולות הקשורות לזנות הן עבירות:
• סרסרות למעשי זנות
• הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות
• ניצול קטינים לזנות
• גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
• החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך
• סחר בבני אדם לעיסוק בזנות (על פי חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה) התשס"ז-2006)

בסוף יולי 2008 (בעת כהונתה של הכנסת ה-17) הונחה על שולחן הכנסת, על ידי חה"כ זהבה גלאון ו-29 חברי כנסת נוספים הצעת חוק חדשה: איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008. עיקרי הצעה זו כוללים:
• איסור צריכה של שירותי זנות - הרוכש שירותי זנות, דינו – מאסר שישה חודשים.
• טיפול בצרכנים של שירותי הזנות – בית המשפט רשאי להטיל בצו טיפול בקהילה על צרכני זנות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:

"הצעת החוק מציעה לאסור צריכת זנות בישראל באופן מוחלט. בהצעה זו, מביעה הכנסת את עמדתה כי הזנות הינה תופעה שלילית מיסודה, היוצרת פגיעה בוטה בכבוד האישה וחירותה, בשיוויון זכויותיהן של נשים בחברה, ובזכותה של האישה על גופה. על מנת להיאבק בזנות ובסחר בנשים, לא די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים, כי אם יש להקטין את הביקוש לזנות, ולפעול נגד החוליה בשרשרת הזנות שהייתה עד היום סמויה מן העין – צרכן הזנות.
למרות פגיעתה הקשה והחמורה של הזנות בנשים העוסקות בה, כמו בחברה בכללותה, צריכת הזנות הותרה בישראל עד היום, אלא אם הייתה הזונה קטינה. עם זאת, בפועל, גם האיסור על צריכת מין בתשלום מקטינים נאכף לעיתים נדירות. הצעת החוק מבקשת להוקיע מציאות שבה רכישת שירותי מין בתשלום הפכה להיות נוהג נפוץ, ולהציע את שינויה, באופן זה שכול לקוח יחשב עבריין שדינו מאסר שישה חודשים.
עם זאת, מתוך אמונה כי חינוך הוא הדרך היעילה והנכונה ביותר להתמודד עם תופעה זו, מוצע להקים תוכנית הדרכה ללקוחות, אליה ישלחו אנשים שנעצרו לראשונה בגין עבירה זו. התוכנית תכלול תכנים שונים מתחום בריאות הציבור, החוק והמשפט, וכן הרצאות של נשים שעסקו בעברן בזנות ושל גורמים נוספים. התוכנית תופעל בידי ארגונים לא ממשלתיים בשיתוף משרד הרווחה".

בהמשך הוקם צוות בין משרדי שמטרתו נקבעה לגבש דעה על הצעת החוק, תוך שמיעת נציגים של ארגונים לא ממשלתיים, אנשי אקדמיה, נציגים ממשלתיים העובדים עם נשים בזנות ונציגי רשויות אכיפת החוק.
בסוף שנת 2008 החליט צוות זה להשהות למשך שנה את ההחלטה אם לתמוך בהצעת החוק, על מנת לאפשר את מיפוי עולם הזנות, וכן על מנת לערוך מבצע הסברה בקרב הציבור כדי להכינו לחקיקה המוצעת.

הצעת חוק דומה נבחנת גם בנורבגיה.

ההצעה נסמכת ומושפעת מהחוק השבדי - 
(Prohibiting the Purchase of Sexual Services Act).
שבדיה היא המדינה הראשונה שבה נחקק חוק המפליל את לקוחות הזנות ואינו מפליל את הזונות עצמן. חוק זה קיים מאז ינואר 1999, ולפיו, כאמור, אסורה רכישה של שירותי מין, אך לא אסורה מכירתם.
יצויין כי בהולנד  נוהג מאז שנת 2000 חוק לפיו מותרת זנות מרצון, ועם זאת, הוחמרה הענישה על עבירות של זנות כפויה (ארגון שירותי מין בכוח, באלימות, בכפייה, במרמה וכדומה). החוק ההולנדי מתיר קיומם של בתי-בושת כל עוד אין בהתנהלותם משום הפרעה לסדר הציבורי.