|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החלטה סע' ב/21 של ועדת השרים לענייני בטחון לאומי מיום 14.9.2004
|
|
|
הממשלה ה - 30 אריאל שרון
|
|
|
|
|
|
נושא ההחלטה
: |
הוועדה לעניני פינוי פיצוי והתיישבות חלופית - המלצות, מקדמות והלוואות
|
|
|
|
|
מחליטים
: |
בהמשך להחלטת הממשלה מס. 1996 מיום י"ז בסיון התשס"ד (6.6.2004) (להלן - החלטה 1996):
א. לאמץ את המלצות הוועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חלופית (להלן - הועדה) מיום כ"ו באלול התשס"ד (12.9.2004) המצורפות כנספח א' להחלטה זו;
ב. משרד המשפטים יגבש וראש הממשלה יגיש לועדת השרים לענייני חקיקה נוסח של הצעת-חוק ליישום החלטה 1996 בהסתמך על העקרונות המפורטים בהמלצות הוועדה לעיל;
ג. להסמיך את מינהלת הביצוע שהוקמה מכוח סעיף 8 לנספח ג' להחלטה 1996 (להלן - המינהלה), לתת למתיישבים בשטח עליו חלה החלטה 1996 מקדמות בגין בית מגורים ואובדן פרנסה על-פי ההוראות לתשלום מקדמות שהוגשו על-ידי הועדה, המצורפות בנספח ב' להחלטה זו, ובהתאם לכללים שיוכנו על-ידי המינהלה בדבר סדרי התשלום ובטחונות נדרשים אשר יתואמו עם משרד האוצר, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
ד. להסמיך את המינהלה לתת הלוואות לעסקים בשטח עליו חלה החלטה 1996, על-פי ההוראות למתן הלוואות לעסקים שהוגשו על-ידי הועדה, המצורפות כנספח ג' להחלטה זו, ובהתאם לכללים שיוכנו על-ידי המינהלה בדבר סדרי התשלום ובטחונות נדרשים אשר יתואמו עם משרד האוצר, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
ה. להרשות את ראש המינהלה, ביחד עם חשבת משרד ראש הממשלה או סגנה, בהתאם לסעיף 6(א)(2) לחוק נכסי המדינה, התשי"א1951- (להלן - החוק), לייצג את הממשלה בכל עסקה מהעסקאות שמדובר בהן בסעיפים 4 ו5- לחוק, בתחום הפעילות של המינהלה כמוגדר בנספח ג' להחלטה 1996 ובהחלטה זו, על נספחיה, ולחתום בשם המדינה על המסמכים הנוגעים לעסקאות האמורות.
(דו"ח הועדה לעניני פינוי, פיצוי והתיישבות חלופית מצורף-בזה).
ההחלטה הנ"ל, לרבות הדו"ח, אינם מסווגים ופורסמו ברבים.
נספח א'
המלצות הועדה לענין פינוי, פיצוי והתיישבות חלופית
בהתאם לסעיף 6 לנספח ג' להחלטת הממשלה מס' 1996, מיום 6.6.2004 (להלן - ההחלטה), מוגשות לועדת השרים לענייני ביטחון לאומי המלצות הועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חלופית.
1. הגדרות
א. "היום הקובע" - כהגדרתו בסעיף 14 לנספח ג' להחלטה - י"ז בסיון התשס"ד, ;6.6.04
ב. "ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה;1965-
ג. "המנהלה" - מנהלת הביצוע במשרד ראש הממשלה אשר הוקמה בהתאם לסעיף 8 לנספח ג' להחלטה.
2. הפינוי
1. החוק ליישום תוכנית ההתנתקות יחול על כל שטח חבל עזה וכן על שטח בצפון השומרון שיתואר בתוספת לחוק.
2. לאחר שהממשלה תחליט על פינויה של כל אחת מקבוצות הישובים כאמור בסעיף 2(א)(2) לנספח א' להחלטה, יקבע ראש הממשלה בצו את השטחים שיפונו, ולגבי כל שטח ייקבע יום פינויו. (להלן - שטח מפונה).
3. ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם השר לבטחון הפנים, יקבע בצו לגבי כל שטח מפונה את יום הגבלת הכניסה אליו.
4. הפינוי יחול לגבי תושבים ישראלים ותאגידים ישראלים ונכסיהם.
5. סמכויות מפקדי כוחות צה"ל באזורים בהתאם לתחיקת הביטחון יישמרו, הן לגבי השטח המפונה והן לגבי שאר האזורים.
6. החל ממועד שממנו ואילך תיאסר הכניסה לשטח המפונה -
(1) כניסת אנשים לשטח תעשה בהיתר של מפקד;
(2) תותר כניסת ישראלים שמקום מגוריהם בישוב שיפונה;
(3) המפקד יהיה רשאי להתיר כניסה לשטח המפונה לספקי שירותים חיוניים, ולמי שלדעתו כניסתו לשטח נחוצה ולא תפריע לפינוי;
(4) סעיף זה לא יחול על כוחות הביטחון.
7. החל מן היום שייקבע לפינוי לא ייכנסו ישראלים לשטח המפונה ולא ישהו בו, למעט כוחות הביטחון, אלא בהיתר מאת מפקדי כוחות צה"ל באזורים. כניסה לשטח מפונה ושהיה בו ללא היתר וכן התנגדות המהווה הפרעה לפינוי - יהוו עבירות.
8. כוחות הביטחון יהיו רשאים למנוע כניסה לשטח מפונה בניגוד לחוק ורשאים להוציא ממנו את מי ששוהה בו בניגוד לחוק.
9. כל הזכויות לגבי מקרקעין שהוקנו לישראלי מאת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש בשטח המפונה או מכוח הקניה מאת הממונה, יהיו בטלות החל מיום הפינוי. ההחזקה במקרקעין כאמור תעבור לידי הממונה באמצעות המנהלה, עד ליום הפינוי או יום עזיבת השטח המפונה שעליו הוסכם בחוזה עם המנהלה, לפי המוקדם.
10.ישראלי יחויב לפנות מיטלטלין שבשליטתו מן השטח המפונה עד ליום הפינוי או ליום עזיבת השטח המפונה, לפי המוקדם. מיטלטלין שימצאו בשטח מפונה לאחר מועד זה, יראו את בעליהם כאילו ויתר עליהם, והמדינה תהיה לבעלת המיטלטלין.
11.לאחר המועד שייקבע לפינוי תהיה המדינה מוסמכת להוציא כל נכס מן השטח המפונה, ולנהוג בו מנהג בעלים.
3. הפיצוי
3.1 כללי
תכלית החוק ליישום תוכנית ההתנתקות להקנות לזכאים לכך כפי שיוגדרו בחוק פיצוי הוגן וראוי בגין בית המגורים, עסק ופרנסה, וכן מענק עבור הוצאות העברה כמפורט להלן בהתאם לנסיבות הפינוי המיוחדות, בגין זכויות שרכשו עד היום הקובע. הפיצוי יבוצע על פי כללים אחידים ככל האפשר, שיפורסמו. הליך הפיצוי ייעשה ביעילות ובאופן פשוט ככל האפשר וללא יצירת תלות מתמשכת בין המפונים
לבין רשויות המדינה.
3.2 הפיצוי עבור בית המגורים
3.2.1. כללי
תכלית הפיצוי בגין בית המגורים הנה לאפשר למפונה פתרון דיור חלופי על מנת שימשיך את אורח חייו מחוץ לשטח המפונה. הפיצוי יהיה בסכום כסף, שיחושב על פי זכויותיו של המפונה בבית המגורים וותק המגורים שלו בשטח המפונה.
3.2.2. מסלול א'- ערך בית בשטח המפונה
מסלול פיצוי זה מבוסס על פיצוי בגובה ערך בית ביישוב המפונה. זכאים למסלול זה הם ישראלים בעלי חוזה חכירה או בר רשות מהמדינה ביחס לקרקע ולבית המגורים, וכן ישראלים שהם צד לחוזה עם שלוחיה של המדינה שנערך על פי הוראות חוזה בין המדינה לבין שלוחיה ביחס לקרקע ולבית המגורים. זכאים נוספים הם חברים באגודה שיתופית במושב שיתופי בשטח המפונה, שמרכז חייהם במושב השיתופי, ולאגודה השיתופית היתה הרשאה לגבי בית המגורים על פי חוזה בינה לבין ההסתדרות הציונית, שנחתם מכוח חוזה בין ההסתדרות הציונית לבין הממונה.
לצורך חישוב הפיצוי נקבעו טיפוסי בתים בשטח המפונה, ולכל טיפוס בית נקבעה עלות בניה למ"ר. הפיצוי יחושב כמכפלה של השטח העיקרי של הבית המפונה במ"ר (עד השטח המותר לבנייה לפי תוכנית המתאר החלה) בעלות הבניה למ"ר, שתקבע בדירוג לפי טיפוס הבית המפונה כמפורט להלן. שטח הבית לצורך החישוב לא יפחת מ- 70 מ"ר.
סוג הבית בשטח המפונה הפיצוי למ"ר (באופן מדורג - ראה הערות)
------------------------------------------------ בניה מטיפוס א' ("בנה ביתך") 4,050 ש"ח למ"ר בנוי (כולל מע"מ)
------------------------------------------------ בניה מטיפוס ב' (בניה מרוכזת) 3,375 ש"ח למ"ר בנוי (כולל מע"מ)
------------------------------------------------ בניה מטיפוס ג' (בניה טרומית) 2,700 ש"ח למ"ר בנוי (כולל מע"מ)
------------------------------------------------
הערה:
(1) עלויות הבניה יקבעו ביחס לגודל הבית המפונה כלהלן:
עד 160 מ"ר - 100% מעלות הבניה למ"ר;
160 - 200 מ"ר - 75% מעלות הבניה למ"ר (מתוספת הבניה השולית);
200 - 250 מ"ר - 50% מעלות הבניה למ"ר (מתוספת הבניה השולית);
מעל 250 מ"ר - 25% מעלות הבניה למ"ר (מתוספת הבניה השולית).
(2) תינתן תוספת בסך 15% על השטח העיקרי בגין שטחי שירות. מי שמקבל פיצוי לפי מסלול זה, והמתגורר בשטח המפונה יוכל לקבל בנוסף לפיצוי הלוואה מוטבת לזכאים של משרד השיכון בגובה 20% מהפיצוי המשתלם על פי מסלול זה, על פי הכללים המקובלים לזכאים. ההלוואה תינתן רק במידה שהזכאי ירכוש בית מגורים או קרקע לבניית בית מגורים.
3.2.3. מסלול ב'-בית באזור ייחוס בהתייחסות לותק המגורים
זכאים למסלול זה הם ישראלים בעלי חוזה חכירה או בר רשות על פי תנאי מסלול א', אשר ביום הקובע היה מרכז חייהם בשטח המפונה מעל לשנתיים רצופות. לא תהא זכאות לפי מסלול זה ליותר מבית אחד לזכאי.
זכאים למסלול זה יקבלו בנוסף לערך טיפוסי של בית
המגורים שלהם, על פי החישוב במסלול א' כאמור לעיל, רכיב פיצוי נוסף. רכיב זה חושב בהתאם לשווי מגרש למגורים ביישוב קהילתי (או הרחבה בישוב חקלאי) ונחלה ביישוב חקלאי באזור יחוס מתאים במדינת ישראל, כמפורט בטבלה. רכיב זה ישולם חלקו במזומן וחלקו בהלוואה על פי הותק של הזכאי בשטח המפונה, כמפורט להלן.
שווי זכויות מלא באזור ייחוס:
זכויות בשטח המפונה:
לבעלי זכויות בנחלה בישוב חקלאי (ללא מחוברים) (ראה הערה)
הפיצוי - 540,000 ש"ח (כולל פיתוח ומע"מ)
לבעלי זכויות בקרקע בישוב קהילתי או הרחבה בישוב חקלאי וכל יתר בעלי הזכויות (מגרש של כחצי דונם)
הפיצוי - 225,000 ש"ח (כולל פיתוח ומע"מ)
בעל זכויות בנחלה בשטח המפונה מעל שנתיים, יוכל לבחור במקום פיצוי כספי בגין זכויות בנחלה כאמור, לקבל נחלה ללא תשלום מהמדינה באזורי עדיפות לאומית א' למגורים בנגב או בגליל, על פי הקרקעות הזמינות באזורים אלה כפי שיקבע על ידי מנהל מקרקעי ישראל. אפשרות זו תינתן על בסיס "כל הקודם זוכה" ועל פי מלאי הקרקעות הזמין מעת לעת.
הערה: זכויות בנחלה כוללות פיצוי עבור חלקות א',
ב', ו- ג', לרבות זכויות בקרקע של חברת משקי חבל עזה וקרקעות חקלאיות אחרות מחוץ לשטח המפונה. בחוק ייקבע יחס השווי בין חלקת המגורים לחלקות ב' ו-ג', כאשר הפיצוי בגין חלקות ב' ו-ג' יינתן במסגרת הפיצוי בגין זכויות בעסק.
התחשבות בותק המגורים
זכאי למסלול זה, שהתגורר בשטח המפונה מעל שנתיים יקבל פיצוי בגין הקרקע (מגרש או חלקה א') כמפורט בסעיף זה, תוך התחשבות בותק המגורים שלו בשטח המפונה כאשר חלק מן הפיצוי יהיה במזומן וחלקו בהלוואה מוטבת לזכאים של משרד הבינוי והשיכון. ההלוואה תינתן רק במידה שהזכאי ירכוש בית מגורים או קרקע למגורים או נחלה.
ככל שותק המגורים בשטח המפונה גדול יותר, כך יגדל הסכום שניתן במזומן אל מול הסכום שניתן בהלוואה מוטבת, כמפורט בטבלה.
זכאי המתגורר בשטח המפונה מעל 8 שנים יקבל את מלוא הפיצוי במזומן.
ותק מגורים בשטח פיצוי עבור רכיב הקרקע למגורים המפונה בשנים (מגרש או חלקה א')
רכיב מזומן רכיב הלוואה מוטבת
3-2 1/7 6/7 4-3 2/7 5/7 5-4 3/7 4/7 6-5 4/7 3/7 7-6 5/7 2/7 8-7 6/7 1/7 8+ 7/7 0
3.2.4. שומה פרטנית של הבית המפונה
כחלופה למסלולי הפיצוי שתוארו לעיל, יוכל כל זכאי לפיצוי לפי מסלול א' או ב' לבקש כי הפיצוי יחושב על פי שומה פרטנית של בית מגוריו בשטח המפונה שתעשה על ידי המנהלה, בתנאים הבאים:
א. הזכאי יודיע על רצונו בשומה פרטנית לפי מסלול זה תוך 90 יום מהמועד בו נחקק חוק הפיצוי.
ב. השומה תעשה על-פי כללי שומה מקובלים.
3.2.5. דיור ציבורי
למתיישבים המתגוררים בבתי מגורים שבבעלות המדינה, אותם הם שוכרים מהמדינה באמצעות חברת עמידר, שיכון ופיתוח או החטיבה להתיישבות, יקבע פיצוי כמפורט להלן. תנאי הסף לזכאות הם חוזה שכירות עם חברת עמידר, שיכון ופיתוח או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, מגורים בדיור הציבורי מעל לשנתיים ומגורים בבית ביום הקובע. קבלת הפיצוי לא תשלול קבלת הטבות אחרות לדיור להן זכאי המפוצה. המפוצה יהא זכאי להלוואה מוטבת של משרד השיכון לדיור. זכאי שהוא חסר דיור יוכל לבחור בזכאות לדיור ציבורי חלופי בישראל במקום הפיצוי וההלוואה. זכאי השוכר דירה בדיור הציבורי יהא זכאי לסכום פיצוי שונה, לנוכח אופי הזכויות בדיור הציבורי. שטח בית המגורים יחושב על-פי השטח בגינו שולם שכר דירה למדינה ביום הקובע, ולא יותר מהמותר על-פי תוכנית המתאר. במידה שלשוכר ישנם חובות בגין שכר דירה למדינה, ינוכו החובות מהפיצוי שישתלם לו. זכאי השוכר דירה כאמור לעיל מעל ארבע שנים יקבל פיצוי מדורג, כאשר ערך הקרקע לגבי השוכר בדיור הציבורי יעמוד על סכום של 67,500 (להלן - ערך קרקע מופחת).
סכום הפיצוי תקופת שכירות בדיור הציבורי (שנים)
20% מהפיצוי שהיה מקבל לו 3-2
היה זכאי למסלול א' (ערך הבית הטיפוסי המפונה)
----------------------------------------------- 40% מהפיצוי שהיה מקבל לו 4-3 היה זכאי למסלול א'.
------------------------------------------------ פיצוי מדורג בערך קרקע מעל 4 שנים מופחת= ערך בית טיפוסי (לפי מסלול א') +ערך קר קע מופחת, להלן - הפיצוי הכולל המופחת
------------------------------------------------ 68% מהפיצוי הכולל המופחת 5-4
------------------------------------------------ 76% מהפיצוי הכולל המופחת 6-5
------------------------------------------------ 84% מהפיצוי הכולל המופחת 7-6
------------------------------------------------ 92% מהפיצוי הכולל המופחת 8-7
------------------------------------------------ 100% מהפיצוי הכולל המופחת מעל 8 שנים
------------------------------------------------
3.2.6. תמריץ להתיישבות חלופית באזור עדיפות
מי שמרכז חייו היה בשטח המפונה ביום הקובע והוא זכאי לפיצוי בגין בית המגורים כאמור לעיל, ומבקש לרכוש או לבנות בית מגורים באזורי עדיפות לאומית א' למגורים בנגב או בגליל, יוכל לקבל סיוע נוסף להתיישבות באזורי עדיפות לאומית א' למגורים בנגב או בגליל.
התמריץ יינתן רק למשפחה שתרכוש קרקע או בית מגורים באזור העדיפות, ויינתן כהלוואה אשר תהפוך למענק, אם בתום 5 שנים לא הועברו הזכויות בקרקע.
מוצע כי סכום המענק המותנה יעמוד על 90,000 ש"ח למשפחה.
3.2.7. מענק העברה ושכר דירה לתקופת מעבר
למענק זה הכולל עלות הוצאות העברה ושכר דירה תהא זכאית יחידת משפחה המתגוררת בשטח המפונה ומרכז חייה בשטח המפונה, לפי גודל המשפחה, ואשר פינתה את השטח המפונה עד מועד שיקבע לפי החוק. הזכאים למענק זה יהיו גם מי שהתגוררו בשטח המפונה בשכירות פרטית.
כל משפחה תקבל מענק שכר דירה לתקופה של חצי שנה שיחושב לפי שכר דירה באזור ייחוס. דמי השכירות יקבעו על פי מספר הנפשות ביחידת המשפחה.
תנתן אפשרות של קבלת מענק דמי שכירות נוסף לתקופה של עד חצי שנה נוספת, על סמך הוכחות מתאימות.
הוצאות שכר דירה והעברה
גודל המשפחה מענק העברה מענק שכר דירה סה"כ בשטח המפונה
----------------------------------------------- עד 3 נפשות 9000 ש"ח 10,800 ש"ח 19,800ש"ח במשפחה
----------------------------------------------- 5-4 נפשות 13,500ש"ח 12,150ש"ח 25,650ש"ח במשפחה
----------------------------------------------- 6 נפשות ומעלה 18,000ש"ח 13,500ש"ח 31,500ש"ח במשפחה
-----------------------------------------------
3.3. פיצוי עבור הסתגלות ואובדן פרנסה לשכירים
3.3.1. כללי
תכלית הפיצוי לאפשר לשכירים העובדים וגרים בשטח המפונה שהופסקה עבודתם עקב הפינוי קצבה חודשית מחליפת-שכר לתקופה מוגדרת. לשכירים מעל גיל 57, שסיכוייהם להקלט בשוק העבודה נמוכים יותר, מוצע בנוסף תשלום קצבה חודשית עד גיל הפרישה.
הפיצוי לא יינתן לעובדים בשטח המפונה שחל לגביהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובע הסדר אחר. כמו כן הפיצוי לא יינתן לעובדים בשטח המפונה שחל לגביהם ההסכם הקיבוצי מיום 25.7.80 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית או ההסכם הקיבוצי מיום 13.12.93 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות עובדי המדינה.
3.3.2. תשלום פיצויי פיטורים מידי המעביד
לא תהיה התערבות מצד המדינה במסגרת יחסי העבודה הרגילים על פי הדין החל, ולכן תשלום פיצוי פיטורים לעובדים שיפוטרו עקב הפינוי או יתפטרו עקב הפינוי, ייעשה בידי מעבידיהם. תקבע הוראה כי ישראלי שהתגורר בשטח המפונה, עבד מחוץ לשטח המפונה ועבר לגור במרחק של יותר מ- 40 קילומטר ממקום עבודתו לפני הפינוי, ייחשב זכאי לפיצוי פיטורים. במסגרת הפיצוי בגין זכויות בעסקים ייקבע מנגנון שיבטיח שהמעבידים ישלמו את פיצויי הפיטורים לעובדים מתוך כספי הפיצוי האמור.
3.3.3. תשלומי פרנסה (דמי הסתגלות וגמול פרישה)
דמי הסתגלות
עובד ישראלי שביום הקובע עבד אצל מעביד בשטח המפונה והתגורר בשטח המפונה, ופוטר או התפטר יהיה זכאי לתשלום דמי הסתגלות מהמדינה. יובהר כי זכאות זו לא תנתן לעובד כאמור שהתפטר ומעבידו המשיך לפעול מחוץ לשטח המפונה, אלא אם העובד עבר לגור במרחק של יותר מ- 40 קילומטר ממקום עסקו החדש של מעבידו.
סכום דמי ההסתגלות לחודש יהיה שווה לשכר החודשי הממוצע של העובד בשנה שקדמה לסיום עבודתו, והוא לא יעלה על פעמיים השכר הממוצע במשק ולא יפחת משכר המינימום לחודש.
דמי ההסתגלות יינתנו מידי חודש. תקופת הזכאות תיקבע על פי הוותק של העובד אצל המעביד האחרון או במקום העבודה האחרון, כך שכל שנת ותק תקנה חודש זכאות לדמי הסתגלות. תקופת הזכאות לא תעלה על שישה חודשים.
לגבי עובד בשטח המפונה שמעבידו הפריש בגינו לקופת גמל לקצבה, תשלם המדינה את אותו סכום חודשי ששילם המעביד ערב סיום יחסי העובד-מעביד, בתנאי שהעובד ישלם את הסכום שהוא שילם לקופת הגמל ערב סיום יחסי העובד-מעביד, ובתנאי שהעובד לא משך את הכספים שנצברו לזכותו בקופת הגמל.
בתקופת הזכאות לדמי הסתגלות לא תהיה זכאות לדמי אבטלה.
זכאות עובד בשטח המפונה לתשלומי הסתגלות
מס' חודשי זכאות מס' חודשי ותק לתשלומי הסתגלות
1 12 או פחות 2 24-13 3 36-25 4 48-37 5 60-49
6 61 ומעלה
גמול פרישה
זכאי לדמי הסתגלות כאמור לעיל יהיה זכאי גם לגמול פרישה שישולם מהמדינה, אם התקיימו כל אלה: (1) ביום הקובע מלאו לו 57 שנים. (2) בארבע השנים הרצופות שלפני היום הקובע מרכז חייו היה בשטח המפונה. (3) בארבע השנים שלפני היום הקובע הוא עבד לפחות 36 חודשים אצל מעביד בשטח מפונה. (4) לעניין עובד שביום הקובע מעבידו שילם בגינו תשלומים לקופת גמל לקצבה - העובד לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל לאחר היום הקובע.
סכום הגמול החודשי יהיה שווה ל60%- מדמי ההסתגלות, ואולם הוא לא יעלה על 70% מהשכר הממוצע במשק ולא יפחת משכר המינימום לחודש. לגבי עובד במשרה חלקית, יקבעו הסכום המרבי והסכום המזערי כאמור, בהתאם לחלקיות המשרה.
גמול הפרישה ישולם לתקופה שתחילתה בתום תקופת הזכאות לדמי הסתגלות וסיומה בגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד..2004-
המדינה תשלם בגין העובד לקופת גמל לתגמולים שתיבחר על ידו. התשלום יהיה שווה ל5%- מסכום הגמול בתנאי שהעובד ישלם לקופת הגמל סכום כאמור, ובתנאי שהעובד לא ימשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל.
3.4. פיצוי עבור עסקים
3.4.1. כללי
עסק מפונה אשר עומד במבחני הזכאות ליום הקובע יהיה זכאי לפיצוי בגין הפינוי. הפיצוי לעסקים בתחום התעשייה, המסחר והשירותים ולעסקים החקלאיים יבוסס על עקרונות דומים בשינויים המחויבים מאופי העסקים.
חישוב הפיצוי יתבסס על דיווח העסק לרשויות המס.
עסקים אשר יבחרו להעתיק את פעילותם לתחום מדינת ישראל יזכו למענקי העתקה והסתגלות.
3.4.2. מבחני הזכאות
מבחני הזכאות לפיצוי עסקים יחייבו הוכחת זכות במקרקעין בשטח המפונה והוכחת פעילות של העסק ביום הקובע בשטח המפונה.
תאגידים יפוצו רק כאשר בעלי השליטה בהם הנם מפונים, דהיינו ישראלים, וזאת על מנת לפצות את המפונה ו/או את מי שהכניסה לשטח המפונה נמנעת ממנו וכן להקטין את מעורבות המדינה בחיי התאגיד. עם זאת, הפיצוי ישולם לתאגיד ולא לבעלי השליטה בו.
3.4.3. מסלולי הפיצוי
לבעלי העסקים יוצעו שני מסלולי פיצוי: מסלול פיצוי לפי הערכת שווי נכסי ומסלול פיצוי לפי הערכת שווי פיננסי.
בעלי העסק המפוצה יוכלו לבחור אחת משתי דרכי החישוב שמפורטות להלן ועל פי דרך זו יחושבו הפיצויים שיקבל העסק.
מסלול פיצוי על פי שווי נכסי
במסלול פיצוי על פי שווי נכסי יקבל העסק פיצוי על נכסי מקרקעין, מבנים, ציוד ומלאי.
סכום הפיצוי בגין מקרקעין יקבע על פי זכויות דומות לזכויות של העסק המפונה בשטח המפונה, באזור מחוץ לשטח המפונה שייקבע כאזור ייחוס, או על פי העלות בפועל לעסק המפונה, כשהיא צמודה למדד. סכום הפיצוי בגין המבנה יקבע על פי העלות בפועל כשהיא צמודה למדד.
ערך הציוד יקבע על פי היחס בין העלות המתואמת בספרים לבין העלות המופחתת בהתחשב בכדאיות ההעברה.
ערך המלאי ייקבע כאחוז מערך המלאי הממוצע בהתאם לשני הדוחות השנתיים האחרונים שהגיש העסק לפקיד השומה לפני היום הקובע.
מסלול פיצוי על פי שווי פיננסי
במסלול פיצוי על פי שווי פיננסי יקבל העסק פיצוי על פי מכפלה של הרווח התפעולי המתוקן לאחר מס במכפיל ענפי אשר יתואם לאחר בדיקה לביצועים העסקיים המיוחדים של כל עסק.
הרווח התפעולי המתוקן יחושב כממוצע של הרווח התפעולי השנתי בתקופה הקובעת. הרווח התפעולי יקבע רק על פי הדוחות הכספיים הנומינליים שהוגשו לשלטונות המס.. ברווח התפעולי יבוצע תיאום לצורך השוואת נתוני כל העסקים.
ערך הציוד והמלאי אשר ייקבע בהתאם למסלול הפיצוי הנכסי ינוכה מן הפיצוי לפי מסלול זה.
3.4.4. מענק לעסקים ממשיכים
א. מענק להמשך פעילות העסק לאחר הפינוי
עסק שיבחר להמשיך את פעילותו לאחר הפינוי יקבל מענק בשיעור של 10% מעלות ההשקעה בפועל בעסק החדש, ובלבד שלא יעלה על 10% מהפיצוי שניתן לו עקב הפינוי. מענק זה נועד לכסות גם עלויות העתקה, הסתגלות והוצאות אחרות הכרוכות במעבר ובהקמה מחדש. העסק יקבל את המענק לאחר שיוכח, כי החל בפעילות בתחומי מדינת ישראל.
למרות האמור לעיל, עסק שישקיע יותר מ- 60% מסכום הפיצוי בעסק החדש, יקבל מענק בשווי של 10% מסכום הפיצוי.
עסק בתחום החקלאות, שיהיה זכאי למענק כאמור לעיל ויבחר להעתיק את פעולתו לאחר הפינוי למקום אחר, יהיה זכאי לתמריצים המקובלים לעסקים חקלאים, למעט על השקעות שעבורן קיבל פיצוי.
ב. מענק להעתקת פעילות העסק לאזור עדיפות לאומית א' בנגב או בגליל
מפעל תעשייתי, הזכאי לעידוד לפי חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959, שיהיה זכאי למענק כאמור לעיל בסעיף קטן א', ויבחר להעתיק את פעילותו לאחר הפינוי למקום הנמצא באזור עדיפות לאומית א' בנגב או בגליל, יהיה זכאי בנוסף על האמור בסעיף קטן א' למענק נוסף. המענק יינתן על פי חוק עידוד השקעות הון כאמור לעיל בשיעור של 32% על השקעה מעבר לסכום הפיצוי. אין בכך כדי למנוע מהעסק הזכאי לפיצוי קבלת הטבות להן הוא זכאי לפי החוק לעידוד השקעות הון.
3.5. מנגנון תשלום הפיצוי
1. המנהלה תשלם את הפיצוי לזכאים לכך, בהתחשב באמור להלן.
2. אופן תשלום הפיצוי יקבע כך שיביא בחשבון גם מצבים בהם למפונים המפוצים קיימים נושים, בעיקר בשל פעילות עסקית בשטח המפונה. ייקבעו מנגנונים מיוחדים בכל הנוגע להסדרת חובות התאגידים והיחידים שיהיו מעוניינים בכך, ובכלל זה, יצירת מנגנון להסדר נושים מיוחד, לבקשת המפוצה, במתכונת מזורזת, בדרך של מינוי מנהל מסדיר על ידי המנהלה תוך הקפאת הליכים לתקופה מוגבלת. כל זאת, במטרה לאפשר הליכים מהירים ויעילים, למנוע ריבוי התדיינויות בבתי משפט עקב הפינוי והפיצוי ולהקל על המעבר הנדרש בעקבות ההתנתקות..
3. לגבי המפוצה היחיד יקבע בנוסף כי רכיבים מסוימים מהפיצוי, יהיו מוגנים מפני תפיסה ועיקול בידי הנושים.
4. ייקבע במפורש, כי אין בתשלום הפיצוי למפונים כדי ליצור אחריות כלשהי של המדינה, במישרין או בעקיפין, לנושים או לחובות של המפונים.
5. ייקבע אופן פירוקן של אגודות שיתופיות.
3.6. מקרי רווחה מיוחדים הנמצאים בטיפול לשכת הרווחה
המנהלה תהיה רשאית להעניק סיוע מיוחד לישראלים שמרכז חייהם בשטח המפונה והנמצאים בטיפול לשכות הרווחה המקומיות לאורך זמן בהתאם לכללים שיקבעו.
3.7. הפקדת כספי פיצוי במסלול קצבתי
המנהלה תאפשר למי שמעוניין בכך להפקיד את כספי הפיצוי להם הוא זכאי, כולם או חלקם, בקופת גמל לקצבה שהיא "קרן חדשה כללית" כמשמעותה בכללי מס הכנסה, שתאפשר קבלת תשלומים עתיים או פנסיה לפי המוסכם בין המפוצה לבין הקרן, בכפוף לכל דין.
4. מיסוי
4.1. עקרונות הסדר המס המוצע
ההסדר המוצע מבוסס על אבחנה בין סוגי הפיצויים המוצעים, פיצויים "אישיים", פיצויי "פרנסה" (שכירים), ופיצויים "עסקיים".
4.2. פיצויים אישיים
1. ייקבע פטור לפיצוי בגין בית המגורים. בנוסף לכך ייקבע שמתן הפטור לא ייחשב כ"מכירה" של דירת מגורים לצורך חוק מיסוי מקרקעין.
2. מענק העברה ושכר דירה לא יחוייב במס.
3. ייקבע שיפוי על חיוב במס רכישה למשפחה המתגוררת בשטח המפונה ומרכז חייה בשטח המפונה, אשר פינתה את השטח המפונה עד מועד שיקבע בחוק, ותרכוש בית מגורים תוך שנתיים מהפינוי. השיפוי ייקבע עד לתקרת סכום מס הרכישה על סכום הפיצוי שהתקבל בגין בית המגורים. מענק זה לא ייחשב כהכנסה.
4.3. פיצויים לשכירים
הסדרי המיסוי החלים על שכירים יחולו בשינויים המחויבים על פיצויי הפרנסה:
1. דמי הסתגלות ימוסו כקצבה. במהותם דמי ההסתגלות הינם דמי אבטלה משופרים ולכן הם ימוסו כפי שממוסה קצבת אבטלה.
2. קצבת פרישה תמוסה אף היא כקצבה.
4.4. פיצויים עסקיים
יוטל מס מיוחד וסופי בשיעור של 10% על הפיצוי העסקי אשר ינוכה במקור מסכום הפיצוי - ולא יוטל כל מס אחר על הפיצוי העסקי. בהתאם גם לא ניתן יהיה לבצע כל קיזוז או ניכוי מן הפיצוי. על שאר הפעולות בעסק יחולו דיני המס הרגילים. המס יחול על רכיב הפיצוי ועל רכיב המענק להמשך העסק. במידה שיינתן מענק נוסף למעבר לאזור מועדף על פי החוק לעידוד השקעות הון, יחולו עליו כללי המיסוי הרגילים החלים על עידוד השקעות הון.
4.5. מיסוי הפיצוי העסקי בגופים מואגדים
הזכאי לפיצוי בגוף מואגד הוא, ככלל, מי שמבצע את הפעילות העסקית דהיינו: התאגיד המפעיל את העסק ולא בעלי מניותיו, לרבות עסקים בבעלות האגודות השיתופיות, ולכן המס יוחל על תשלום הפיצוי לגוף המואגד בשיעור סופי של 10%. לאחר קבלת הפיצוי ע"י הגוף המואגד, יחול על השימוש בכספי הפיצוי דין המס הרגיל, בכפוף להסדרי הפירוק המפורטים להלן.
4.6. הסדרי פירוק מיוחדים
בפירוק אגודות שיתופיות לא ימוסו שינויים מבניים שיישמרו את מבנה האחזקות הכלכלי - ותיקבע דחיית מס למועד המימוש. כמו כן, במסגרת פירוק לפי החוק של אגודה שיתופית, חלוקת יתרת הפיצוי העסקי (בניכוי חובות, אם תיוותר יתרה), שקיבלה האגודה, לבעלי הזכויות באגודה, לא תחויב במס. במקרה שתאגיד הזכאי לפיצוי מודיע על פירוק עד לתאריך שייקבע, חלוקת יתרת הפיצוי העסקי (בניכוי חובות), ככל שתהיה, לבעלי המניות בתאגיד לא תחויב במס.
5. רשויות מקומיות
1. המועצה האזורית חוף עזה, המועצה הדתית שלה, הועדה המקומית לתכנון ובניה והועדים המקומים בשטח המפונה יחדלו לפעול במועדי הפינוי שיקבעו.
2. כדי להבטיח דרכי פעילותם של הגופים האמורים עד להשלמת הפינוי יקבע שר הפנים מנגנוני בקרה על פעילותם. כמו כן ייקבעו מנגנונים כאמור בחקיקה.
3. יתנהלו הליכי פירוק לגופים אלה, שבמסגרתם יוסדרו חובותיהם ובסיומם יחדלו גופים אלה להתקיים.
6. תשלומים לגורמי תשתית ולמוסדות ציבור
6.1. גורמי תשתית ונותני שירותים
6.1.1. הגופים
גורמי תשתית, הפועלים בשטח המפונה מכוח חובה שהוטלה עליהם על פי דין בישראל ובשטח המפונה, אינם בגדר עסקים ולא יהיו זכאים לפיצוי לפי החוק. ואולם, ועדת הזכאות שתמונה לכך תהיה רשאית לקבוע להם תשלומים בגין התשתיות שהיו נחוצות לצורך מתן שירותים אלה ועלויות פינוי, בתנאים שייקבעו, לרבות לעניין זכאותם, ובלבד שהקמת התשתיות בשטח העתיד להיות מפונה מומנה על ידי הגוף.
6.1.2. עקרונות מנחים
א. בבואה לשקול קביעת תשלום לגורמי תשתית, תבחן הועדה את ההשקעות שהשקיעו גורמי התשתית בתשתיות ואת ההוצאות בגין עלות פינוי התשתיות, ככל שאלה נחוצים ומוצדקים, ובלבד שהשקעות והוצאות אלה נעשו על ידי גורם התשתית ואינם מוחזרים לו או שאין הוא מקבל תמורה אחרת בגינם;
ב. תשלום בגין השקעות ועלויות פינוי כאמור, יישקל בשים לב, בין היתר, לזכויות גורמי התשתית באותן תשתיות, נחיצות הקמתן לצורך מתן השירותים, ערכם הנוכחי של התשתיות, היקף החזרן של ההשקעות עד למועד הפינוי, לרבות במסגרת תעריפיו של הגוף, עלות הפינוי, הצורך בפינוי ואפשרות השימוש בנכסים לאחר פינוי והתקנה מחדש.
6.2. מוסדות ציבור
6.2.1. הגופים
תאגידים הפועלים שלא לשם חלוקת רווחים לבעליהם או לחברים בהם, שפעלו בשטח המיועד לפינוי, והמתפנים ממנו ובלבד שאינם גורמים מיישבים, רשויות מקומיות, אגודות שיתופיות או בבעלות מי מאלה.
6.2.2. עקרונות מנחים
א. ועדת הזכאות תהיה רשאית לקבוע למוסדות ציבור בתנאים שייקבעו, לרבות לעניין זכאותם, תשלומים בגין השקעות שהשקיעו בשטח המפונה בנכסים שאינם נדים ואינם ניתנים לפינוי ואשר היו נחוצים להם לפעילותם, ובעבור הוצאות פינוי נכסיהם מן השטח המפונה, ובלבד שההשקעות האמורות לא היו בתקצוב, מימון או תמיכה של המדינה, גורמים מיישבים, רשויות מקומיות, או תאגידים בבעלות מי מאלה;
ב. תשלומים כאמור לא יינתנו אלא אם הוכיח מוסד הציבור כי השקעותיו או הוצאותיו נעשו במימונו כאמור בפסקה (1), ובתנאים שיבטיחו כי התשלום ישמש את מוסד הציבור למימוש מטרותיו, או - אם פורק, יועבר לגוף בעל מטרות דומות.
ג. מוסד ציבור לא יהיה זכאי לפיצוי כעסק וכן לא יהיה זכאי לתשלומים כגורם תשתית.
7. חובות לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית
בשל פינוי מתיישבים ופירוק האגודות השיתופיות, ובשים לב לכך שלא יינתן פיצוי לאגודות השיתופיות בגין מבני ציבור, לא יחויבו המפונים והאגודות השיתופיות בשטח המפונה בפרעון יתרת חובותיהם לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית בתנאים הבאים:
א. לא תהיה זכות במבני הציבור כאמור אלא למדינה.
ב. לא ניתן יהיה לקזז מול רשויות המס הפסדים מעסק שחוב שלו לחטיבה להתיישבות לא שולם בשל האמור לעיל, בסכום של עד 25% מגובה החוב שלא הוחזר, ובלבד שההלוואה לא שימשה כהוצאה. אם ההלוואה שימשה כהוצאה - יקוזזו ההפסדים מההלוואה שלא הוחזרה ללא הגבלה כאמור, ובלבד שבמקרה שסכום ההלוואה עולה על סכום ההפסדים - יתרת הסכום שלא הוחזר לא תיחשב כהכנסה.
ג. אי החזר ההלוואה כאמור לא תחשב כהכנסה לצורכי מס.
8. המנהלה וההליכים לעניין בקשות לפיצוי
א. בהמשך לסעיף 8 בנספח ג' להחלטת הממשלה במסגרתו אישרה הממשלה את הקמתה של מנהלת הביצוע, במשרד ראש הממשלה, לרבות לצורך יישום החלטת הממשלה בכל הקשור לפינוי האזרחי והפיצוי, מוצע כי יוענקו למנהלה הסמכויות הנדרשות לתשלום הפיצויים שייקבעו לזכאים לפי החוק וביצוע הוראות החוק בתחום הפינוי האזרחי.
ב. בכלל זאת מוצע כי המנהלה תוסמך לאסוף ולאמת מידע ונתונים, ככל הדרוש לקביעת זכאות וסכומי הפיצוי, לתאם בין רשויות שונות של המדינה, וכן בין רשויות המדינה לבין רשויות מקומיות, המוסדות הלאומיים וגורמים אחרים, בכל הקשור לביצוע החוק, התיישבות חלופית ולסיוע למפונים בתקופת ההתארגנות וההסתגלות וכן להנחות את רשויות המדינה, למעט כוחות הביטחון, בכל הקשור לפעילותן בשטח המיועד לפינוי, ולהוצאת נכסים ממנו.
ג. המנהלה תחליט בבקשות לקביעת זכאות וסכומי פיצוי באמצעות ועדת זכאות שתמונה לעניין זה, ויקבע הליך ערעור לבית המשפט השלום.
ד. תוקם ועדה מיוחדת שתוסמך לטפל בבקשות חריגות, על פי כללים שיקבעו.
9. עיצומים
בחוק ייקבעו עיצומים כנגד מי שנכנס לשטח מפונה או שוהה בו ללא היתר, או מפריע למהלך התקין של הפינוי על ידי כוחות הביטחון.
10.שכר טרחת עורכי דין
תקבע הגבלה על שכר טרחת עורכי דין בטיפול בתביעות לפי הסדר הפיצוי.
(-) (-)
---------------- ---------------- רענן דינור אהרן אברמוביץ
מנכ"ל משרד התעשיה, המסחר מנכ"ל משרד המשפטים והתעסוקה
(-) (-)
---------------- ---------------- יוסי ישי קובי הבר
מנכ"ל משרד החקלאות הממונה על התקציבים, משרד האוצר
(-) (-)
---------------- ---------------- רואי דיק ד"ר גבי גולן
היועץ המשפטי, המועצה לבטחון יועץ ראש הממשלה לתכנון לאומי ולפיתוח
כ"ו באלול, התשס"ד 12 ספטמבר, 2004 -------------
נספח ב'
הוראות למתן מקדמות על חשבון פיצויים עבור בית מגורים ואובדן פרנסה
פרק א': כללי
1. מטרה
לאפשר לזכאים, תושבי ישראל, המעונינים בכך לעזוב מרצונם, כבר כיום, את השטח עליו חלה החלטת הממשלה מס' 1996, מיום 6.6.2004 (להלן - ההחלטה), לפנות את המקרקעין והבנוי עליהם ולמסרם לידי המדינה, בתמורה למקדמה על חשבון פיצוי על בסיס עקרונות הפיצוי שהמליצה עליהם הועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חליפית שהוקמה בסעיף 6 לנספח ג' להחלטה (להלן - ההמלצות), והכל כמפורט להלן.
2. הגדרות
"אזור" - הישובים המנויים בהחלטה;
"היום הקובע" - כהגדרתו בסעיף 14 לנספח ג' להחלטה, י"ז בסיוון התשס"ד (6 ביוני 2004).
"המינהלה" - מינהלת הביצוע במשרד ראש המשלה אשר הוקמה בהתאם לסעיף 8 לנספח ג' להחלטה.
"זכאי" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של ישראל ואשר מתקיימים לגביו תנאים נוספים כמפורט בהחלטה זו.
"מקדמות" - תשלומים לזכאים לפי כללים אלה, שהם על חשבון תשלום פיצוי לפי ההמלצות, כפי שייקבע בחוק ליישום תוכנית ההתנתקות.
"מושב שיתופי" - עצמונה וקטיף.
"מרכז חיים" - לשם קביעת מרכז החיים של מבקש המקדמות יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם, בין השאר - מקום מגוריו שלו ושל בני משפחתו; כתובתו הרשומה במרשמים המתנהלים על פי דין או על פי תחיקת הבטחון באזור; חברות באגודה שיתופית של יישוב המיועד לפינוי; מקום מוסדות החינוך של בני המשפחה.
3. הוועדה לענין פינוי, פיצוי והתיישבות חליפית תהא רשאית להתאים את הגדרות הזכאות שבכללים אלו להגדרות שייכללו בתזכיר החוק ליישום תוכנית ההתנתקות ובהצעת החוק, ככל שיהיה בכך צורך. ככל שיהיה צורך בכך, לאחר חקיקת החוק ליישום תכנית ההתנתקות (להלן - החוק) יחולו מבחני הזכאות שיקבעו בחוק.
4. המנהלה תתן מקדמות כמפורט בהוראות אלה להלן בתמורה לפינוים של המקרקעין והבנוי עליהם ומסירתם לידי המדינה.
פרק ב': מקדמות על חשבון פיצוי עבור בית מגורים
5. "זכאי"
זכאי לצורך קבלת מקדמות על חשבון פיצוי עבור בית מגורים הוא אחד מאלה:
(1) מי שביום הקובע היה צד לחוזה חכירה או הרשאה מהמדינה או משלוחיה ביחס לקרקע ולבית מגורים באזור, וכן ישראלי שהוא צד לחוזה עם שלוחיה של המדינה שנערך על פי הוראות חוזה בין המדינה לבין שלוחיה ביחס לקרקע ולבית המגורים, ומרכז חייו ביום הקובע היה באזור, וכן חבר אגודה במושב שיתופי שמרכז חייו היה באזור ביום הקובע והוא התגורר בבית המגורים ביום הקובע, ולאגודה יש חוזה הרשאה מההסתדרות הציונית ביחס לקרקע ולבית מגורים (להלן - זכאי חוכר או בר רשות).
(2) מי שביום הקובע, וביום הגשת הבקשה למקדמות מרכז חייו הוא באזור, ושוכר בדיור הציבורי בית מגורים באזור בחוזה שכירות ישירות מהמדינה, באמצעות חברת עמידר, שיכון ופיתוח, או החטיבה להתישבות של ההסתדרות הציונית (להלן - זכאי שוכר ציבורי).
(3) מי שביום הקובע היה צד לחוזה שכירות שלא מהמדינה או גופיה או שלוחיה, לגבי בית מגורים באזור, ומרכז חייו ביום הקובע ומאותו יום ועד יום הגשת הבקשה לקבלת מקדמות הוא באזור (להלן - זכאי שוכר פרטי).
6. סוגי המקדמות
(א) לענין סעיף זה -
הוצאות העברה - הוצאות ישירות להובלת תכולת הבית והוצאות נילוות -
1) עד שלוש נפשות במשפחה - 9,000 ש"ח. 2) 4 - 5 נפשות במשפחה - 13,500 ש"ח. 3) מעל 6 נפשות במשפחה - 18,000 ש"ח.
שכר דירה -
(1) עד שלוש נפשות במשפחה - 1,800 ש"ח לחודש.
(2) 4 - 5 נפשות במשפחה - 2025 ש"ח לחודש.
(3) מעל 6 נפשות במשפחה - 2250 ש"ח לחודש.
(ב) זכאי חוכר או בר רשות יקבל ששה חודשי שכר דירה והוצאות העברה וכן מקדמה עבור בית המגורים בגובה שליש מהפיצוי המפורט בסעיפים 3.2.2, 3.2.3, או 3.2.4 להמלצות.
(ג) זכאי שוכר ציבורי יקבל ששה חודשי שכר דירה והוצאות העברה, וכן מקדמה עבור בית המגורים בגובה שליש מהפיצוי המפורט בסעיף 3.2.5 להמלצות.
(ד) זכאי שוכר פרטי - יקבל שכר דירה המחושב לפי ששה חודשים, וכן הוצאות העברה; התשלום עבור שכר הדירה יינתן בשני תשלומים שווים, האחד עם הפינוי של בית המגורים באזור, והשני כעבור שלושה חודשים.
7. התישבות בישוב חלופי מועדף
(א) מי שמרכז חייו היה באזור ביום הקובע, והוא זכאי לפיצוי בגין בית המגורים לפי ההמלצות, למעט זכאי שוכר פרטי, והוא רוכש קרקע למגורים או בית מגורים באזורי עדיפות לאומית א' בנגב או בגליל, יקבל בנוסף למקדמה בגין בית המגורים, סיוע נוסף.
(ב) הסיוע הנוסף יינתן כהלוואה אשר תהפוך למענק, אם בתום 5 שנים ממועד הרכישה לא הועברו הזכויות בקרקע. גובה המענק המותנה יהיה בסך של 90,000 ש"ח. כל זאת בהסתמך על האמור בסעיף 3.2.6. להמלצות.
פרק ג': מקדמה על חשבון דמי הסתגלות עבור אובדן פרנסה ליחיד
8. זכאי
(א) "זכאי" לצורך קבלת מקדמה בגין אבדן פרנסה לפי פרק זה עובד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה1995- שמתקיימים לגביו התנאים המצטברים האלה:
(1) עבד ביום הקובע אצל מעביד באזור וביום הגשת הבקשה לתשלום מקדמות הוא עדיין עובד באזור;
(2) מרכז חייו ביום הקובע היה באזור;
(4) הוא עוזב את האזור מרצונו במסגרת כללים אלה;
(5) הוא, או בן משפחתו מדרגה ראשונה אשר בביתו הוא מתגורר, מקבלים מקדמות עבור בית המגורים;
(6) מתנתקים יחסי עובד מעביד בינו לבין מי שהיה מעבידו ביום הקובע; במקרה של התפטרות - העובד עובר למקום מגורים במרחק של 40 ק"מ לפחות ממקום עבודתו הקודם.
(7) לא חל על העובד הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובע הסדר אחר, לרבות ההסכם הקיבוצי מיום 25.7.80 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית או ההסכם הקיבוצי מיום 13.12.93 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות עובדי המדינה.
(ב) בסעיף זה, "עבד באזור" - הוא מי שמתקיימים לגביו התנאים המצטברים האלה:
(1) מרכז העסק של מעבידו או סניף שלו נמצא באזור; (2) עיקר עבודת העובד מבוצעת באזור.
9. המקדמות
(א) הזכאי יקבל מקדמה בסכום שיחושב לפי שכר חודשי ממוצע של העובד בחודשים שעבד בשנה שקדמה ליום הקובע, בשיעור של חודש לכל שנה שעבד אצל המעביד ביום הקובע או במקום העבודה ביום הקובע לפני הגשת הבקשה למקדמות, וחלק משנה ייחשב כשנה לענין זה (להלן - דמי הסתגלות).
(ב) המקדמה תשולם בתשלומים עתיים חודשיים, וכל עוד הזכאי אינו עובד ואינו מתגורר באזור.
(ג) הסכום החודשי שיינתן לא יעלה על פעמיים השכר הממוצע במשק, ולא יפחת משכר המינימום לחודש.
(ד) סכום המקדמות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים ולא תפחת מתקופה של חודש אחד.
(ה) בתקופה שזכאי יקבל דמי אבטלה - לא יהיה זכאי לקבל דמי הסתגלות לפי כללים אלה.
10.(א) זכאי לדמי הסתגלות שביום הקובע היה על מעבידו לשעבר לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה, תשלם המדינה בעדו לאותו חשבון בקופת הגמל, בתקופה שבה הוא מקבל דמי הסתגלות, סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שביום הקובע היה על מעבידו לשלם לקופת הגמל, וכל עוד התקיימו שני אלה:
(1) לאחר היום הקובע הזכאי לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל;
(2) הזכאי שילם לחשבונו בקופת הגמל סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שביום הקובע היה עליו לשלם לקופת הגמל; המינהלה תנכה את הסכום מדמי ההסתגלות מדי חודש ותעבירו לחשבונו של הזכאי בקופת הגמל.
(ב) היתה קופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א) קרן ותיקה כהגדרתה בפרק ז1 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א1981-, והוראות הפרק האמור חלות עליה, יוגדלו התשלומים כאמור בסעיף זה לפי הוראות סעיף 78יא לחוק האמור.
(ג) בסעיף זה, "משכורת בסיסית" - ממוצע של משכורתו
החודשית של הזכאי, כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד1964-, בשנה שקדמה לפיטוריו או להתפטרותו, לפי העניין.
פרק ד': שונות
11. הגשת בקשה למקדמות
(א) מבקש בקשה למקדמות יגיש את בקשתו בכתב למינהלה בצירוף כל המסמכים הדרושים להוכחת זכאותו למקדמות, לרבות תצהיר לאימות העובדות המפורטות בבקשה.
(ב) המינהלה רשאית לדרוש מן המבקש לצרף מסמכים נוספים החיוניים להכרעה בבקשה או להשלים פרטים החסרים בבקשה, בכתב או בעל-פה.
(ג) המינהלה תבדוק את האמור בבקשה למקדמות, והיא רשאית לקבל לשם כך את כל המידע הדרוש לה, מכל משרדי הממשלה.
(ד) המינהלה רשאית לקבל דו"ח שומה מאת השמאי הממשלתי הראשי או גורם אחר מטעמו, לשם הערכת גובה המקדמות המבוקשות.
(ה) המינהלה תודיע למבקש, בכתב, תוך 45 ימים, על החלטתה בדבר הבקשה למקדמות, ותנמק את החלטתה במקרה של דחיית הבקשה, כולה או מקצתה.
12.ועדת השגה לענין זכאות
(א) על החלטת המינהלה שלא להכיר במבקש כזכאי, רשאי המבקש להגיש השגה לוועדת השגה לענין זכאות, וזאת בתוך 30 ימים ממועד שנודע לו על החלטת המינהלה, אלא אם כן האריכה ועדת ההשגה לענין זכאות את המועד מטעמים שיירשמו; לועדת ההשגה לענין זכאות יהיו כל הסמכויות של המינהלה לענין קביעת המבקש כזכאי.
(ב) הרכב ועדת ההשגה לענין זכאות יהיה כדלקמן: משפטן עובד מדינה שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש; מנהל המינהלה או נציגו - חבר; נציג החשב הכללי - חבר.
(ג) ועדת ההשגה רשאית לקבוע את סדרי הדיון בפניה.
(ד) ועדת ההשגה תיתן את החלטתה בתוך 15 ימים מיום שהסתיים הדיון בפניה.
(ה) ראש הממשלה רשאי להורות על הקמת ועדות השגה, ככל שיידרש.
13.ועדת חריגים
ועדת חריגים רשאית לדון בבקשות למקדמות של מי שרשום במרשם האוכלוסין בישראל, הוא מעל גיל 21, מרכז חייו באזור, ומתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות להעניק לו מקדמה, או חלק ממנה, לפי כללים אלה, אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מתנאי הזכאות הקבועים בכללים אלה. ועדת החריגים תפעל בהתאם לאמות מידה שתקבע, באישור הוועדה לפינוי, פיצוי והתישבות חלופית. ראש הממשלה ושר המשפטים, בתיאום עם שר האוצר, ימנו את ועדת החריגים.
14.חתימת חוזה
(א) המנהלה תחתום על חוזה לתשלום מקדמות עם מי שנמצא זכאי לכך; בחוזה לקבלת מקדמות ייקבע, בין היתר, המועד בו ימסור הזכאי למדינה את הנכסים שעבורם שולמה המקדמה.
(ב) אין בחתימה על החוזה בכדי לגרוע מכל זכות שתגיע לזכאי לפי החוק שייחקק ליישום תוכנית ההתנתקות.
(ג) בחוזה שייחתם ייקבע, כי אם יימצא מאוחר יותר כי סכום הפיצוי בהתאם לחוק שייחקק ליישום תוכנית ההתנתקות עולה על סכום המקדמה שקיבל הזכאי, יקוזז סכום המקדמה מגובה הפיצוי והמקדמה תראה כאילו נפרעה.
(ד) בחוזה שייחתם יקבע שאם לא ייחקק החוק ליישום תוכנית ההתנתקות עד ליום 31.12.05 תשלם המינהלה לזכאי את יתרת שוויו של בית המגורים, בהתאם להערכת שמאי שתמנה המינהלה, בתנאי שהזכאי עמד בכל התנאים הנדרשים; זכאי שיחלוק על הערך שנקבע בשומת שמאי המינהלה, יהיה רשאי להגיש למינהלה בקשה לבדיקה נוספת, בצירוף שומת שמאי מטעמו, וטיעוני השמאי מטעמו ייבדקו בפני השמאי הממשלתי הראשי; סכום המקדמה ששולם לא יוחזר אף אם הערכת השמאי הממשלתי תהיה נמוכה מגובה המקדמה, למעט במקרים שבהם קיבל הזכאי את המקדמה שלא כדין או בחוסר תום לב.
15.תשלום המקדמות
המינהלה תשלם את המקדמות בתוך 30 ימים מחתימת החוזה.
נספח ג'
הוראות למתן הלוואות לעסקים
1. מנהלת הביצוע (להלן - המנהלה) שהוקמה מכח סעיף 8 לנספח ג' להחלטת הממשלה מס' 1996, מיום 6.6.2004 (להלן - ההחלטה), תיתן לעסקים באזור עליו חלה ההחלטה (להלן - האזור), הלוואה אשר תנאיה יפורטו בהסכם מפורט בין המנהלה לבין העסק. ההלוואה תינתן תוך התחשבות בעקרונות הפיצוי שהמליצה עליהם הועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חליפית שהוקמה בסעיף 6 לנספח ג' להחלטה (להלן - ההמלצות), והכל כמפורט להלן.
2. ההלוואה תנתן לעסק שפעילותו אינה בתחום החכרת או השכרת מקרקעין, ומתקיימים בו התנאים הבאים:
א. הוא בבעלות ו/או בשליטה של אזרח ישראלי;
ב. ביום הקובע לפי סעיף 14 לנספח ג' להחלטה, י"ז
בסיוון התשס"ד (6 ביוני 2004), (להלן - היום הקובע) היה פעיל באזור;
ג. ניהולו ומרכז פעילותו ביום הקובע נעשה באזור;
ד. הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לצרכיו באזור;
3. המנהלה תקבע רשימה של מסמכים והצהרות שעל העסק להציג על מנת להוכיח כי התקיימו בו הדרישות שלעיל במועד הקובע. הוועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חליפית תהא רשאית להתאים את הגדרות הזכאות שבכללים אלו להגדרות שייכללו בתזכיר החוק ליישום תוכנית ההתנתקות ובהצעת החוק, ככל שיהיה בכך צורך. לאחר חקיקת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות (להלן - החוק) יחולו מבחני הזכאות שיקבעו בחוק.
4. לעסקים המקיימים את התנאים האמורים לעיל שמעתיקים את פעילותם אל מחוץ לאזור או מפסיקים את פעילותם באזור, תינתן הלוואה עומדת צמודה למדד בתוספת ריבית בשיעור 5% בסך שלא יעלה על 15% מהמחזור השנתי של העסק בשנת 2003, לפי הדו"ח שהוגש למס הכנסה. ההלוואה האמורה תינתן בתוך שבועיים ממועד הגשת בקשה מלאה לפי נהלים שתקבע המנהלה.
5. מפעלים תעשייתים ומשקים חקלאים שהעתיקו פעילותם לאחר היום הקובע לאזור עדיפות לאומית א' בנגב או בגליל, וקיבלו הלוואה כאמור בסעיף 4, יהיו זכאים להלוואה נוספת, בשיעור של 10% נוספים מהמחזור, ובלבד שתוספת ההלוואה כאמור לא תעלה על 1.5 מיליון ש"ח ושסך כל ההלוואות על פי סעיפים 3 ו- 4 לעיל לא יעלה על 75% מאמדן שווי פיצוי נכסי על פי הערכת המנהלה בהתבסס על ההמלצות. הלוואה כאמור תינתן בתוך שלושה שבועות ממועד הגשת בקשה מלאה לפי נהלים שתקבע המנהלה.
6. בקביעת סכום ההלוואה שתינתן לעסקים בהתאם לסעיפים 4 ו- 5 תתחשב המנהלה בשעבודים על זכויות העסקים לרבות במקרקעין.
7. ההלוואות ינתנו כנגד בטוחות או לחילופין כנגד ערבות אישית של בעל העסק הזכאי, או לחילופין ערבות אחרת (לרבות ערבות תאגיד) להנחת דעתו של מנהל המנהלה.
8. במקרה שלא יחוקק החוק עד ליום 31.12.05 או שימצא כי העסק אינו זכאי לפיצוי או כי העסק זכאי לפיצוי הנמוך מסכום ההלוואות, תועמדנה ההלוואות או יתרת ההלוואות לפירעון ב- 10 תשלומים חצי שנתיים.
9. במידה שישולם פיצוי כנגד פינוי עסקים לפי החוק, יופחת סכום ההלוואות, בתוספת הצמדה למדד, מהפיצוי לו זכאי העסק.
10. כנגד מתן ההלוואה יתחייב בעל העסק להתפנות מהאזור
עליו חלה החלטת הממשלה לא יאוחר מהמועד שייקבע לפי החוק."
|
|
|
|
|
|
הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.
החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|