|
כבוד נשיא המדינה והגב' קצב,
יושבת ראש הכנסת השבע עשרה, ח"כ דליה איציק,
חברי הממשלה המסיימים את תפקידים,
חברי הממשלה הנכנסים,
חברי הכנסת,
אורחות ואורחים נכבדים,
ברכותיי לך, גברתי היושבת ראש על בחירתך לתפקיד רם-המעלה הזה.
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שחברת כנסת מכהנת כיושבת ראש בית - המחוקקים. את ראויה לתפקיד. מזה שנים רבות את מכהנת בתפקידים בכירים בכנסת ובממשלה. את מכירה היטב את כל מבואותיו וכל הליכותיו של המוסד הזה, לב הדמוקרטיה הישראלית.
עתה, ניתנת לך הזדמנות יוצאת דופן לעצב את הליכותיו לעתיד, להשפיע על סגנון התנהלותו ולקבוע ביחד עם חברי הכנסת, דפוסי עבודה, מערכות יחסים ותוכן שיטביעו חותם על החיים הציבוריים ועל מערכות הממשל של מדינת ישראל בשנים הקרובות, ולהרים את קרנו של הבית הזה.
אני מאחל לך, בשמי ובשם כל חברי הכנסת הצלחה בתפקיד החשוב והתובעני הזה.
חברי הכנסת -
ביום ח' בניסן תשס"ו, 6 באפריל 2006, הטיל עלי נשיא המדינה את תפקיד הרכבת הממשלה.
בתום משא ומתן קואליציוני, שנוהל בתבונה ובאחריות בידי צוותים מטעם המפלגות השונות, נחתמו ההסכמים, ונוסחו קווי היסוד של הממשלה החדשה, המונחים עתה לפניכם.
בראשית השבוע בישרתי לנשיא המדינה כי עלה בידי להרכיב ממשלה. היום מתוך הכרת הזכות הגדולה והאחריות שאין כבדה ממנה, בענווה ובהכנעה, בכוונתי לבקש את אמון הכנסת לממשלה שאציג בפניה.
בממשלה היוצאת זכיתי לכהן כממלא מקום ראש הממשלה, אריאל שרון. עמדתי לצידו בימים קשים של לבטים והכרעות גורליות. הוקרתי את אומץ ליבו, את קור רוחו ואת מנהיגותו האיתנה. גם כאשר הכל סביבו סער וגעש נותר אריק בעין הסערה, שקט ובוטח וידו אוחזת בהגה יציבה וממוקדת. כהונתו המוצלחת כראש ממשלה תיזכר כפרק מפואר בתולדות המדינה.
לדאבון הלב, לאחר שהנהיג את מדינת ישראל כראש ממשלה אהוב ומוערך והוביל אותנו להישגים מרשימים, נפל אריאל שרון למיטת חוליו. מכאן , בשם ממשלת ישראל, בשם הבית הזה ובשם כל אזרחי המדינה, אני מביע את תקוותי ואת תפילתי שאריאל שרון יזכה לראות בהגשמת חזונו הפוליטי.
אתמול חגגה מדינת ישראל את יום עצמאותה החמישים ושמונה. מה רב ההבדל בין מצבו של עם ישראל ב-ה' באייר תש"ח ובין מצבו היום. בעת הכרזת המדינה עמדנו, שלוש שנים בלבד אחרי השואה, וגבנו אל הקיר. דלים מאד במשאבים ובכלי מלחמה במגננה נואשת מול פלישה שמטרתה המוצהרת הייתה הכחדתה של המדינה שזה אך נולדה.
רק כפשע היה בין קיום וחידלון. דפי ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז ועד היום מלאים במעשי גבורה, בהקרבה, ביצירה אדירה, בניין, התיישבות,קליטת עליה המונית וקיום משטר דמוקרטי חופשי ונאור. מעגל האיבה מסביב, המלחמות והטרור, השכול והכאב, לא עצרו לרגע את החיוניות השופעת ואת התקדמותה ושגשוגה של מדינת ישראל. הנס הזה, אין שני לו בתולדות העמים. מיום לידתה של מדינת ישראל דגלנו בשני יסודות מכוננים – היסוד היהודי והיסוד הדמוקרטי.
הערך העליון של "מדינה יהודית", לצד הדרישה הבלתי מתפשרת כי מדינת ישראל הדמוקרטית תעניק "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". שני היסודות הללו מגלמים את ערכי הליבה של הריבונות היהודית המחודשת בארץ ישראל. קח אחד מהם, נתק אותו מהמדינה, כאילו קטעת את פתיל חייה.
לכן, כל מי שרוצה להביט נכוחה בעברנו, לראות את מציאות חיינו, ולשאת מבט על העתיד, חייב לעשות זאת בשתי עיניים פקוחות – בעין יהודית ובעין דמוקרטית. ורק אז, כששתי העיניים פקוחות, מתחברים יחדיו גווני החברה הישראלית לכדי תמונה צלולה, ברורה ורבת משמעות.
גם אני, כרבים אחרים, חלמתי וייחלתי לכך שנוכל לשמור בידינו את כל שטחי ארץ ישראל ושלא יבוא היום שבו נצטרך לוותר על חלקים מארצנו.
רק מי שארץ ישראל בוערת בנפשו יודע את כאב הויתור והפרידה מנחלת אבות. אני אישית מוסיף להחזיק ברעיון שלמות הארץ כמשאת נפש ומאמין בכל לב בזכותו ההיסטורית הנצחית של עם ישראל על ארץ ישראל כולה. אולם משאת נפש, והכרת הזכות אינן תכנית מדינית. גם אם העין היהודית דומעת, גם אם הלב נקרע, עלינו לשמור על העיקר. אנחנו חייבים לקיים רוב יהודי יציב ומוצק במדינתנו.
לפיכך עלינו להתמקד במרחב שבו הרוב היהודי מוגן ומובטח. ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון הייתה מהלך חיוני ראשון בכיוון זה, אך העיקר עוד לפנינו.
המשך ההתיישבות המפוזרת בכל רחבי יהודה ושומרון, יוצר ערבוב אוכלוסין בלתי ניתן להפרדה שיסכן את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דווקא מי שמאמין, כמוני, בתורת ז'בוטינסקי ובשוויון זכויות אזרחי גמור בין יהודים לערבים, חייב להבין שחלוקת הארץ במטרה להבטיח רוב יהודי היא חבל ההצלה של הציונות.
אני יודע עד כמה קשה הדבר, במיוחד למתיישבים ולנאמני ארץ ישראל. אך בכל לבי אני משוכנע כי המעשה הכרחי ועלינו לעשותו בהידברות, בפיוס פנימי ובהסכמה רחבה ככל האפשר.
אין זאת אומרת שמפעל ההתיישבות היה כולו לשווא. חלילה. הישגיה של תנועת ההתיישבות בריכוזיה העיקריים יהיו לעד חלק בלתי נפרד של מדינת ישראל הריבונית יחד עם ירושלים בירתנו המאוחדת. הבה נתלכד סביב ההסכמה הזאת ונהפוך אותה לעובדה מדינית ומוסרית מאחדת.
כוחו של העם הזה הוא באחדותו. לא אתן יד לאלו שרוצים לפלג בין חלקי העם. אני מתכוון לעצב את המהלכים הבאים תוך דיאלוג מתמיד עם המתיישבים הנפלאים ביהודה ושומרון.
אחים אנחנו ואחים נישאר.
אני פונה פעם נוספת, גם מהבמה הזו, אל היושב ראש הנבחר של הרשות הפלסטינית מר מחמוד עבאס. ממשלת ישראל בראשותי מעדיפה לקיים מו"מ עם רשות פלסטינית המחוייבת לעקרונות מפת הדרכים, הנלחמת בטרור, מפרקת את ארגוני הטרור מנשקם, מנהיגה את כללי המנהל הדמוקרטי ומקיימת באופן מעשי ומעמיק את כל ההסכמים שנחתמו עם מדינת ישראל עד הנה.
משא ומתן עם רשות כזו –הוא הבסיס היציב ביותר והרצוי ביותר לתהליך מדיני שיכול להביא להסכם שיוליד שלום. בזה אנו חפצים.
קווי היסוד של ממשלה זו מציעים זאת. הרוב הפרלמנטרי שייתן גבוי למדיניות הממשלה מחויב למהלך כזה. אי אפשר לטשטש את התנאים הללו, לא נסכים בשום מקרה לוותר על דרישות אלה כבסיס למשא ומתן.
הרשות הפלסטינית חייבת לחולל שינוי יסודי בדפוסי התנהגותה, בתגובותיה, ובמחויבות שלה לעקרונות המהווים את הבסיס לכל משא ומתן עתידי.
ממשלה פלסטינית המונהגת על ידי גורמי טרור לא תהיה שותף למשא ומתן ולא יתקיים אתה שום קשר מעשי ויומיומי.
למדינת ישראל יש נכונות להמתין לשינוי שחייב להתחולל ברשות הפלסטינית. אנו נעקוב מקרוב אחר התנהלותה של הרשות.
נמשיך להכות בטרור ובמפעיליו. לא נהסס להגיע לטרוריסטים, מפעיליהם ושולחיהם בכל מקום ואני חוזר ומדגיש – בכל מקום, אך ניתן לרשות הזדמנות להוכיח שהיא מודעת לאחריותה ומוכנה להשתנות.
עם זאת, לא נמתין עד בלי די. מדינת ישראל אינה רוצה ואינה יכולה להשהות את ההכרעות הגורליות לעתידה – עד שהרשות הפלסטינית תשכיל לבצע בפועל את ההתחייבויות שקיבלה על עצמה בעבר.
כאשר נגיע למסקנה כי הרשות מתמהמהת ואינה נושאת פניה למו"מ רציני, ממשי והגון – נפעל בדרכים אחרות.
נפעל גם בלי הסכם עם הפלסטינאים, ליצירת הבנה כזו שתהיה מושתתת בראש וראשונה על הגדרה נכונה של הגבולות הרצויים למדינת ישראל.
גבולות אלה, חייבים להיות בני הגנה ולהבטיח רוב יהודי מוצק. גדר הביטחון תותאם לגבולות שיגובשו מזרחה ומערבה. טווח הפעולה של כוחות הביטחון לא יוגבל ויותאם למציאות הביטחונית שאתה נצטרך להתמודד.
מדינת ישראל תשקיע את משאביה בשטחים שיהיו חלק אורגני ממנה. גבולות ישראל שיעוצבו בשנים הקרובות יהיו שונים באופן משמעותי מהשטחים שנתונים היום בידי מדינת ישראל.
זוהי תכנית הממשלה, זהו יסוד קיומה, זוהי ההתחייבות שנתנו לבוחר הישראלי שאת אמונו בקשנו - וגם קבלנו.
ההסדר שאנו שואפים לעצב במזרח התיכון מבוסס על הסכמה. הסכמה רחבה, בראש וראשונה בתוכנו ואחר כך עם ידידותינו ברחבי העולם.
שום מהלך מדיני, ודאי מהלך כל כך מכריע יסודי ומקיף, כמו זה שאנו נערכים לקראתו, לא יכול להתגשם ללא הבנה עם גורמים רבים בקהילה הבינלאומית.
איננו מתכוונים לפעול לבד. נתייעץ, נדון, נשוחח ואני משוכנע שנגיע להבנות שייצרו בסיס רחב של גיבוי בינלאומי למהלכים אלה. בראש וראשונה עם בת בריתנו וידידתנו הקרובה, ארצות הברית, בהנהגתו של הנשיא ג'ורג' בוש וגם עם ידידנו באירופה.
ישראל, חותרת לשפר את ההבנות וההסכמות עם מדינות אירופה. מנהיגי אירופה של היום, מבינים טוב יותר את מורכבות המצב במזרח התיכון.
הם מבינים שאין פתרונות פשטניים, בודאי נוכח התגברות הקנאות הדתית הפונדמנטליסטית בקרב מדינות שונות במזרח התיכון והשתלטות החמאס הפרו -איראני על הרשות הפלסטינית. נעמיק את הדיאלוג עם אירופה ונחתור לשתף את מנהיגיה בתהליך ההדברות עם ארצות הברית.
אני שואף להעמיק את הקשר עם ארצות ערב.
במצרים ובירדן, עימן אנו מקיימים יחסי שלום, ניצבים מנהיגים רבי השראה. הנשיא מובארק והמלך עבדאללה השני הם שותפים רצויים, אמינים ואחראיים – למטרות שאותן הגדרתי.
אעשה הכל כדי שיחסינו עם מצרים והממלכה הירדנית ימשיכו להתחזק ולהיות בסיס ליחסים דיפלומטיים-גלויים עם מדינות ערביות נוספות.
האיום הנשקף מאיראן מטיל צל כבד על האזור כולו ומאיים על שלום העולם.
חתירתו של משטר העריצות האפל ותומך הטרור להשגת נשק גרעיני היא ההתפתחות המסוכנת ביותר בעולם כיום ועל הקהילה הבינלאומית לעשות כל שביכולתה על מנת לעצור אותה. אסור להקל ראש בדבריו של נשיא איראן – הוא מתכוון לכל מה שהוא אומר.
מדינת ישראל, ששליטי הרשע בטהרן הפכו אותה למטרה להשמדה, איננה חסרת אונים ויש לה יכולת להגן על עצמה מפני כל איום. אולם רק התייצבות בינלאומית נחרצת וחסרת פשרות מול מגמותיה של איראן, תוכל לעצור את הסכנה הזאת לשלום העולם כולו.
חברי הכנסת,
הזירה הפנימית בישראל מחייבת שינויים מעמיקים. מדינת ישראל חייבת לשים על ראש סדר מעייניה את טובת האזרח – התינוק הנולד, תלמיד בית הספר, החייל, הסטודנט, האדם העובד והקשיש. זכותו של האזרח לחיות בכבוד, לקבל שירות טוב יותר ממוסדות המדינה, להנות מרווחה כלכלית תוצר עמל כפיו, צריכה לעמוד לנגד עינינו.
מנחם בגין, אמר על כך למחרת ההכרזה על הקמת המדינה:
"ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. לא תהיה רודנות, יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודים בה. בל תהיה טפילות, בל יהיה ניצול. בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת גג, חשוך בגד או נטול השכלה ראשונית.
"זכור כי גר היית בארץ מצרים" – צו עילאי זה יקבע את יחסנו אל שכננו. וצדק צדק תרדוף – צו עליון זה יקבע את יחסנו בין איש לחברו".
דברי מנחם בגין.
תפיסה זו תנחה אותנו ביחסנו לכל אזרח ואזרח, יהודי ולא יהודי. זכויות המיעוטים במדינת ישראל משוועות למימוש, ואנו נפעל בנחרצות כדי לממשן.
הפערים בחברה הישראלית אינם מתקבלים על הדעת. המשך המגמה של גידול בפערים הוא מתכון בטוח לאובדן הסולידריות החברתית.
מדינת ישראל תאבד את צלמה המוסרי, אם תתחמק מאחריותה לאוכלוסיות החלשות – קשישים, גימלאים ניצולי שואה, בעלי מוגבלויות, חולים, ילדים בסיכון, נשים מוכות ונשים המהוות יעד לסחר בלתי חוקי בגופן וכל מי שזקוק להגנה ולסיוע, גם ילדי עובדים זרים הגדלים בתוכנו, אוהבים את ארצנו ורוצים להיות חלק ממנה.
זו איננה רק חובתנו כלפיהם, זו בראש ובראשונה חובתנו העצמית כלפי אמות המידה הערכיות של כולנו. הממשלה תפעל ללא לאות להקטנת הפערים החברתיים והכלכליים. נגבש תוכנית מפורטת למאבק במצוקה החברתית, נפעל לשיפור מערכת הבריאות ולשיפור מרכיבי סל הבריאות. נמשיך במדיניות כלכלית נכונה, במטרה לצמצם את האבטלה וליצור את האקלים שיאפשר לרבים יותר בחברה הישראלית להשתלב בשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד.
בשנים האחרונות הפכה האלימות הקשה לשגרת יומנו. סכינאות באתרי בילוי, בריונות בכבישי ישראל וברחובות הערים, מעשי אונס אכזרים, מעשי שוד ומקרי רצח רבים. החברה הישראלית חייבת להגן על עצמה. אנחנו חייבים להעמיד את הביטחון האישי של תושבי מדינת ישראל בראש סדר היום. הממשלה תפעל ללא לאות כדי לעקור את האלימות מהשורש. אנחנו ניאבק בפשיעה ובאלימות, שהם טרור מבית, באותה נחישות שבה אנו נאבקים בטרור מבחוץ.
הממשלה תכבד את שלטון החוק ותפעל לבעור השחיתות בכל תחומי חיינו, כולל השחיתות במערכות השלטון ובמנגנונים ציבוריים ותגן בכל כוחה על הגורמים שעוסקים באכיפת החוק ושמירתו, בראש וראשונה על בתי המשפט ובמיוחד בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
חברי הכנסת,
תאונות הדרכים הן "מכת מדינה". הממשלה תתחיל ליישם מיידית את התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים. נפעל שהכבישים יהיו מקום בטוח לאזרחי ישראל.
הממשלה תפעל לשיפור מערכת החינוך, מהגיל הרך ועד לחינוך האקדמי. מערכת החינוך חייבת להקנות ידע ומיומנויות החשובים לתפקוד בעולם המודרני, יכולת ניתוח, יצירתיות וחינוך לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - דמוקרטית. נפעל גם להעמקה ולתגבור החינוך היהודי בבתי הספר הממלכתיים.
איננו יכולים לדבר על מדינה יהודית, מבלי שתכניה יהיו מוכרים לכל תלמיד ותלמיד. לצד החינוך הפורמלי נפעל לחיזוק החינוך הבלתי פורמלי ובראש ובראשונה תנועות הנוער הציוניות שצריכות לחזור למקומן הטבעי כחלוץ לפני המחנה של הנוער בישראל.
במשך 15 השנים האחרונות זכתה מדינת ישראל לגל עליה אדיר מימדים ממדינות שהיו חלק מברית המועצות הסובייטיות. עליה זו – הביאה ברכה אדירה למדינת ישראל.
עולי חבר העמים – הם עתה מרכיב חיוני בעוצמה הכוללת של החברה הישראלית. תרומתם לה – דרמטית, בחיי התרבות, האקדמיה, בתעשייה, בחדשנות הטכנולוגית, בביטחון, ברפואה ובחינוך. אנו גאים בעליה זו ומאמצים אותה אל לבנו באהבה ובהכרת תודה.
המשך העלייה הוא מרכיב חשוב בצמיחתן ובשגשוגן של הכלכלה והחברה בישראל
ובביצור הביטחון הלאומי. אנחנו נפעל להידוק הקשר שלנו עם אחינו היהודים בכל תפוצות ישראל ובייחוד עם בני הדור הצעיר של העם היהודי.
ירושלים בירת ישראל תעמוד בראש שמחתה של הממשלה. נפעל לחזק את ירושלים כמרכז פוליטי, תרבותי ועסקי של מדינת ישראל ושל העם היהודי כולו.
הממשלה תעשה לפיתוח הגליל והנגב ותראה בהם אזורי עדיפות לאומית. התוכנית הלאומית לפיתוח הנגב והתוכנית המתוכננת לפיתוח הגליל יחוללו מהפכה של ממש באזורים אלה. זהו אתגר גדול שהממשלה לוקחת על עצמה בתחושה של שליחות.
הממשלה תמשיך לקיים את העקרונות שהנחו את מדיניותה בתחום הכלכלי בשנים האחרונות, במיוחד תשמר המשמעת הפיסקלית ויישמר גודל הגירעון, שלא יעלה על 3%. בכל מקרה, תקרת ההוצאה הכוללת שתיקבע לא תחרוג משיעור הגידול של האוכלוסייה במדינת ישראל.
אחריות בניהול הכלכלה, השתלבות בכלכלה הבינלאומית, עידוד משקיעים זרים ומקומיים ושינוי סדרי עדיפויות חברתיים בתוך מסגרת ההוצאה הלאומית הכוללת – הם יסודות המדיניות הכלכלית שתמשך גם בעתיד.
רבותיי חברי הכנסת,
אני מתכבד להציג את הרכב הממשלה, הגם שאיננו סופי. בכוונתי להרחיבה ולצרף שותפים נוספים בימים הקרובים. אני מאמין כי אוכל להשלים את המו"מ ולהגיע בימים הקרובים להסכם גם עם סיעות יהדות התורה ומרצ. רציתי ואני עדיין רוצה בצרוף סיעת ישראל ביתנו. בינתיים הדבר לא הסתייע.
ואלה שמות חברי הממשלה ותפקידיהם:
אהוד אולמרט – ראש הממשלה ושר הרווחה.
שמעון פרס – המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, שיופקד על פיתוח כלכלי אזורי.
ציפי ליבני – ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ.
עמיר פרץ – סגן ראש הממשלה ושר הביטחון.
אלי ישי – סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
שאול מופז – סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים.
יעקב אדרי – שר (מקשר בין הממשלה לכנסת).
אריאל אטיאס – שר התקשורת.
רפי איתן – שר מופקד על ענייני הגימלאים.
זאב בוים – השר לקליטת עליה.
בנימין בן אליעזר – שר התשתיות הלאומיות.
יעקב בן יזרי – שר הבריאות.
רוני בר-און – שר הפנים.
אבי דיכטר – השר לביטחון פנים.
אברהם הירשזון – שר האוצר.
יצחק הרצוג – שר התיירות.
איתן כבל – שר (יופקד על ביצוע חוק רשות השידור).
יצחק כהן - שר (יופקד על המועצות הדתיות).
משולם נהרי - שר.
גדעון עזרא - השר לאיכות הסביבה.
אופיר פינס - שר המדע והטכנולוגיה.
חיים רמון - שר המשפטים.
מאיר שטרית - שר הבינוי והשיכון (יופקד על מינהל מקרקעי ישראל).
שלום שמחון - שר החקלאות ופיתוח הכפר.
יולי תמיר - שרת החינוך התרבות והספורט.
אני מבקש את אמון הכנסת בי ובממשלתי.
ועתה, גברתי היושבת ראש, הרשי לי מספר מילים אישיות:
מקובל לומר כי האחריות הקשורה במילוי תפקיד ראש הממשלה במדינה כמו שלנו – היא כמעט יוצאת דופן בהשוואה לכל תפקיד דומה במדינות אחרות בעולם.
אני מודע לכובד האחריות שתוטל עלי, אם תביעו את אמונכם בממשלה, ולמעמסה העצומה שכרוכה בה.
אעשה הכל כדי להיות ראוי לאמון הזה. למענו אגייס את כל כוחות הנפש, את הערכים שספגתי בבית הורי - בלה ומרדכי אולמרט, שחינכו אותי ואת אחי, שאין דבר החשוב יותר מטובתה, שלמותה ושגשוגה של המדינה הקטנה, המיוסרת, האמיצה והמוכשרת שלנו.
אלפי שנים, חי העם היהודי במאבק בלתי פוסק על זכותו להתקיים. לפני חמישים ושמונה שנים בדיוק, הגשמנו את חלום הדורות של עמנו, כאן בארץ היפה הזו, שאין כמוה בעולם. הקמנו את מדינת ישראל וזכינו להיות ריבונים על חיינו בארץ שלנו.
עתה, האחריות להבטיח את עתידה נמסרה לנו. אני מאחל לחברי בממשלה ולי העומד בראשה, שנהיה ראויים לזכות הגדולה הזו שנתנה לנו. שנהיה חכמים, אחראיים ואמיצים לדעת לשמור עליה ולגונן עליה מפני חורשי רעתה, שנדע לשמור על המידות הנכונות והאיזונים הנדרשים כדי לחזק את התקווה שמפעמת בלבבות רבים כל כך ולהביא, בעזרת ה', שמחה, שלום וביטחון לארצנו ולאזרחיה.
תודה רבה גברתי היושבת ראש.
|