צולם ע"י לע"מ

משפחות שכולות,
קהל יקר,

צפירת הדומיה המוכרת והמצמררת נשמעה זה עתה, ושיגרת החיים בכל רחבי המדינה שבתה לרגע צלול אחד של התייחדות וזיכרון. בבית ובחוצות, במחנות צה"ל ובמקומות העבודה, בבתי הספר ובדרכים, עמדו אזרחי ישראל דום, בתוגה ובהכרת-תודה, לזכרם של חללי מערכותינו. ביום המיוחד הזה כולנו משפחה שכולה אחת. כל אחד מאתנו זוכר ומשווה לנגד עיניו דמות קרובה ללב מבין הנופלים, כי אין בישראל מי שמחיר המלחמה זר לו. לכל אורכו של יום הזיכרון הזה, גואים בנו רגשי יקר ואהבה, ותחושה עמוקה של כובד האחריות לגורלה ולעתידה של מדינת ישראל. הן למענה ולמעננו הם – שאין טובים ויקרים מהם – נתנו את טוהר נפשם.

המשורר חיים גורי, בקובץ "פרחי אש", כתב בשמם של רעיו בלכתם אל הקרב:

"---לא נשבענו שלום לדברים שאהבנו אי-פעם
רק נשבענו אהוב עד המוות יישא את חיינו
רק היינו טובים ופשוטים בדממה וברעם
גם נפשנו... אל העצב כרעה
וקמטים בני-יומם, בבלי קול, אט פרחו בחלקת לחיינו".

כאן בהר הרצל, ובבתי העלמין הצבאיים בכל אזורי הארץ, נאספות כעת המשפחות השכולות. הן פוסעות חרש לאיטן בין טורי האבן הצפופים, אחת אחר אחת עוצרת כל משפחה ומתכנסת שפופה וקודרת בחלקתה הצנועה, מניחה צרור פרחים על השם היקר החקוק בסלע, ושופכת עליו דמעת-יגון וגעגועים. ובהתייחדה עם יקירה עטופה היא מסביב באין רואה בהמיית-ליבם של המוני בית ישראל.

צולם ע"י לע"מ

מחיר הגנתה וביטחונה של מדינת ישראל כבד מאד, אין ערוך לו, אך בלעדיו לא היו לנו תקומה וקיום. זה "מגש הכסף" שעליו ניתנו לנו  בהקרבה ובמסירות אין-קץ העצמאות והחרות. את ההולכים לא נוכל להשיב, אך יהיו נא הם תמיד לנגד עינינו. את מעלת קורבנם נוקיר; לאורם נחנך את ילדינו; מופת גבורתם יהיה לנו לשבועת אמונים להעריך, לאהוב ולשמור את המדינה היקרה והטובה הזאת, ביתנו הלאומי, ערש מולדתנו ותקוותנו, שנקנתה בדמם של חללי מערכות ישראל; נגן עליה בעוז ובתקיפות מכל אויב וצר, ונהיה ערוכים ומוכנים להסיר מעליה כל איום וסכנה; נתגאה בה, נרחש כבוד לסמליה, ונבוז לכל שונאיה ומשמיציה ולכל הששים לשלח בה חרפות וגידופים. 

זאת ועוד חובתנו לנופלים:

• להעניק לכן, המשפחות השכולות, כתף תומכת, לאמץ אתכן אל ליבנו באחווה ובשותפות-גורל.
• לפעול ללא הרף כדי לתקן ולהיטיב את אורחותיה של מדינת ישראל; לטפח בה צדק חברתי, אחדות לאומית, שגשוג כלכלי ואיכות חיים; לבער מקרבה קלקולים ותופעות של פשיעה מאורגנת, שחיתות, אלימות וקטל בלתי נסלח בדרכים.
• לא להרפות ולא להתייאש מן האמונה ומן המאמץ החיוני להשיג את השלום המיוחל, שלום עם ביטחון; לבחון ברצינות רבה כל יוזמה מדינית; למצות כל סיכוי; להיות נכונים לפשרות מרחיקות לכת ואף לויתורים כואבים מאד, כל עוד יישמרו האינטרסים החיוניים והקיומיים שלנו, כדי להגשים את שאיפתנו העזה לשלום.

הנופלים במערכות ישראל, אחינו גיבורי התהילה, הם תפארתה של האומה. עדות כואבת הם, כי קיומה וביטחונה של מדינת ישראל אינם מובנים מאליהם ולא נקנו בלא מחיר קורע-לב. נזכור היום – ובכל יום ויום – בענווה ובאהבה, את חללינו; ובזוכרנו אותם לא נשכח גם את סבלם של פצועי הקרבות ואת הנכים הנושאים בגופם ובנפשם את צלקות המלחמה. גורל חטופינו ונעדרנו לא ימוש מסדר יומנו ולא נחסוך שום מאמץ עד שוב הבנים לגבולם ואל חיק משפחותיהם המיוסרות והמייחלות.

בטרם יוחג יום העצמאות החמישים ותשעה למדינת ישראל נרכין היום את דגלנו ונוקיר את אלה אשר העניקו לנו בגבורתם, בדמם ובחייהם את מתת הדרור והקוממיות.

יהי זכרם ברוך וצרור לעד בנצח ישראל.