צולם ע"י לע"מ

גברתי יושבת ראש הכנסת,
גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת,
האורחים המיוחדים – וטרנים, הלוחמים שמלווים אותנו ביום המיוחד הזה,

אנחנו מציינים היום מלאת שישים ושתים שנה לניצחון העולם החופשי על גרמניה הנאצית – ניצחון האנושות וערכי האדם על מי ששמו להם למטרה לכבוש את העולם ולהשמיד את העם היהודי ולמחוק אותו  מעל פני האדמה.

התשעה במאי 1945 יום כניעתה של גרמניה היה יום ניצחון אדיר – ועצוב. בשירו "הניצחון" כתב אלכנסדר פן:

בא המיוחל – שותת חיוך יגע
פצעיו גלויים, כהריסות עריו
בין צוהלי ברחוב אני שוקע
באושר העוקף את מתחריו.

הסוף נובא – חשבוהו מלמפרע
אבל עמי – פניך רעולים
בסליל-עשן שקט ולב קורע.

העשן הוא עשן המשרפות והלב הקורע בכאבו את החזה מתאבל על מות ששת המיליונים שלא זכו לראות את יום הניצחון.

כשנכנסו הכוחות המשחררים אל אחד ממחנות ההשמדה שעל אדמת גרמניה הם מצאו שם ניצול שנתן בהם מבט נוזף ואמר

– "עכשיו באים?"

גברתי היושבת ראש,

ביום זה יום הניצחון על הנאציזם – אנחנו מצדיעים למי ששחררו את העולם מן הסיוט שבו הוא חי במשך שש שנים ארוכות, מיליוני החיילים מצבאות בעלות הברית שניצחו במערכה הגורלית לעתידה של האנושות, המערכה הכבדה רבת הקורבנות על כבודו של האדם וחירותו.

לצד הכוחות שנלחמו בחירוף נפש נגד חית האדם הנאצית היו גם כמיליון וחצי מן הגיבורים האלה –  בני העם היהודי – חיילים בצבאות בעלות הברית, לוחמים  ביחידות הפרטיזנים בארצות מזרח אירופה ובשורות המחתרות האנטי-פשיסטיות במערב אירופה ובצפון אפריקה.

בכל מלחמה – נלחמים על החיים ועל המוות.  במלחמה נגד הנאציזם, נלחם הלוחם היהודי לא רק על חייו שלו אלא על חיי העם היהודי כולו.

כרבע מיליון לוחמים יהודיים נפלו בקרב. יותר מ-200,000 זכו בעיטורי גבורה ובאותות הצטיינות. הם לחמו בכל הצבאות בכל הגזרות– ובכל התפקידים, מהם גם תפקידי פיקוד בכירים ביותר.

המודעות לכך שהמלחמה היא מלחמה על גורלו של העם היהודי הביאה לא פחות מ-30,000 איש ואישה מתוך ה-400,000 שמנה הישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם, להתנדב לשורות הצבא הבריטי מתוך רצון להשתתף במאמץ המלחמתי.

חמשת אלפים וחמש מאות  מהם לחמו במסגרת הבריגדה שלקחה חלק בקרבות נגד הדיוויזיות הגרמניות על אדמת איטליה – ואנשיה יצאו בהמשך להצלת שארית הפליטה ברחבי אירופה העשנה.

אני מבקש לציין היום שניים מתוך רשימה ארוכה ומפוארת של גיבורים:

מפקד הבריגדה מטעם ארגון ההגנה האלוף שלמה שמיר. בצה"ל הקים שלמה שמיר את חטיבה 7 המהוללת ופיקד על חיל הים וחיל האוויר.

הפרטיזן יצחק (טולקה) ארד. בן 16 היה טולקה כשהקים יחד עם חברים בני גילו קבוצת מחתרת בגיטו סוויינציאן שבביילורוסיה ואחרי שגנבו נשק ממחסן נשק גרמני הם ברחו אל היערות והצטרפו אל הפרטיזנים. כפרטיזן השתתף טולקה במיקוש 16 רכבות אספקה גרמניות ובעשרות פעולות לחימה אנטי-נאציות.

עם בואו של הצבא האדום הוענקה לטולקה מדליה על אומץ הלב ומעשי הגבורה שביצע כפרטיזן. טולקה החביא את המדליה בין שתי פרוסות לחם והגיע בדרכי ההעפלה לארץ ישראל. הוא היה בפלמ"ח, השתתף כטייס ואחר כך כקצין חבלה בחטיבת הראל, המשיך בשירותו הצבאי וסיים כקצין חינוך ראשי לצה"ל בדרגת תת אלוף.

טולקה, ששימש כיו"ר הנהלת יד ושם, ממשיך במחקר מלחמת העולם השניה והשואה.

יושבים עימנו היום וטרנים נוספים – עולים חדשים וותיקים, הראויים כולם להוקרתנו.

גברתי היושבת ראש,

הרוע נוצח ניצחון היסטורי בתשעה במאי 1945 – אבל הוא לא הודבר ולא עבר מן העולם.

הרוע, הגזענות, שנאת הזר והשונה, והאנטישמיות מאיימים גם היום על שלומה של האנושות ועל עתידה.

האחד עשר בספטמבר 2001 היה רק אות אזהרה מדאיג באשר למה שמסוגל הרוע לעולל בשנאתו לעולם החופשי ולערכיו.

הדוגמה של גרמניה הנאצית מוכיחה עד כמה מסוכן לאנושות השילוב של רשע ויכולת טכנולוגית מתקדמת.

זאת הסיבה מדוע עושה היום העולם הנאור כולו מאמץ רציני למנוע ממדינת רשע כאירן - המכריזה בגלוי על הצורך להשמיד את מדינת ישראל -  להשיג נשק גרעיני. בתחום הזה אסור לקחת סיכונים כלשהם. 

גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת,

יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא יום של חג לרוח האדם ולכוחו לגבור על הנטיות האלימות והרצחניות שבתוכו. זהו יום של חג לדמוקרטיה שעם כל חולשותיה גוברת בסופו של דבר על כל רודנות.

נרכין ראש לזכרם של מיליוני הלוחמים שהביאו לאנושות את ניצחונה היקר ולא זכו לראות אותו בבואו – ונצדיע ללוחמים החיים איתנו על גבורתם וחלקם בהשגת הניצחון ההוא.

 
בהמשך להחלטות ממשלה קודמות מיום 16.5.2002, ומיום ה-9.5.2004, קיבלה ממשלת ישראל בשבעה בינואר 2007, החלטה על הקמת אתר הנצחה בלטרון לזכר החיילים היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה, שהקמתו צפויה להסתיים בשנת 2010.

משרד ראש הממשלה מלווה את הקמת פרוייקט חשוב זה, שבשבועות הקרובים יצא לדרך ואני מקווה שאכן יסתיים במועדו.

רבותיי חברי הכנסת,

רבים מניצולי השואה עלו ארצה ובנו כאן – במדינת ישראל, מדינת היהודים, שקמה לא מעט בזכותם – את ביתם החדש.

59 שנים אחרי הקמת המדינה – אנחנו חייבים להכות על חטא ולהודות בקיומם של עשרות אלפי ניצולי שואה החיים בחברה הישראלית מתחת לקו העוני.

מסיבות של אטימות ביורוקרטית הם לא זכו לקבל מאיתנו, בכל השנים הארוכות, את התמיכה החומרית הדרושה להבטיח להם לחיות בכבוד.

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הבהרתי, ועמי הממשלה כולה, את עמדתנו הברורה בנושא זה. 

הממשלה הנחתה את שר הרווחה והשרותים החברתיים,  לבדוק את העניין בדחיפות, במסגרת המשרד ולהגיש המלצות כדי לפתור את בעיית קיומם בכבוד של ניצולי השואה שחיים במדינת ישראל.

בימים הקרובים ביותר, אנחנו נשלים את הטיפול הזה, נקבל את ההחלטות, נקבע את אמות המידה הראויות ונדאג שלא יוותר אדם אחד מניצולי השואה שאיננו יכול להתקיים בכבוד.

גם על כך חובה עלינו לנדור – לא עוד!    תודה רבה.