כבוד שר האוצר מר רוני בר און
אדוני סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, מר אלי ישי
כבוד נגיד בנק ישראל הפרופ' סטנלי פישר
אדוני נשיא התאחדות התעשיינים. יו"ר מועצת המנהלים של המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, מר דוד ארצי
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין
יו"ר איגוד הגג של לשכות המסחר הדו לאומיות, מר אמנון דותן
יו"ר קבוצת ה-30G, ונגיד בנק ישראל לשעבר, הפרופ' יעקב פרנקל
שרי ממשלה
חברי כנסת,
אורחים נכבדים מחו"ל ומהקהילייה העסקית בישראל
קהל נכבד

איש עסקים אמר לי לאחרונה שהקהילה העסקית נחלקת לשני חלקים. החלק האחד של המדוכאים, והחלק השני של אלה שיודעים לשחק. אני תוהה אילו משני החלקים האלו הגיע הערב למפגש הזה כאן בירושלים לועידת ראש הממשלה לעסקים ולשת"פ בינלאומי. אני חייב לומר, שאני אינני שייך לאף אחת מהקבוצות הללו. אינני מהמדוכאים, ואינני מעמיד פנים. מדינת ישראל נכנסת להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי בתנאים טובים יותר, יציבים יותר וחזקים יותר מכפי שהיו אי פעם בכלכלה הישראלית. שמעתי את דבריו של שר האוצר, אני משוחח איתו ועם נגיד הבנק מדי שבוע ואנחנו נקיים פורום קבוע שיתכנס פעם בשבוע כדי לסקור את המצב, לדון בתוכניות, לאשר את מתווה המדיניות, להתמודד בצורה יעילה, שקולה, ובישוב הדעת עם הסכנות האורבות לכלכלה הישראלית נוכח המשבר העולמי שעובר על כולנו. צריך לזכור בראש ובראשונה, שהמשבר הזה הוא איננו תוצרת הארץ. השאלה המוצדקת שמציקה לרבים, בוודאי למאות העובדים שפוטרו ולאלו שחשים חוסר ביטחון לגבי עתידם התעסוקתי, היא מה תעשה ממשלת ישראל? כיצד היא תנהג? איזה אמצעים היא תפעיל כדי להבטיח שהנזק שיגרם לנו, שהטלטלה שמאיימת עלינו תהיה מצומצמת יותר, קטנה יותר, מזיקה פחות מכפי שהיא כבר הייתה בחלקים נרחבים של העולם המפותח, המתקדם, העשיר, כפי שיכולנו לראות בחודשים האחרונים. ההתמודדות עם תוצאות המשבר העולמי נעשית בתנאים טובים יותר מכפי שכלכלת ישראל הייתה אי פעם. רבותיי, זה לא קרה במקרה, זה קרה משום שהממשלה על מוסדותיה, בהנהגתו של שר האוצר בר און, בהכוונתו רבת ההשראה של נגיד בנק ישראל,  פרופ' סטנלי פישר, בשיתוף הפעולה עם גורמי הכלכלה, ובראשם התאחדות התעשיינים וההסתדרות החדשה, פעלנו בתבונה, באחריות ובזהירות לאורך תקופה ארוכה. יש מומחים בינלאומיים רבים שמסתכלים על הדרך שבה התנהלה הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות ואומרים, בזהירות, ואנחנו גם צריכים לומר לעצמנו בצניעות ובאיפוק, שאילו כלכלות אחרות היו נוהגות בדרך הזו, בשמרנות המסוימת, בזהירות הגדולה, במשמעת הפנימית שהנהגנו, כי אז יתכן מאוד שהטלטלה שעברה על העולם כולו הייתה יותר קטנה מכפי שהיא מצטיירת להיות. את הזהירות הזו, ואת הלקח הזה אנחנו צריכים להפעיל עכשיו בקור רוח כאשר אנחנו עומדים מול החששות שמאיימים בצדק על המשק הישראלי. אני ממליץ לכולם, לכל הגורמים, לגורמי התעשייה, להסתדרות החדשה, לאנשי העסקים, אבל בראש ובראשונה – לנו, שאנו נושאים באחריות העליונה לקבלת ההחלטות לנהוג בקור רוח ובזהירות ולא בחיפזון. לא להיתפס לסיסמאות שבקלות יתרה יכולות לטלטל אותנו לכיוונים שיהיה קשה מאוד מאוד להיחלץ מהם. אני רוצה לנצל את הבמה וההזדמנות הזו דווקא כמי שהוציא את עצמו מהתסבוכת הפוליטית ומההתמודדות הפוליטית בתקופה הזו כדי לפנות לראשי כל המפלגות. אני יודע על מה מתמודדים, ואני יודע כמה גדולים הפיתויים. אבל אני חושב שמי שיוכיח שהוא יודע להתגבר על הפיתוי להישג פוליטי קצר טווח כדי לתרום ליציבות של כלכלת ישראל, הוא שיזכה בסופו של דבר לאמון הציבור. אני ממליץ מאוד להאזין לעצות הטובות של שר האוצר ונגיד בנק ישראל. לא משום שאיננו עסוקים ביום ובלילה בהכנת תוכניות, אלא משום שאיננו מוכנים לשלוף מהמותן דברים שעשויים להישמע אטרקטיביים ונעימים לאוזן, אבל עלולים לחבל בתשתית הבסיסית של היציבות ושל החוזק שהפגינה הכלכלה הישראלית במשך שנים לא מועטות, ושהביאו אותנו להישגים שלא היו כמוהם
בתולדות מדינת ישראל.

רבותיי, בשנה האחרונה היצוא הישראלי של ישראל של סחורות ושירותים התקרב ל-70 מיליארד דולר. זה הישג אדיר. אנחנו מדברים על ועידה שעוסקת ביצוא ושיתוף פעולה בינלאומי. היצוא הישראלי הוא הבסיס לעוצמה של הכלכלה הישראלית. אנחנו נחשוב וחושבים ונפעיל אמצעים כדי שיאפשרו ליצוא הישראלי להמשיך להיות תחרותי. בשכל, בקור רוח, בזהירות, לאט כשצריך, מהר כשאין ברירה, אבל באופן שיאפשר לנו לשמור על רמת היצוא ועל רווחיות היצוא, ואני הרי יודע. אני שומע את זה יום יום מאנשי העסקים, מראשי מוסדות, ממנהלי חברות ומהאנשים שמנהיגים את כלכלת מדינת ישראל ואלה שאחראים עליה שהירידה ברווחיות היצוא היא אחת הסכנות הגדולות שמאיימות על הכלכלה הישראלית, ושעלולות לגרום לירידה ברמת התעסוקה בהשוואה לתעסוקת השיא שנרשמה בחודשים האחרונים במדינת ישראל. שמעתי היום כמה תחזיות, האזנתי להן כרגיל, בדרך ארץ, בכבוד, ובידיעה שאלו האומרים אותן הם אנשים שלא פעם נושאים על כתפיהם האישיות את הסכנות הללו וגם משלמים את המחירים הקשים שעלולים להיות אם חס וחלילה המציאות תשתנה. אני מציע לא להכניס אף אחד, לא את היצרנים, ולא את העובדים, לא את היצואנים ולא את נותני השירותים בתוך מדינת ישראל לאווירה של היסטריה מיותרת. המצב איננו קל, זה נכון. הוא טוב יותר כאן מאשר במרבית מקומות העולם. הוא לא יהיה טוב כפי שרצינו שיהיה. תחזית הצמיחה שניתנה בתחילת השנה לכלכלה הישראלית בשנת 2008 לא תתממש. אבל תהיה צמיחה גם בשנה סוערת ומטלטלת כמו השנה הזו. הצמיחה בשנה הבאה בוודאי לא תהיה כמו שרצינו שתהיה. אבל אני מסרב בשלב זה, גם נוכח בחינה מדוקדקת של המציאות הכלכלית בעולם ועל ההשלכות שיכולות לנבוע ממנה לכלכלה הישראלית, לראות את הקריסות שמאיימים עלינו בהן כפי שאני שומע לעיתים מאנשים. אני יכול להבין את החששות שלהם, אבל אינני חייב להסכים עם התחזיות האפוקליפטיות שנשמעות מהם. אנחנו נפעיל ומכינים כפי שאמר שר האוצר, כפי שאמר נגיד הבנק בכל האמצעים, באמצעות כל הגורמים שנתונים לשליטתנו תוכניות שתוכלנה לתת מענה למצבי משבר. עדיין איננו שם. כשנהיה שם נהיה עם האמצעים שיכולים להקל על המשבר הזה. עוד פעם, כפי שאני אומר, בישוב דעת ובקור רוח. כך נהגנו כל השנים האחרונות והבאנו את המשק הזה לצמיחה שהייתה גדולה יותר מהצמיחה בכל הכלכלות המערביות בעולם כולו. זה לא דבר מבוטל, זה לא נולד מעצמו. זה היה תוצאה. בראש ובראשונה של העוצמה של היזמות הישראלית, של כושר ההמצאה, של האנרגיות הבלתי נדלות של אנשי העסקים הישראלים שידעו לזהות הזדמנויות, לנצל הזדמנויות, לפתח עסקים, של כושר היצירה וההמצאה שמאפיין את המשק הישראלי ואשר מעורר קנאה ברחבי העולם כולו. של החידושים שאנחנו יודעים לפתח, לא תמיד כפי שנדמה לנו יותר טוב מכל העולם, אבל ברמה מרשימה שמעוררת לא פעם הערכה ואפילו קנאה וניסיון בחיקוי ולמידה מצד מדינות שונות ברחבי העולם כולו. אבל ההישגים הללו של המשק היו גם תוצאה של מדיניות שהייתה קשובה לכל הניואנסים של מה שקורה בארץ ובקהילה הבינלאומית ושל הדרך הנכונה, הממושמעת והמאופקת שבה הפעלנו את האמצעים שעומדים לרשותנו כדי להבטיח שלא ייווצרו סדקים שברגעי משבר יכולים לערער את היציבות הכלכלית של מדינת ישראל. לכן, שיעורי הצמיחה שלנו היו כל כך גבוהים. לכן היצוא עלה בשיעורים כל כך מרשימים. לכן מאזן התשלומים של מדינת ישראל היה מאזן חיובי לראשונה בהיסטוריה של השלוש שנים האחרונות, דבר שמאז הקמתה של מדינת ישראל ייחלנו אליו, קיווינו לו, השתוקקנו לו, אבל לא ראינו אותו, ראינו אותו בשלוש השנים האחרונות. מאבטלה של קרוב ל-12% ירדנו לרמת אבטלה של פחות מ-6%. יתכן מאוד שהיא תעלה קצת. היא איננה כל כך גורפת, היא איננה כל כך מאיימת כפי שחוזים חלק מרואי השחורות. אם מותר לי לפנות לאנשי הכלכלה ולמעסיקים הגדולים במשק, אני ממליץ בפניכם – תחשבו על העובדים שלכם לא פחות מאשר אתם חושבים על הנכסים הפיננסיים שלכם. אין במדינת ישראל נכס חשוב יותר, רב עוצמה יותר מהנכס האנושי, מכוח העבודה, מכוח היצירה של איש העסקים ושל העובד הישראלי. לפעמים הפיתוי גדול מאוד, ברגע שהמצב לוחץ לוותר על חלק מהעובדים, או לוותר על רבים מהם. הנזק לטווח ארוך עלול להיות לעסקים הרבה יותר גדול מאשר התועלת המיידית שצפוייה לצמוח מהקטנת מספר העובדים והגידול באבטלה. בצדק אמר שר האוצר, וזו ההנחייה שנתתי גם לו וגם לצוות המצוין שלו, כמו לצוות המציין שעומד לרשותו של נגיד בנק ישראל. אנחנו צריכים לנקוט בדרכים שיאפשרו למוסדות הפיננסיים שלנו לעמוד בהתחייבויות שלהם. במדינת ישראל מאז הקמתה לא היה מקרה אחד, גם כשהיו משברים, והיו משברים, ואולי היו משברים קשים יותר מאלו שאותם נעבור בתקופה הקרובה, מעולם לא היה מקרה שמפקיד במוסד פיננסי או בנקאי הפסיד את פיקדונותיו. אינני מכיר עוד מדינה בעולם שיכולה להתגאות בהישג כזה. זה לא קרה במקרה. זה היה פרי של מדיניות מושכלת ואחראית שממשלות ישראל נהגו בהם בעבר, ואין שום סיבה שממשלה כלשהי, זו שאני עומד בראשה, וזו שתקום לאחר הבחירות תנהג בדרך אחרת. לא צריך להיבהל. לא צריך לחשוש יותר מכפי שצריך. יש ממשלה. יש ממשלה שיש לה כלים מרשימים יותר מכפי שהיו לה אי פעם. יש בנק ישראל שהנהגתו מעוררת הערכה עצומה בקרב גדולי המומחים בעולם כולו. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, מתי צריך לעשות, כיצד להשפיע על מצוקת האשראי שהיא תהיה, כיצד לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, כיצד להגן על מוסדות פיננסיים גדולים, וכיצד לנצל את היתרונות היחסיים שיש לכלכלה הישראלית כדי להמשיך בדרך הזו שבה מתנהלת הכלכלה הישראלית במשך השנים האחרונות, דרך שהביאה אותנו להישגים שבצדק גרמו לכך שכלכלת ישראל היום נותנת יותר איכות חיים ליותר אנשים, שהקטינה את מספר האנשים שחיים מתחת לקו העוני. שהגדילה לא רק את רמת התעסוקה, אלא גם את רמת ההשתתפות בכוח העבודה במשק בהשוואה לכל מה שהיה בעבר. ברשותם של משתתפי הועידה מישראל, תרשו לי לומר גם מספר מילים באנגלית לכבודם של האורחים מחוץ לארץ.

I'm delighted to welcome the guests that came to think with us and to share with us the concerns, the worries and the thoughts of how to cope with the economic crisis which has now been part of the agenda of almost every country in the world.  Normally, this conference which used to be held in Tel Aviv, was filled with many people who came to look for opportunities in the economy of the State of Israel and when thinking about it and talking about it, I must share with you something that happened to me in one of my last visits to the United States of America.  This was in a different period.  The economic crisis was not yet on the horizon. 

[break in recording] …which I asked him that he will decide to renew the agreement that we had with the United States, for a ten-year agreement, the Aid Agreement between Israel and America, and the President asked me, this time how much do you request to get from America?  And I said to the President, thirty billion dollars for ten years.  The President looked at me rather surprised and he said, Prime Minister, are you certain that you want so much?  If I don't forget, he said, last time it was only twenty-four billion dollars for ten years, now you're asking for thirty billion dollars.  And I made all my explanations, and I tried to use all the possible arguments that could convince him, and finally, fortunately, I was quite successful, and the President said, okay, you got it.  And I was very happy and we concluded the meeting and when we were going out of the Oval Office, suddenly, we encountered the Secretary of the Treasury of the United States, Mr. Paulson and the Governor of the Fed, Mr. Bernanke and the President said to me, well you know these guys, would you like to tell them something about the Israeli economy, how is the Israeli economy doing?  And I said, G-d forbid, what am I going to do now?  If I'm going to tell them how good the economy of Israel is, I'm going to lose the thirty billion.  However, how could I lie?  So I said to the Chairman of the Fed, and to the Minister of Finance of America, look, the economy of Israel is always looking up to match the achievements of the American economy and with the support that we get from the President, we succeeded in moving forward and with the support that we will get in the future, we hope that we will do even better.  The President looked at me and he said, well, I must say, I didn't expect this explanation. 

But this was almost a year ago, since then, the situation has changed and today, we are not as optimistic as we used to be, but we are still quite happy, to know that even in the midst of this crisis, the economy of Israel is going much more slowly but still going.  So when someone talks of recession, when someone talks of a big crisis, let's not forget, that in the year 2008, the gross of the Israeli economy, will still be quite impressive.  I'm afraid to say the numbers, because I don't know how they will change at the end of the year, but there will definitely be more than two and a half percent or maybe three percent and I think that considering the entire scene and the circumstances in so many other countries, it is a very impressive and considerable achievement that we should be very proud of.

There are, always, when there is a crisis, also opportunities.  Our duty is to look for these opportunities, both here and across the world.  We always talk about the Globalization, whether some like it or not, no one can escape the inevitable conclusion, that the economies of the world are globalized – that the distance between here and the furthest point in the world is a matter of seconds, in e-mails, in computers, in cellular telephones, in information that flows from one end to the other and when the stock market in Japan opens in the morning, we already feel the vibrations in the State of Israel, in a matter of seconds, but while this is creating an influence across the globe, it also opens up the opportunities for those who are ready to look carefully, clearly, without fears into these opportunities and to cease them when the right time comes in order to reinvigorate the economies of our country and many other countries in the world. 

I suggest to all of you foreign guests who came to participate in this conference, not to waste too much time, in listening to speeches.  Believe me, even the best of them, is rather boring in comparison to what you can see if you will travel in the country and get acquainted with what Israel is doing in almost every area of production: in the new changeable sources of energy; in the desalinization of water, as a new source of water particularly for the State of Israel which suffers from the lack of water, but not only for the State of Israel, for many other countries in the world which suffer from the same thing, but which may not have the same advanced and sophisticated water technologies that we have developed in the State of Israel over the last years. 

Look into the research and development which is highly developed in the State of Israel.  We are very proud that investments in development and research and development in the State of Israel in comparison to the GNP is the highest in the world –  4.7  – is invested in research and development in this country and much of the development of the Israeli economy and the expansion of new products and the exports which grew so dramatically is a result of these investments.  My personal dream is that the day will come where we will invest 10 percent of our GNP in research and development.   It may sometimes take time before the outcome shows up and the money starts to flow, but the mechanisms which we have created over the years in using the Chief Scientist of Israel, and in investing in start-ups and in different innovations through these funds of research and development have been very helpful to our economy and I'm sure it can be very helpful to many other economies which will follow the same track as we have done.  There are many fantastic industries in the State of Israel. 

I always recall what they had from a rather famous investor from the United States, perhaps some of you heard his name, his name is Warren Buffet.  He bought a company in Israel without even coming to Israel before, without ever seeing the business that he bought, only on the basis of the balance sheets.  And he paid four billion dollars in cash, and when he came to Israel and he went to see what he bought, he then asked to see me.  And I was very happy.  You know, these businessmen are always so busy, so I was so proud that he found some minutes to share his impressions with me.  And he said, Prime Minister, I want you to know that I decided to volunteer for a special job for the State of Israel.  From now on, I'll be your ambassador in every corner of the world because you have the most fantastic industry that I have ever seen in my life.  This was said by someone who lives in the Midwest in the United States, made a fortune because he was one of the smartest investors in the world and he went all this way, from the Midwest in America to the North of the State of Israel, to buy a fantastic business and to pay a hell of a lot of money, in order to make profits for his investors and I can promise you, even today, he is still making profits from this investment in the State of Israel. 

And this is not the only one.  There are many others, so in this time of worry, in this time of natural fear, in this time of concern about how the economic crisis across the world will impact the State of Israel, let me tell you something.  We are certainly going to address ourselves in a very serious and careful manner to avoid some of the ramifications of this economic crisis into the Israeli economy, but we will address ourselves to this with the vigor, the dynamics, the energy, the innovations, the creativity, the entrepreneurship of the Israeli business people with the guidance of the Central Bank of Israel, and the Ministry of the Treasury with the support of the government, and I'm going to be personally involved on a daily basis as I am already, with the Governor of the Bank, with the Minister of Finance to make sure that the basic strengths of the Israeli economy will continue to grow and that the Israeli exports overseas, across the world, will continue to grow and that the profitability of these exports will be worthwhile for the manufacturers so that they will be able to make money, and also to provide a lot of work for the all the Israelis that are anxious to secure their jobs in our economy. 

And on top of everything, and this is not unrelated, while we talk economy, while we talk about the crisis, let's not forge that the most important, in my mind, the most significant effort which we are making is to bring peace to the Middle East because there is nothing that will make the economies of the Middle East stronger and more stable than a peace agreement between Israel and the Palestinians, between Israel and the Syrians.  This will bring and will open up lots of new opportunities which I'm sure we and our neighbors will be smart enough and careful enough and creative enough to utilize for the benefit of our people. 

Thank you for coming.  Thank you for being with us and thank you for showing confidence in the State of Israel and in the economy of the State of Israel and finally, if you'll have patience for another minute, this part will not be boring, I promise you.  There are many people who are very active and very involved in organizing this conference for many, many years.  There is one in particular whom I personally feel obliged to as a former Minister of Industry and Trade, who was directly responsible for this conference before I became Prime Minister, to thank her for her devotion, for her participation and for her involvement in making this conference so successful.  I want to call to the stage, Rachel Weinstock, from the Institute for Export.