צולם ע"י לע"מ

מכובדי, נשיא המדינה, מר שמעון פרס,
מכובדי, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו,
כבוד יו"ר הכנסת ראובן ריבלין
אשת ראש הממשלה שרה נתניהו , הילדים: יאיר ואבנר
שרי ממשלות ישראל  ה-31 וה-32 ,
חברי כנסת,
אורחים נכבדים,

אני מבקש לפנות היום, מכאן, מירושלים, בירת העם היהודי, מבית נשיא המדינה, סמל הריבונות הישראלית, אל אזרחי ישראל כולם, ואל עם ישראל אשר העניק בידי את הזכות הגדולה הזו לעמוד בראש ממשלתו, אשר נתן בי את אמונו ותמיכתו, אשר הפקיד בידי את עתידו לפני למעלה משלוש שנים.

אני מבקש לחלוק עימכם, אזרחי ישראל, בהזדמנות אחרונה זו, עם סיום תפקידי כראש הממשלה, את תחושותיי, מחשבותיי, תקוותי וגם חלומותיי.

מגיל צעיר ולאורך שלושים ושש השנים האחרונות פעלתי בתחושה ובאמונה כי נועדתי לשרת את הציבור במדינת ישראל. כך היה כשכיהנתי כחבר כנסת, כשפעלתי כשר, כראש העיר ירושלים ולבסוף כראש הממשלה. כך, גם היום, כאשר אני מסיים את תפקידי כראש הממשלה ה-12 של מדינת ישראל.

היום, לאחר למעלה משלוש שנים כראש ממשלת ישראל, אני מסיים את התפקיד בתחושה של גאווה וסיפוק. למרות הנסיבות, אין בי נרגנות או כעס, לא על אדם ולא על ממלא תפקיד. אני מאמין בכל ליבי שזכיתי במה שרק 11 נבחרים זכו בו לפני –  להיות ראש ממשלת ישראל.

אכן, זהו תפקיד קשה, תובעני, כפוי טובה לעיתים, עם אחריות עצומה ובדידות גדולה – אבל זוהי זכות גדולה מאד ואני שמח על כי נפלה בחלקי. 

זכיתי להנהיג את עם ישראל ברגעים של איחוד לבבות, של עוצמות בלתי רגילות. זכיתי לראות את פרצי ההתנדבות,  והערבות ההדדית דווקא ברגעים לא קלים בחיי המדינה.

זכיתי לפגוש את בר חוטובלי, תלמידת כיתה א', בבית הספר כסולות בנצרת עילית ואת יונה קנינו מנהלת בית הספר קול יעקוב בירוחם, אשר סיפרו לי על השיפור במערכת החינוך, בזכות שעות לימוד ייחודיות במסגרת "אופק חדש", הרפורמה בחינוך.

זכיתי לראות את  ניצולי השואה מביעים את תודתם, בדמעות של כאב, על שעשתה הממשלה למענם, לראשונה מזה שישים שנות קיומה של המדינה.

זכיתי להעניק אותות  הצטיינות למתנדבי השירות האזרחי – שמעון גשייד, צעיר חרדי, ותסנים קילאניה, צעיר ערבי - אשר עושים צעד נוסף אל לב החברה הישראלית.

זכיתי לחיבוק אוהב מפלג אבוטבול, פעוט מקסים בן שנה וחצי מקיבוץ גבים, ששריקות הקסאמים ערערו את שלוותו ואת שלוות בני משפחתו.

זכיתי לראות את אוראל לוי, תלמידת כיתה ד' משדרות, נואמת בפני קהל גדול של תלמידים ומורים מבית ספרה, חולקת את תחושותיה עימי, ערב מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה.

זכיתי לשמוע מדובי אמיתי, איש אדמה ממטולה, על כך שהוא וחבריו החקלאים מעבדים את אדמותיהם, ללא חשש, עד המטר האחרון, בזכות השקט ששורר בצפון כמעט שלוש שנים.

זכיתי לעמוד בראש מדינה עם הצבא הטוב, הערכי, והמתקדם ביותר בעולם. פגשתי במפקדי וחיילי צה"ל האמיצים. הם שמחרפים נפשם על ביטחון המולדת והעם, הם הביטוי המובהק ביותר לאמרה הכל-כך ישראלית :"יש על מי לסמוך".

זכיתי לפגוש את איתי ארנליב, אדם אמיץ שמהווה מופת לכולנו, קצין צנחנים אשר נפצע קשה בפעילות מבצעית בשכם, החלים, השתקם וחזר לשירות.

זכיתי להיווכח בכוח הנפשי העצום הקורן ממשפחות ששכלו את יקיריהן, אשר עוז רוחן הוא בסיס הכוח של מדינת ישראל.

זכיתי לראות את תוצאות פעולות לוחמיה העלומים של מדינת ישראל, בשרות הבטחון הכללי ובמוסד. לוחמים ערכיים, צנועים, מתוחכמים להפליא. באמתחתם מבצעים מזהירים, רבי עליליה, שיתפרסמו בעוד שנים ארוכות ויתברר כמה היו משמעותיים לביטחון מדינת ישראל.

עמדתי כראש ממשלה במעמדים כואבים, מרגשים וקשים. אחד המעמדים הקשים ביותר עבורי היה לראות את  דמעותיה של קרנית, אשתו של אודי גולדווסר, חייל אשר נחטף בידי אויב בזוי, עת השבנו את גופתו וגופת חברו אלדד רגב, זכרם לברכה.

ישבתי פעמים רבות עם בני משפחת שליט. ראיתי את כאבם, גם את כעסם, את הציפיה והגעגועים הבלתי פוסקים שלהם. כאבתי את כאבם והבנתי את אכזבתם.

זכיתי לפגוש את צעירי עמותת "איילים", סטודנטים אשר מיישבים את הנגב והגליל בחזון שאינו נופל מזה של הורי ובני דורם, מקימי הארץ הזו.

זכיתי לראות את המיעוט הערבי אשר חי לצידנו, ורבים ממנו מהווים חלק בלתי נפרד מאיתנו, עושים צעדים משמעותיים לחיים משותפים, חיים של שילוב אמיתי ושוויוני.

וזכיתי גם לראות את כלכלת ישראל מגיעה בשנים האחרונות לשיאים הגבוהים ביותר שידעה מאז היווסדה, אני מאמין שלמרות המשבר הכלכלי העולמי עוד נשוב לשיאים אלה.

אכן, זכיתי.

אך בדבר אחד לא זכיתי. לא זכיתי להגשים את חלומי ולהגיע לשלום אמיתי עם שכנינו. אמנם, התקדמנו רבות גם בתחום זה ושוחחנו על נושאים שלא העזנו לדבר עליהם בעבר, אך טרם הושלמה המלאכה. השלום איננו חלום של איש אחד, זהו חלום של חלק גדול מאד מהעם שלנו אשר מתאווה וחולם עליו כבר שנים ארוכות. 

במשך כל תקופת כהונתי לא הפסקתי לפעול על מנת להביא שלום לעם ישראל - שלום עם שכנינו הפלסטינים, ושלום עם שכנינו הסורים. פעלתי כך כי האמנתי שניתן להגיע לשלום, ועודני מאמין כי ניתן להגיע לשלום אמיתי, אשר יבטיח את יציבותה וסגסוגה וביטחון מדינת ישראל.

אני מקווה כי הממשלה הבאה תדע להמשיך את המשא ומתן לשלום בדרך שהתוותה ממשלה זו -  כי אין דרך אחרת ואין עתיד אחר לישראל זולת החתירה המתמדת להסכם שלום. 

אזרחי ישראל,

לכל אורך עשרות השנים בהן אני משרתו של הציבור תמיד עמדה לנגד עיני טובתו, רווחתו וביטחונו. לצד מעשים רבים, החלטות קשות ואולי גם השגים, עשיתי שגיאות. איני מתבייש לומר זאת. אני מצטער עליהן. כל שעשיתי, היה מתוך דאגה רבה ואהבה גדולה לעם ישראל ולמדינת ישראל.

לאחרונה, לעיתים קרובות מדי, אני שומע התבטאויות המתארות את מדינת ישראל כנתונה במצב קשה, שהאתגרים הם עצומים וספק אם נדע לעמוד בהם, שמעולם לא היינו במצב כזה.

אני מבקש לומר בגאווה לכל אותם ספקנים - מדינת ישראל היא מדינה נהדרת, אין כמוה בעולם, הרי אנחנו יודעים את האמת. נכון, יש לנו בעיות, מדינת ישראל היא מדינה עם אתגרים לא פשוטים בתחומים שונים, אבל היא גם מדינה שהגיעה להישגים מזהירים וכך גם תמשיך.

מדינת ישראל היא מעצמה. בעוצמות שלנו, בערכים שלנו, בתעשייה שלנו, בהון האנושי שלנו, במחקר והפיתוח שלנו, ובדברים שאנחנו מייצרים, שמעט מאוד מדינות בעולם יכולות לייצר.

אבל לעיתים אנחנו גם מעצמה ברגישות היתר שאנחנו יודעים להפיק, בנרגנות שאנחנו יכולים ליצור, בחוסר הסיפוק העצמי שלפעמים אנחנו יודעים להפגין.
עלינו לשים את הדברים האלה בפרופורציה ביחס לתמונה הכוללת, ולראות את מדינת ישראל כמות שהיא. עלינו לחשוב על כל אותן המדינות אשר מתקשות לעיתים לספק את השירותים הבסיסיים לאזרחיהן -  ולהגיד לעצמנו שיצרנו פה, אנחנו ואלה שהיו לפנינו, מדינה מופלאה שהיא בבחינת נס, אלה הם דברים בעלי ערך ונדמה לי שהם צריכים להביא גאווה לכל אחד מאיתנו.

חברי השרים,

אני מבקש להביע את תודתי והערכתי לכם, שרי הממשלה ה-31, אשר פעלתם יחד עימי למען עתיד טוב יותר לעם ישראל ולמדינת ישראל. אתם בוודאי שותפים עימי באיחולי ההצלחה לשרים החדשים הנכנסים לתפקידם.
השלטון יעבור מהממשלה ה-31 לממשלה ה-32 באופן מסודר וראוי תוך העברת כלל הידע, התהליכים והזיכרון הארגוני הנדרשים. תהליך זה, הנעשה לראשונה, יבטיח, כך אני מאמין, רציפות שלטונית וארגונית של הרשות המבצעת על מנת שתימשך הפעילות העניפה שחברי השרים היו שותפים לה.

ולך, ידידי, בנימין נתניהו, ראש הממשלה ה- 13 של מדינת ישראל, אני מבקש לאחל הצלחה. הצלחתך היא הצלחת כולם. עם כניסתך לתפקיד תידרש ללמוד את הבעיות והיכולות, לקבוע סדרי עדיפויות ובעיקר להחליט. כי בכך נמדד ראש ממשלה  - ביכולת ההחלטה, בקבלת הכרעות קשות, אולי הקשות ביותר שיכול אדם לקבל.  אני מאחל לך שתדע להחליט נכון, בחוכמה ובשיקול דעת.

ברשותכם, ברצוני לומר מספר דברים לאנשים הקרובים אלי.

בראש ובראשונה לאשתי עליזה, לילדיי, לכל בני משפחתי ולאחי היקרים, אשר בחרו לאורך שנותיי בשירות הציבורי שלא לקחת חלק בחיים הציבוריים ולשמור על פרטיותם.

עליזה רעייתי עשתה רבות, בהתנדבות, כמעט במסתרים, כדי להועיל לילדי ישראל ולתת לרבים מהם הזדמנות שלא ניתנה להם בעבר. אני גאה בה.

לצוות האישי שלי, שחלקו עושה דרך ארוכה עימי משך שנים רבות, וחלקו הצטרף אלי בתפקידי האחרון -  צוות ערכי, מוכשר, מסור, אוהב ותומך. הייתם עימי ברגעים החשובים, השמחים, וגם הקשים ועל כך – תודתי מעומק הלב. 

ולבסוף, אני רוצה להודות לעם ישראל ולאזרחי ישראל. איני נפרד מכם. אני נפרד רק מדבר אחד – מתפקיד ראש הממשלה. אני לא נפרד ממדינת ישראל. אין לי מדינה אחרת, אין לי עם אחר, אין לי חברים אחרים.

אני אזרח שמח וגאה וכמו כל אזרח יש לי תקוות, ציפיות ולפעמים גם טענות - אבל בסופו של דבר זו המדינה שלי, שלנו, אין כמוה, אין כמו העם הזה.

תודה רבה.