רבותיי, אני אומר לכם את זה נטול כל שיקולים או חשבונות אישיים פרטיים אבל כאזרח במדינה שילדיו חיים פה, אגב כל ילדיו חיים פה, בניגוד למה שמתפרסם לפעמים וגם כל נכדיו חיים פה. אין מדינה יותר טובה מהמדינה שלנו, אין מדינה נפלאה מהמדינה שלנו והעתיד יהיה לעין ערוך עוד יותר טוב ממה שהיה עד היום ועד היום היה טוב. לא קל, אנו חיים בסביבה לא קלה, אנו חיים בסביבה שיש בה אנשים שלא אוהבים אותנו והם לא אוהבים אותנו לא בגלל שיש איזושהי סיבה ספציפית שאם נעשה כך או אחרת הם פתאום ישנו את דעתם, הם לא אוהבים אותנו, כי הם אחרים, הם חיים על פי קודים אחרים, על פי אמונות אחרות, על פי תפיסת עולם אחרת ואנו מכירים את זה, ומי כמוכם, אנשי העמק מכירים את זה היטב אבל אנו מדינה עם עוצמה אדירה בכל התחומים. עם עוצמה כלכלית אדירה, נכון שיש היום משבר, אני פותח את העיתון, אני קורא את כל נבואות הזעם האלו, אני אומר- בואו לא נתבלבל, בינתיים ג'נרל מוטורס הולך להתמוטט באמריקה ורוב הבנקים שהתמוטטו, התמוטטו במקומות אחרים לא אצלנו אז אני לא אומר שאנו נעבור את המשבר הזה, שהוא לא תוצאה של שיקול דעת לא נכון שלנו, אנו נהלנו את הכלכלה שלנו באחריות, בזהירות ולפי דעתי בהצלחה חסרת תקדים בקנה מידה עולמי. בארבע השנים האחרונות שכל כלכלות העולם המערביות צמחו באחוז - אחוז וחצי, אצלנו הצמיחה השנתית הייתה 5.4% כשאת הירקות שלנו מוכרים במחירי שיא באירופה כי הם הכי טובים בעולם, כשהפרות שלנו מניבות חלב בשיעור שהוא יותר גבוה מאשר פר פרה בממוצע מאשר בכל מקום בעולם. כאשר החידושים שיוצאים מכאן בתחום הטכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם, הם יותר מעניינים והם יותר מרתקים והם יותר מושכים השקעות מאשר חידושים טכנולוגיים באיזשהו מקום אחר בעולם אז זה תוצאה שנובעת מהעוצמה הפנימית האדירה שקיימת במדינת ישראל. אם יש משהו אחד שאני רוצה להנחיל לציבור הישראלי זה את האמונה בכוחנו, את האמונה בהישגים שלנו ואת האמונה ביכולת שלנו לקיים את מדינת ישראל למרות כל הסכנות למרות כל האיומים ולמרות כל הקשיים שאנו צריכים לעבור בדרך. בואו נפסיק להפחיד את עצמנו, קודם כל ונפסיק לזרוע איזו רוח נכאים של מה יהיה. אני אומר לכם את זה, אני לא רץ לבחירות עכשיו, אני לא מבקש מכם להצביע, אני לא צריך את זה, אני מדבר מעומק אדיר של אמונה בכוחות של העם הזה שאין כמוהם בכל העולם. אין שום מדינה בעולם שהגיע להישגים שמדינת ישראל הגיעה אליהם כשאתה מסתכל על המימדים, כשאתה רואה את האילוצים, כשאתה מתבונן על כל האויבים ועל כל הסכנות ועל כל מה שצריך לעשות בתוך כל המערכות הללו להשיג דברים אז אני אומר קודם כל- בואו נהיה גאים במה שאנו עשינו, במה שאנו עושים ומלאי אמונה על מה שעוד יגיע כתוצאה מהעובדה שאנו יודעים לדאוג לעניינו כמו שצריך והדור שיבוא אחרינו, אתם עוד צעירים אבל בכל זאת, הדור שיבוא אחרינו יהיה יותר טוב מהדור שהיה לפניו והדור שיבוא אחריו יהיה עוד יותר טוב ובל נזרע איזושהי תחושה שאין לה שום הצדקה שהיא לפעמים אנו מצמידים אותה לאיזשהו אירוע כזה או אחר, יש לנו נטייה לצד כל היכולות האדירות שלנו להיות נרגנים, בואו נפסיק להיות נרגנים, טוב בארץ הזאת, אני גאה בכל ליבי, אין דבר שאני אוהב יותר מאשר את הארץ שלנו ואני גאה להיות אזרח מדינת ישראל עם כישלונותיה, עם קשייה, עם הבעיות שהיא צריכה להתמודד איתה ובעיקר עם האנשים הנפלאים שיש כאן ועם ההישגים הגדולים שהגענו אליהם. לכן שואל אותי שרוליק'- מה החלום? אני אגיד לך- החלום האמיתי שלי, אני לא יכול להגיד שזה היה במדויק החלום שאני נתתי לו ביטוי בכל 35 השנים שבהם הייתי פעיל בזירה הציבורית במדינת ישראל אבל היום ברור לי דבר אחד, הדבר היחידי שבאמת חסר לנו, באמת זה להגיע להסדר פוליטי ולשלום עם השכנים הקרובים והשכנים היותר רחוקים. זה לא הולך להיות ללא תשלום מחיר ומחיר קשה, אנו בתוכנו צריכים להכריע איזה מחיר אנו רוצים לשלם. אנו בשביל הקיום שלנו יכולים לשלם מחיר של מלחמה אין סופית שלעולם לא תיגמר, ממזרח ומצפון ומדרום עם אנשים אחרים שהם לא אוהבינו אבל שחלק לא מבוטל מהם רוצה לחיות איתנו בשלום. אני לא רוצה עכשיו להיכנס לניתוח מעמיק אבל עברנו את ההתנסות הזו בעזה, עברנו את ההתנסות בצפון, לפי דעתי שתי התנסויות מוצלחות מאוד, המלחמה  שאני חושב שהיא הייתה הכי מוצלחת עם ההישגים הכי גדולים אי פעם במאמץ לחימה של עם ישראל זו הייתה המלחמה בלבנון, המלחמה השנייה. המלחמה היחידה שנגמרה בתוצאה חד משמעית, ברורה שהביאה שקט וגם שגשוג לצפון מדינת ישראל. במלחמה ההיא כל העולם הערבי לא אמר מילה אחת של גינוי נגד מדינת ישראל, זה לא דבר מובן מאליו, גם במלחמה הזו האם אתם שמעתם גינוי ערבי מאיזושהי מדינה תוך כדי לחימה, ממישהי מהמדינות שסובבות אותנו שדרשה מאיתנו, שמענו מקטאר, מאיראן, עזבו את תורכיה, הלוואי שכל האויבים שלנו יהיו כמו טורקיה, שמענו משהו מארצות אחרות? אני לא רוצה לומר יותר מזה, אני לא רוצה לנקוב בשמות, אני עדיין ראש הממשלה והדברים האלו לא נשארים סוד, אני לא רוצה להביך אף אחד. אבל זה לא המקרה, הארצות הערביות רבות, לא כולן לצערי אבל הרוב המכריע של הארצות הערביות סולדות מהקיצוניות שאנו נלחמים בה, מתנערות מהפונדמנטליזם הדתי שמאיים על היציבות שלנו ועל היציבות שלהן ומחפשות כל דרך כדי שזה ישתנה. אנו יכולים להגיד שאנו רוצים להישאר איפה שאנו נמצאים היום על כל רמת הגולן, בכל יהודה ושומרון, לא לזוז, לא לוותר, לא להתפשר, יש עמדות כאלו, אני לא פוסל אף אחד שמביע את העמדות האלו אני רק אומר- העמדות האלו הם עמדות שיובילו את מדינת ישראל למלחמה אין סופית, בלתי נגמרת עם מחירים כואבים ובעיקר עם חוסר יציבות. החלום שלי הוא אחר, הוא לא נולד בבד אחד, גם לי לקח לא מעט זמן להבשיל ובדרך שיניתי דעות. אחד מגדולי העמק האלו, שאני מודה ומתוודה שאני עד היום מתגעגע אליו וכמי שהיה חברו הטוב של אריק משה דיין שנולד בדגניה אבל בא מפה מנהלל שאמר- רק חמור לא משנה את דעותיו. אז המציאות השתנתה, העולם השתנה, מה שהיה פעם איננו קיים היום וגם אני הגעתי למסקנה שאם אנו רוצים לקיים מדינה יהודית, וזה מה שאנו רוצים, אנו יודעים שבתוך המדינה היהודית חיים גם אנשים לא יהודיים אבל אם אנו רוצים שהמדינה הזו תהיה מדינה יהודית, שלנו, רק שלנו, שחוק השבות יכול על יהודים ולא על בני עם אחר או על בני דת אחרת, אז צריך לוותר והחלום שלי היה שאני יוכל להגיע לנקודה הזו שבה אפשר יהיה להגיע להסכם על בסיס של ויתור שהוא לא מבטיח ביום אחד ביטחון מוחלט אבל שהוא מבטיח הכרה בין לאומית מקיפה של כל הגורמים בעולם, בעצם במשהו שעד היום לא קיים בגבולותיה של מדינת ישראל ובפיתרון שתי המדינות שאומר שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי והמדינה הפלסטינאית היא המדינה של העם הפלסטינאי. אמרתי לא אחת, אם הייתי צריך, כשאני נשאל מה שילה היא לא חלק מארץ ישראל, בת אל היא לא חלק מארץ ישראל, יריחו היא לא חלק מארץ ישראל ההיסטורית, כל האזורים האלו הם חלק מארץ ישראל ההיסטורית, אף פעם ולעולם לא אאמין שחבלי הארץ הללו הם לא חלק מארץ ישראל שלנו אבל ההיסטוריה יצרה מצב שהוא בלתי נמנע שאנו צריכים להחליט אם אנו בוחרים בעוד ארץ אבל אז אנו מסכנים את האפשרות שהיא תהיה מדינה יהודית, דמוקרטית או שאנו מוכרים לחיות בארץ יותר קטנה אבל רק שלנו. אני מאמין שזה אפשרי, אני מאמין בכל ליבי שזה אפשרי, אני ניהלתי את המשא ומתן, אני הובלתי את המשא ומתן, אני לא חושב שהיה מנהיג ישראלי שישב עם הפלסטינאים יותר שעות ממני אי פעם, אני ישבתי בשנתיים האחרונות מאות שעות עם מי שעומד בראש הרשות הפלסטינאית, עם מי שמזוהה כראש העם הפלסטינאי, מעולם לא ישבתי רגע אחד עם ערפאת, לא האמנתי בו, חשבתי שהוא רוצח, חשבתי שהוא טרוריסט ולא האמנתי בו, יכול להיות שלפני 40 שנה הייתי גם אומר על אבו מאזן דברים לא אחרים אבל אני יודע שהאיש הזה היום מוכן להגיע איתנו לשלום בתנאים שעוד צריך להשלים אותם, שהם לא בדיוק מה שאנו רוצים וגם מה שאנו רוצים שזה לא בדיוק מה שהוא מאמין בו ואין ברירה צריך יהיה למצוא בסופו של דבר את נקודת החיבור ונקודת החיבור היא קרובה. אם אנו נצליח לעשות את השלום הזה אין פירושו של דבר שמאותו רגע שנעשה שלום כמו מאותו רגע שאנו מפסיקים לירות ברצועת עזה, למחרת בבוקר הכל נעשה אידילי, שקט ופסטורלי, זה תהליך שלוקח זמן אבל זה אפשרי ובשביל זה צריכה להיות הנהגה בישראל שיש לה את האומץ לקבל את ההכרעה ההיסטורית הזאת. היו שלוש הכרעות, לפי דעתי, בתולדות מדינת ישראל שהן מסדר הגודל הזה, שתיים שכבר התקיימו ואחת שעוד מחכה לנו. הראשונה הייתה של בן גוריון שאני לא צמחתי בגן הפרחים שלו, אני צמחתי במשפחה רוויזיוניסטית, ביית"רית, חירותניקית שחשבה אחרת, שהאמינה אחרת, היום בפרספקטיבה היסטורית שכשאני מסתכל על מנהיגותו של דוד בן גוריון אני אומר שהוא היה אחד האישים הגדולים בהיסטוריה האנושית ובעיקר על האומץ האדיר שהיה לו ב-1948, בודד, מבודד מרוב חבריו שייעצו לו אחרת, נטול כל אמצעי לחימה כמעט, לעמוד ולהכריז על הקמת מדינת ישראל, זה היה רגע שלא יחזור לעולם כי רגע כזה קורה פעם אחת בהיסטוריה. ההחלטה השנייה הייתה של מנחם בגין, אין ספק בזה, זה לעשות מהפך דרמטי כזה בכל מה שהוא האמין בו, בכל מה שהוא אמר בו, תזכרו זה מנחם בגין שאמר שאם הוא יעלה לשלטון יחול החוק השיפוט והמשפט הישראלי, המנהל הישראלי על יהודה ושומרון והוא צירף לממשלתו את משה דיין שבעיני היה איש מדהים מהרבה בחינות אבל שאמר טוב שארם א-שיח בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שיח, הוא אמר את זה אבל האם זה נכון, האם ההיסטוריה הוכיחה שהדעה הזו הייתה נכונה? האם עדיף היה שבשלושים השנה האחרונות היינו צריכים להחזיק עוד כמה אוגדות של חיילים בסיני ולעמוד מול האיום מדרום או שהוויתור הזה היה ויתור שבתוקף הנסיבות הוא היה נכון כי הוא יצר לנו מציאות חיים חדשה לגמרי, שונה לגמרי. ההחלטה הייתה של אדם אחד, כל היתר היו דיבורים גדולים אבל ההחלטה הייתה של אדם אחד, של מנחם בגין, החלטה שהוכיחה על אומץ לב אדיר, על מדינאות גדולה וגם על היכולת לשנות עמדה, לא להתבייש. אני יודע שנהוג לומר שיושבים פה רואים מה שלא רואים משם, זה כבר הפך להיות מטבע שחוק אז אני לא משתמש במילה הזו אבל יש משהו אחד נכון, כשאתה יושב הכיסא ההוא לא כל כך נוח פיזית אבל כשאתה יושב שם יש לך תמונה פנורמית שאין לאף אדם אחר זולתו ולראש ממשלה יש תמונה פנורמית על הכל, הוא רואה מקצה לקצה, הוא חייב לראות, זה תפקידו, אם הוא לא רואה הוא לא ראוי. וכשאתה רואה את התמונה הזו, הפנורמית, אתה לפעמים מוכרח להגיע למסקנות שהן שונות מאלו שהגעת אליהן כשראית תמונה חלקית, מה לעשות, עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך, רגע האם אני דבק בעמדה שאני אחזתי בה כל השנים כי זה לא נעים או אני אומר לעצמי אני עכשיו הולך קדימה עם מה שצריך לעשות, עם מה שנכון לעשות, עכשיו למען עם ישראל. רבין ז"ל היה בדרך לשם אבל כדור של מרצח מתועב עצר אותו. בערך מאותה תקופה אני התחלתי לנסות לראות את הדברים גם באופן קצת שונה והיתר זה כבר היסטוריה, אני קיוויתי בכל ליבי, אני מודה, אמרתי תמיד בסוף זה דורש הכרעה ואת האומץ הלב לקבל את ההכרעה, כואבת ככל שהיא תהיה, והיא חלה, רבותיי שלא תהיה פה אי הבנה, היא חלה כמעט על כל יהודה ושומרון ועל ירושלים, שלא נשלה את עצמנו. לא יהיה שלום, לא יהיה שלום לעולם בינינו לבין ערבים פלסטינאים אם בסופו של דבר חלק מירושלים לא יהיה גם בירה של מדינה פלסטינאית, לא יהיה שלום. אני מדבר אתכם לא מה שאנו לקראת, אני דיברתי על החלום שלי, אני לא הולך לשום ממשלה, אני לא הולך להיות בשום ממשלה אבל אני אומר לכם את האמת שאי אפשר להתחמק ממנה, יש רק שתי דרכים או להוביל אליה בעיניים פקוחות ובלב שבור אבל בעיניים פקוחות ובנחישות או להגיע לזה בסופו של דבר מרוסק איברים כי לא תהיה לך ברירה. אני אומר, אנו צריכים לראות את הדברים האלו בעיניים מפוקחות, לא לרמות את עצמנו, לא להוליך את עצמנו שולל ולהיות מסוגלים לעשות את הצעד הזה ואני אומר לך שרוליק'- הוא בלתי נמנע. אהוד ברק הבין את זה כמעט בקיימפ דויד 2000, אתם שמעתם בוודאי, זה לא סוד כמוס שלא נכתב עליו שיש פה ושם יש בינינו איזה חילוקי דעות. אני לא יכול שלא להודות בכך שהוא עשה צעד אמיץ מעין כמוהו בקיימפ דויד 2000, שהוא, אני לא נכנס עכשיו לפרטים, לא חשוב גם כרגע, זה לא נכשל בגללו, זה נכשל בגלל שהם לא רצו אבל הוא היה מוכן לוותר על הכל, כמעט, כולל בירושלים, אתם יודעים, אז מה אתם חושבים, האיש הזה שבכל זאת לחם משהו בחייו ועשה משהו בחייו, הוא הגיע לזה פתאום תפס אותו מורח לב, פתאום הוא התפרק, לא. הוא ראה מהקצה לקצה, הוא הבין. הוא לא עשה כמה צעדים, גם ברמה האנושית שהיו אולי מקילים על התהליך הזה, אני האמנתי שאני מסוגל לעשות את זה, היינו על הסף. מה יהיה עכשיו? עכשיו זה תלוי מה תעשה הממשלה, אני רוצה בכל ליבי שהממשלה תצליח, אני מאחל לביבי נתניהו, כשייבחר ראש ממשלה, בכל ליבי, בכל מאודי שיצליח, אני מאחל לראש ממשלת ישראל הצלחה, מי שלא מאחל לראש ממשלת ישראל הצלחה לא אוהב את המדינה שלו, אנו צריכים לאחל לו בהצלחה, לו ולכל שותפיו, צר לי שקדימה לא תהיה חלק מהשותפים האלו, צר לי, אני רציתי שהיא תהיה, אני רציתי שהיא תהיה בתנאי שהתנאים המדיניים יאפשרו לה להיות, היא לא יכולה להיות סתם, היא המפלגה הגדולה ביותר, היא המפלגה המנצחת לא רק בתנועה הקיבוצית כפי שחנוך בארי אומר ובצדק אלא היא ניצחה, היא ניצחה בכל ריכוזי האוכלוסייה הגדולים של ישראל, היא ניצחה במדינת ישראל היא המפלגה הכי גדולה אז בוודאי שהייתי רוצה שהמפלגה הכי גדולה תנהיג את המדינה ואם הנסיבות לא מאפשרות לה לעמוד בראש ההנהגה  אז להיות שותפה מרכזית, דומיננטית ומשפיעה על ההנהגה ובלבד שהיא יכולה להיות משפיעה ודומיננטית על ההנהגה ועל הכיוון המדיני של מדינת ישראל, אני מצטער שזה לא כך אבל איזו ממשלה שלא תקום אני רוצה שהיא תצליח בכל ליבי אני רק מקווה שיהיה בה את חוכמת הלב ואת המבט מרחיק הראות ואת היכולת לראות את הדברים בהיקף הכי רחב שלהם כדי לדעת שאין מנוס אלא להוביל את מדינת ישראל לשלום שיש איתו פשרה כואבת ביותר, שוברת לב ושאנו נצטרך להיות מדינה יותר קטנה אבל אנו נהיה מדינה יהודית, דמוקרטית שיודעת להגן על עצמה ומסוגלת לפתח את עצמה כפי שאולי שום מדינה אחרת לא מסוגלת. עכשיו יש לנו הרבה בעיות, אין מדינה בלי בעיות, אמרתי לכם, תסתכלו על אמריקה, המדינה העשירה בעולם, תחשבו על המיליונים שאבדו את פרנסתם שם תוך ימים וראיתם את התמונות של אנשים ששמו בתיבת קרטון את מה שהיה להם במשרד ואמרו להם-לכו הביתה. על אימפריות כלכליות שמתמוטטות. אתם יודעים שהיום הערך של חברת "טבע" הוא פי כמה יותר גבוה במונחי שוק, במונחי בורסה מהערך של "ג'נרל מוטורס". אז יש בעיות גם במדינות אחרות ויש בעיות אצלנו. יש לנו אוכלוסיה רבה שהיא לא אוכלוסיה יהודית, אני חושב שהחוכמה ביחסים עם האוכלוסייה היהודית זה לא להוכיח להם מי יותר חזק, קודם כל, רבים מהם הם חלק בלתי נפרד מהכוחות הלוחמים של עם ישראל כשאתה מדבר על הדרוזים, עכשיו גם לחיילים ישראלים ניתנות כל מיני הטבות ויתנו עוד הטבות, אני אומר לכם אפילו דבר פה, אפילו פה בתוך המשפחה בקיבוצים, אנו שינינו את מצב הקיבוצים בין היתר מאשר שיוך של דירות, מאשר בנייה של יותר מיחידת דיור אחת לבן נוסף והוא לא צריך לשלם בדיוק על הקרקע נכון? 3%, אני ניסחתי את הכללים, קודם כל בקיבוצים וזה יהיה גם במושבים. רבותי, היוון של 3% זה יותר זול מאשר 10%. אתה דיברת על 10% לבדואים אז אני אומר לך שפה השטח של 375 מ"ר למשפחה זה יהיה ב-3%, אז זה יותר זול היוון של 3%. זה מתחיל להיות וזה ישנו בתנאים אחרים גם לבחורינו המצוינים. אין ספק שצריך לעשות יותר. אנחנו עשינו בשנים האחרונות לא מעט כדי להשקיע בשיפור תנאי החיים של קבוצות מהפריפריה. שום ממשלה מעולם לא עשתה מה שהממשלה הזאת עשתה בתחום הזה גם בצפון וגם בדרום. כשאתה מדבר על יישוב הצפון ועל יישוב הנגב, שום ממשלה לא עשתה כדבר הזה. אנחנו השקענו מאז מלחמת לבנון השנייה בצפון מיליארדים. זה לא מקרה שהצפון משגשג ושרמת התעסוקה בצפון היא יחסית יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים. נאשר ביום ראשון, בית הספר לרפואה החדש יהיה בגליל, היא תהיה עיר לחיים.

עדנה שאלה אותי על גלעד שליט. תראי, אילו אני הייתי יכול לייעץ לכל מי שעוסק בזה, הייתי אומר לו, תראה, אם מישהו באמת חושב שמדינת ישראל לא עושה את כל מה שהיא יכולה לעשות כדי להחזיר את גלעד שליט, אז לא שהוא טועה, הוא מטיל דופי נורא. השאלה אם מישהו חושב שהוא בא לאוהל מול בית ראש הממשלה הוא מועיל, זאת שאלה שכדאי לשאול אותה, לא לדון בה בפומבי. יש הרי צד שני שהוא מורכב מאנשים שהם תועבות אדם שכל הכללים שמקובלים עלינו, של אנושיות, של אהבת אדם של חמלה, לא קיימים לגביהם. האם כאשר הם רואים הפגנה של 20,000 איש, הם מתחזקים לדרוש עוד תנאים או הם מתרככים, מה אתם חושבים. אנחנו עושים דברים שהם מעל ומעבר כדי לגרום לכך שגלעד שליט יהיה בבית. אני לא רוצה, ודאי לא לפני מיקרופונים פתוחים , להגיד מתי אני מקווה שהוא יהיה ואיך אני מקווה שהוא יהיה. אני יוכל להגיד רק דבר אחד, אין דבר שאני מקדיש לו יותר זמן מאשר להחזיר את גלעד שליט הביתה, זה הכל.

יוסי אמר עלי דברים טובים, יוסי אני רוצה שתדע לך, זה נעים לפעמים לשמוע גם דברי שבח. אני יודע שזה נשמע מוזר אבל זה נעים לשמוע דברי שבח, במיוחד אם אתה מרגיש שהם באים מהלב של מי שאומר אותם, אני מרגיש שהם באו מהלב. אני לא רוצה לעסוק בעניין האישי שלי, לא חושב שנפגשנו בשביל זה אבל היו פה כל מיני דברים, נקרא להם מוזרים, שלא בדיוק נראה לי שהם היו צריכים להתקיים. אני חושב שזה חבל, אגב, אין אדם בעולם, כולל כל אלה שטוענים נגדי שטוענים שקרה משהו בתקופת כהונתי כראש ממשלה שהיה בו אפילו אבק של סטייה מאיזושהי נורמה של המקפידים והקיצוניים ביותר. אז מי מצא, למה מצא, איך פתאום התחילו לעלות פרשיות מלפני חמש עשרה שנה, ושתיים עשרה שנה ועשר שנים ושש שנים ומה האמת בהם, זה הכל בסוף יתברר וכשזה יתברר התמונה תהיה בהירה לגמרי. השאלה היא איפה אני אהיה אז ומה אני אעשה, אני לא יודע. אני רק אומר דבר אחד, שלא תהיה אי הבנה, אני פורש מהממשלה, אני לא פורש מהמדינה, אני לא פורש מעם ישראל, אני לא פורש מאהבת הארץ שמניעה אותי במשך כל חיי ושהניעה את כל מה שאני עשיתי בכל מה שעשיתי, בכל תחומי עשייתי מאז ומעולם. אני לא מפסיק לשמור על קשר עם העם היהודי בכל חלקי העולם כפי שעשיתי יותר מכל מנהיג שאי פעם כיהן בתפקיד ציבורי במדינת ישראל. לא היה אחד שהקדיש יותר זמן, שהשקיע יותר משאבים, שהשקיע יותר אנרגיה, שנפגש עם יותר אנשים, שהגיע ליותר קהילות, שקיבל יותר קהילות שבאו מכל מקום בעולם ממני ואני לא אפסיק לעשות את זה כי אין דבר שאני אוהב יותר מאשר את מדינת ישראל ואת העם היהודי. נחכה בסבלנות, יש דברים שלא צריך לתכנן אותם, אם הם צריכים לקרות הם יקרו.

חנוך, הוא הרכז של תנועת קדימה באזור, איש הזורע שיש לו שם חבר'ה שהיו איתי הטירונות בגולני, עומרי וגבי, הם חבר'ה טובים שלי. זה היופי שבקדימה, לא באתי לעשות עכשיו תעמולת בחירות, ממילא חלק מכם עשו טעות ולא הצביעו בשביל קדימה רק מתוך הרגל, למשל אריק, תראו אותו, מתוך הרגל, לא שהוא חשב על זה והוא הגיע למסקנה נכונה, מתוך הרגל הוא שם עבודה. אבל אריק, אנחנו כל כך אוהבים אותו שאנחנו סולחים לו גם על טעויות שהוא עשה. אריק נחמקין בכל זאת, אני הייתי חבר כנסת כשהוא היה שר בממשלה. כשאני עמדתי לבחירה אני בטוח שהוא הצביע בעדי. זה הדבר היפה שבאמת מבחינתי הוא אולי חלק מהתחלה של מהפך שהוא בלתי נמנע והוא יתגבר בפעם הבאה. אם איש קיבוץ השומר הצעיר ובן נחלת ז'בוטינסקי יכולים להיות יחד באותה מפלגה וללכת באותה דרך אז שינוי גדול מאוד התחולל בחברה הישראלית. שנינו היינו כל אחד באיזה קצה והלכנו לאמצע, עכשיו למדוד את זה במילימטרים זה לא חשוב. התנועה שהוא היה בה או בא ממנה בעבר הרחוק שלה דיברה על מדינה דו - לאומית. אז לעבור ממדינה דו - לאומית למדינה יהודית דמוקרטית זה דרך ארוכה מאוד, זה כמו לבוא מארץ ישראל השלמה למדינה שאין מנוס מאשר לעשות פשרות בה ולקבל את קיומה של מדינה פלסטינית. עכשיו תמדוד את זה במילימטרים לאורך ההיסטוריה, קשה. גם השאלה היא תמיד מתי מתחולל השינוי. אחד הדברים שצריך לבדוק זה אם השינוי מתחולל כשגם בצד שכנגד מתחולל שינוי. עכשיו תראו, התחולל שינוי. מי שיגיד שלא התחולל שינוי בצד שכנגד הוא חי לו בדוגמאות של העבר ולא במציאות של ההווה. מה לעשות, אני במשך כל השנים האלה חיפשתי, חיכיתי לראות מילה, פעם באיזושהי דרך גם אם שומעים את זה בקול רם וגם אם זה נאמר בשקט, האם מישהו מהאנשים האלה מהסביבה של אבו מאזן למשל, אמר שטרור זה דבר טוב, שצריך להמשיך אותו, לפגוע בישראלים, מעולם לא שמעתי דבר כזה. זה לא היה ככה פעם, גם שם חל שינוי, גם שם מבינים שמדינת ישראל היא עוד כוח אדיר שאי אפשר לפגוע בו, אי אפשר לחסל אותו, אי אפשר לבטל אותו. אפשר להציק לו, אפשר לדמם אותו, אפשר לגרום לו כאב, אפשר לגרום לו צער, אי אפשר לחסל אותו. אז יש שינוי שהוא חל, הוא יוצר תהליכים בכל הסביבה וצריך לדעת באיזה דרך חכמה לנצל אותו. אני חושב שהדרך שהתנועה שלי מייצגת זו הדרך שיש לה סיכוי להגיע לתוצאה הזאת שבסופו של דבר אנחנו מייחלים לה, אין דרך אחרת. אילו הממשלה שתקום הייתה מאמצת את הדרך הזאת, קדימה הייתה חלק בלתי נפרד ממנה עם כל מה שכרוך בכך. חבל שזה לא הסתייע. אם זה יסתייע בעתיד זה יהיה טוב. אני בהחלט חושב שהשילוב של בנימין נתניהו עם ציפי לבני יכול היה להיות שילוב טוב מאוד, אני לא פוסל אף אחד אחר, אני חושב שזה הדבר החשוב. אני עכשיו לא פעיל או לא מנסה להשפיע. זה מחייב גם שמדיניות הממשלה תהיה תואמת לעקרונות האלה. קדימה לא יכולה לייצג את האיחוד הלאומי, היא לא יכולה לייצג את זה שחושב שצריך לבנות עוד מאחז בלתי חוקי ועד התנחלות, זה לא יכול להיות. אם יש דרך שתאפשר לקדימה להיות חלק ממדיניות ריאליסטית שיש לה סיכוי לקבל גיבוי ותמיכה מהקהילה הבינלאומית כולה ולא רק ממדינת ישראל, אני הייתי מאוד בעד זה ואילו יכולתי הייתי משפיע בכיוון הזה וגורם לכך. אני רוצה לעבור למשהו אחר לגמרי.

יוחאי שאל על מים, התחלנו ועשינו שינוי שכבר הולך ומתבצע בנושא המים. תראו, מדינת ישראל, זה חלק מהעוצמה שדיברתי עליה קודם לכן, היא המדינה המובילה בעולם בתחום של פיתוח טכנולוגיות מים. אין מדינה בעולם שמתקדמת כל כך בפיתוח טכנולוגיות מים כמו המדינה שלנו. המפעל באשקלון להתפלת מי ים הוא המפעל הגדול בעולם להתפלת מי מים, הוא מתפיל מאה מיליון מטר מעוקב מים לשנה ועכשיו הוא יוגדל למאה ארבעים מיליון. אותו דבר גם במפעל שיקום בחדרה וגם במפעל שיקום בפלמחים. אנחנו בסופו של דבר נקים בשנים הקרובות, זה בתהליכי הקמה, וגם מקורות תקים מפעל והיינו צריכים להיאבק קשות בממשלה כדי להתגבר על כל המחשבה המקובעת של הבירוקרטים למיניהם שבכל דבר היו צריכים לדרוש מכרז גם כמדובר בחברה ממשלתית. אנחנו נתפיל 750 מיליון מטר מעוקב מים בשנה. זה אמור לתת מענה לבעיית המים של מדינת ישראל. לפי דעתי תוך שלוש ארבע שנים יהיו 750 מיליון מטר מעוקב מים בשנה.

יש לנו בעיות נוספות שאנחנו צריכים להתגבר. אנחנו צריכים להגדיל את המשק החשמל שלנו ולייעל אותו. אני חושב שחברת חשמל היא חברה טובה מאוד, דרך אגב, בניגוד לדימוי שיוצא לה, היא חברה טובה והיא חברה יעילה והיא חברה מודרנית והיא חברה מתוחכמת. אבל עם עשרת אלפים חמש מאות מגה וולט בשנה מדינה מתקדמת כמו מדינת ישראל לא יכול להסתפק. אז אנחנו צריכים להגדיל את תפוקת החשמל שלנו. לא תהיה ברירה, תהיה תחרות גם עם חברת חשמל ואורי דורי יקים את "דורעד", אני מקווה שיקומו חברות אחרות והם יחברו עם חברת החשמל ואני מקווה מאוד שחלק ניכר מהחשמל שלנו יופק על ידי גז ולא על ידי פחם. אנחנו מקווים להגיע ל-40% תוך תקופה לא ארוכה של חשמל שיופק על ידי גז, זה יותר נקי, זה יותר ידידותי לסביבה, זה יותר בריא וזה עשוי להיות גם לנו יותר זול משום שאנחנו מקווים שהגז הזה יופק ממקורות שיהיו בשליטתנו. חלק מזה אנחנו קונים עכשיו במצרים וחלק מזה מופק על ידי החברה הישראלית במרי באסדה ואני מקווה מאוד שעוד מעט אנחנו נפיק את זה בשדה הגז תמר הנמצא 90 ק"מ מערבית לחיפה ואני מקווה שזה לא שדה הגז האחרון שאנחנו מאתרים אותו ואנחנו יכולים להפיק ממנו. אנחנו צריכים לעשות את זה, אנחנו לא יכולים להישאר עם המודלים של העבר ועם היצרים ושאיפות של העתיד לגבי פיתוח המדינה, לגבי התחכום של המדינה. אנחנו עושים עוד דבר שזה לפי דעתי תהליך בלתי נמנע, זה רק שאלה של זמן, זה המכונית החשמלית שמי שמוביל את זה זה שי אגסי עם חברת 'עופר' אבל בעיקר שי אגסי שעושה דבר אדיר. זה ברור שבמשך עשרות שנים חברות המכוניות וחברות הדלק חברו יחד כדי למנוע את האפשרות לקדם את התהליך הזה משיקולים שהם היו שיקולים אינטרסנטיים, לא היו שיקולים ענייניים. אבל המשבר הזה אולי יוצר גם את ההזדמנות כדי לעשות דבר שהוא יכול להציב את ישראל על מפת החדשנות גם בתחום הזה ולפני מרבית מדינות העולם. מי שיוזם את זה ויודע לשווק את זה ומפיץ את זה ברחבי העולם כולו זה נער ישראלי בן פחות מארבעים, שי אגסי, שהוא אחד האנשים המבריקים והחכמים והמוצלחים שהוא מייצג דור שלם של נערים בגילו שהם ינהלו את העניינים בעוד כמה שנים. רבותי, זה לא יעזור שום דבר, הם כבר מנהלים את העניינים והם ינהלו עוד יותר וטוב שכך. הם מוכשרים, הם אוהבי הארץ, הם חכמים, הם רואים למרחוק, הם מבינים, הם מדברים בשפות שאנחנו לא למדנו אותן של הטכנולוגיה המודרנית, והם יעשו את זה. אני אומר גם לגבי המים, היעד כרגע הוא 750 מיליון מטר מעוקב מים מותפלים וזה נכון גם לגבי חשמל שלפי דעתי זה דבר בלתי נמנע.

חוזקה שואל, מפא"י הקימה ישובים וכו'. רבותי, מפא"י עשתה דבר שאף אחד, זה לא מפא"י, זה אנשים שרובם הגדול הייתה להם זיקה פוליטית למפא"י, זה לא שהמפלגה הקימה ישובים, אנשים הקימו ישובים. דרך אגב, גם הרוויזיוניסטים הקימו ישובים. אבא שלי הקים ארבע עשרה ישובים, מה לעשות, של תנועת החירות שהיו בזיקה. כולנו השתנינו, זה בסדר. אין ספק שמפת ההתיישבות היא קבעה את מפת הגבולות של מדינת ישראל, זה ברור. אנחנו כל הזמן מחפשים, הנה, עוד אפשר בכל זאת לריב, למה לא? אני אומר, למה צריך לריב? רגע אחד, היו ביניהם כאלה שבתקופות מסוימות שהם לא גאים להיזכר בהן, הם דיברו על מדינה דו לאומית והם דיברו על שמש העמים והם הבינו שזו הייתה טעות, כמו שאנחנו עשינו את הטעויות שלנו, כל אחד עשה את הטעויות שלו אבל אני אומר, אין ספק שההתיישבות קבעה את מפת המדינה יותר מכל דבר אחר, יותר מתל - אביב ויותר מישובים עירוניים אחרים. היא קבעה את ההיקף של מפת המדינה. אני חושב שמאז 67' אנחנו פה ושם איבדנו פרופורציה, מה לעשות? אני לא אומר שחשבתי את זה ב- 67' או ב- 70' או ב- 73 או ב- 78' אבל אני מגיע למסקנה הזאת היום, למה אנחנו לא יכולים לחיות יחד עם פלסטינים יחד, זה מתכון בלתי נמנע למלחמה בלתי פוסקת. אני לא רוצה לגרש, אתה חושב שאתה יכול לגרש ואני אומר- אני א. לא רוצה, אני לא מאמין בגירוש ואני לא יכול לבצע גירוש. המדינה לא יכולה, אני לא יכול. ב- 1948 קרה מה שקרה כתוצאה ממלחמה שלא אנחנו יזמנו אותה ואנחנו נושאים על גבנו את מכאובי הדברים האלה עד היום וזה ממשיך להיות מטלה שגורמת נזק אדיר למדינת ישראל. אני מקווה שלעולם לא יגיע היום שמישהו ישווה אותנו לגרמנים ולמה שהם עשו.

יאיר שואל על ג'ונתן פולרד, אני יכול להגיד וזה מה שאני יכול להגיד, אני לא יכול להגיד יותר, צריך לזכור קודם כל דבר אחד, בשבילנו ג'ונתן פולרד הוא מישהו שעשה משהו שיש כאלה שסבורים שהוא הועיל מאד למדינת ישראל, מה לעשות שבאמריקה חושבים שהוא בגד בהם והם נתנו מה שהם חשבו, על פי שיטת המשפט שלהם, לא על פי שיטת הממשל שלנו, לא על פי מה שאנחנו חשבנו שהוא עשה למעננו, אלא על פי מה שהם חשבו, על פי החוקים שלהם. עכשיו אנחנו עשינו יותר מדבר כדי לנסות לגרום לכך שמטעמים של חמלה אנושית אחרי תקופה כל כך ארוכה הוא יקבל חנינה, בינתיים זה לא צלח. למה? זה צריך לשאול את האמריקנים. אני מעדיף לא להרחיב בזה מטעמים שאפשר לשער אותם. עופר וגם צביקה דיברו על המבצע בעזה. אני רוצה לומר לכם משהו, אני לא יכול להגיד את כל מה שאני חושב או רוצה מטבע הדברים, בין היתר, כי המערכה הזו לא נגמרה. העובדה שאנחנו הודענו שאנחנו נוצרים את הירי שלנו, אנחנו נזהרנו מאד בניסוח, ואני רוצה שזה יהיה ברור, אנחנו אמרנו שאנחנו נוצרים את האש בנקודת זמן מסוימת כי על פי הערכתנו באותה נקודת זמן אנחנו השגנו הישגים שהיו משמעותיים ושהם התקרבו למה שאנחנו חשבנו שהוא מועיל לאינטרסים שלנו כדי לשנות את מצב הביטחון בדרום. לא עשינו הסכם כדי לא להיות כבולים בהסכם, לא עשינו הסכם כדי לא להיות משועבדים למישהו, לצד ג' שיצטרך לתת אינטרפרטציה אם באמת המצב נשתנה ככה. אמרנו דבר אחד, אנחנו עכשיו נוצרים את האש, אם יתברר שהצד שכנגד ממשיך להפר את הכללים באופן שהם יכולים לערער את מצב הביטחון של תושבי הדרום אנחנו נפעל. עכשיו, זה נכון שנקלענו קצת לתקופת זמן בשנה שהיא לא כל כך נוחה, אז יש לפעמים מצבים שלא נוח לפעול בהם, נדמה לי שאתמול נהרגו כמה פלסטינים, זה לא קרה מעצמו, זה מישהו עשה את זה ונעשו עוד דברים. אני לא יודע אם אתה יודע מה הצבא רצה ואני לא יודע אם אתה יודע מה אני רציתי, אני לא יודע אם אתה יודע מה אני החלטתי או לא החלטתי, נעזוב את זה, יש דברים שעדיף לא לדבר עליהם. מה שאנחנו אמרנו וזה מה שאני אומר, שאמרנו כממשלה, זה שאנחנו נוצרים את האש אבל אנחנו עומדים מוכנים עם נשק ערוך ומוכן ועם יכולת לפעול באופן שאם יתברר שהמצב בדרום איננו משתנה לטובה אז אנחנו נדע להפעיל את היכולות שלנו. עכשיו יש פה מערכת מורכבת של שיקולים שצריך לקחת אותם בחשבון וגם של אינטרסים שצריכים לדעת למדוד אותם בצורה מדויקת. אתן לך למשל דוגמא: אם אני מצליח להגיע עם מצרים להסדרים יעילים באופן אמיתי, לא לדיבורים, להסדרים יעילים שימנעו הברחת נשק דרך ציר פילדלפי שנשלט על ידי המצרים מהצד המצרי ושהוא ציר ההברחות העיקרי וכתוצאה מזה אנחנו נצליח לייבש את החמאס שלא יוכל לייצר כלי נשק מעצמו ולא יוכל לקבל ממקומות ששולחים אליו וכתוצאה מזה אנחנו נגיע לשינוי מאד משמעותי במצב שם, אז השאלה היא - אם זה שוקל כנגד עוד יום של יריות או עוד יום של לחימה? וזאת שאלה שצריך לשאול אותה ואחרי זה השאלה היא באיזה תנאים אתה יכול להגיע להסכם כזה עם המצרים ואיזה מן מאמץ אתה עושה כדי להגיע על מנת למנוע את ההברחות האלה וכדומה. אלה שאלות מורכבות, בחלקן רגישות, אני אפילו לא תמיד מדבר על השאלות האלה עם כל שרי הממשלה. אני אומר כך, הנשק נצור אבל מוכן, אם יתברר ואם זה יתברר בזמן הקרוב ואפילו הקרוב מאד, שההתנהלות כלפינו איננה עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו הגדרנו כתנאי סף לצורך ביטחון הדרום אז לא יהיה ספק, לא לגבי התגובה שלנו, לא לגבי העוצמה שלה, לא לגבי ההיקף שלה ולא לגבי המימדים שלה וחוץ מזה אני רוצה לומר, ואני לא יכול לפרש, גם כשאתם לא יודעים, אנחנו פועלים ואנחנו פוגעים ואנחנו עושים דברים שיש להם השפעה אדירה על היכולת של החמאס להיות מצויד באמצעי לחימה שלו אבל אני לא יכול להגיד יותר מזה. מי שיודע יודע.

רוחל'ה, קודם כל, גם הילדים שלי עוסקים בהיי - טק ויש לי בן אחד, יש סיפור שהוא חי בחו"ל, שהוא באמת למד בחו"ל ועסק בחברה בתפקיד בכיר מאד והרוויח הרבה מאד והוא עזב את הכל וחזר ארצה. שאלו אותו בחברה- למה, אתה רוצה עוד כסף? הוא אמר לא, אני רוצה הביתה והוא הקים חברות היי - טק וזה עכשיו קשה, זה קשה לו ואני מבין את הבעיה של הילדים שלך או של בני המשפחה או של מי שאת מכירה. היה לנו מצב כזה בשנת 2000, בועת ההיי - טק התפוצצה והרבה מאד חברות היו נאלצות לפטר עובדים ואחרי שנתיים, שלוש זה השתנה והגענו לשיאים שלא היו כמוהם ולרווחים שלא היו כמוהם. אני מניח שזה ישתנה, למה? כי אי אפשר לוותר על החידושים הטכנולוגיים, אי אפשר לוותר, כך שממילא הדברים האלה הם מחזוריים במידה מסוימת ואני מאד מקווה שכמו שמפטרים בחברות היי - טק, ככה יחזירו את האנשים לעבודה ומהר וימשיכו לייצר, ומנוע הצמיחה של המשק הישראלי ימשיכו להיות החידושים הטכנולוגיים. את שואלת שאלה שהיא שאלה לגיטימית- למה בונים את משרד ראש הממשלה, הרי על זה מדובר. מדברים על משרד ראש הממשלה, במשך השנים האחרונות בנו את קריית הממשלה והעבירו את כל המשרדים הממשלתיים שהיו מפוזרים בי-ם בכל מיני מקומות, לא ברור מה עלה יותר, שהבניינים מפוזרים בכל מיני מקומות ושבנו את הכל לכדי קריה אחת, אזור בית המשפט העליון, בניין הכנסת וכדומה. בין היתר, תכננו את בניין ראש הממשלה, הרי אי אפשר לחשוד בי שאני תכננתי את זה בשביל עצמי, אני הרי לא מתכוון להיות שם, אבל החליטו שבניין ראש הממשלה, לכשיבנו אותו, יבנו על ידו, בצמוד לו גם את מגורי ראש הממשלה, שזה עניין זניח לחלוטין, זה דירת מגורים, למה? כי בית ראש הממשלה היום בנוי בתוך ירושלים ובגלל אמצעי הביטחון וכל מה שכרוך בזה זה גורם טרדה לעשרות אלפי אנשים. שיירת ראש הממשלה  יוצאת, עוצרים את כל התנועה, שיירת ראש הממשלה חוזרת עוצרים את כל התנועה, בקיצור בלגן שלם. אז אמרו- כשיבנו את משרד ראש הממשלה אז יוסיפו על - יד את בית ראש הממשלה. עכשיו משרד ראש הממשלה צריך לעלות כמה שהוא צריך לעלות, אני לא יודע, כרגע עוד לא בונים אותו, אבל תראו, חלק מהאמצעים שדווקא האוצר הציע כדי לייצר עבודה ולספק פרנסה ולהפעיל חברות קבלניות זה לעשות כל מיני פרויקטים ציבוריים גדולים אגב מי שחתם על תוכניות הבנייה זה ראש הממשלה שכהן לפני. עכשיו יש אצלנו צביעות והתחסדות, שום ראש ממשלה לא היה לו את האומץ בסוף לאשר את השלב הסופי, אם זה היה חל על עצמו אז לפעמים זה עולה לנו פי עשר יותר כסף כי אנשים לא רוצים להגיד- לא אבנה את משרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה היום פועל בתנאים לא סבירים ויש סיבות, בחלקן גם סיבות חשובות שאני לא רוצה למנות אותן שבגללן צריך לבנות בניין חדש למשרד ראש הממשלה, עוד פעם, אני לא אהיה, אל תדאגו, זה הרי בשביל מי שיבוא אחריי, אלא מה? אם אני לא הייתי מחליט טכנית את הדברים שבמשך שנים תכננו ושנים ארגנו ושנים חשבו עליהם, אם אני לא הייתי מחליט שצריך להביא את זה, אז ראש הממשלה שהיה בא אחריי היו אומרים, בוא'נה אתה משוגע, יגידו מיד שאתה בונה לעצמך, שאתה מסדר לעצמך משרדים. אמרתי, נגדי לפחות לא יגידו, ישמיצו אותי קצת על לא עוול, בלי שזה מגיע לי אבל צריך לבנות בניין למשרד ראש הממשלה, ל- 1,000 אנשים שעובדים שם וזה יעלה את המינימום שהוא יעלה, הוא חשוב, הוא קשור בפרויקטים נוספים בעלי חשיבות לאומית שאי אפשר לפרט אותם כאן.

אריק, אני אגיד לך את האמת, דיין היה מיוחד ושונה מהרבה מהאנשים שהוא צמח מתוכם כי הייתה בו תערובת, לפי דעתי מופלאה, שהיא הייתה באמת חסרת תקדים. היה בו את העניין הזה שהוא היה כאילו קמצן, אמרו עליו קמצן, אבל היה בו פיוט, היה בו תערובת באמת של גנרל ומשורר והוא היה גם זה וגם זה. אני לא אשכח אף פעם שני דברים, דבר אחד, הוא הרי עזב את מפא"י, מפלגת העבודה, כשבגין הכניס אותו לממשלה אבל הוא נשאר ח"כ. כשהוא היה לישיבות של סיעת הליכוד הוא היה רואה שם את כל החבר'ה של הליכוד אז העין היחידה שלו גם הייתה נעצמת וגם הייתה מתחילה לפרפר מרוב כאבים. הוא לא אהב את כל החבר'ה שם אבל מה, הוא שמר לי איזושהי חיבה. הוא היה קל כתיבה, הוא היה כותב חמשירים בחרוזים, פתקים. אז היה בינינו הסכם שאני לא חושף את מה שכתוב שמה ושהוא שולח לי. אז תוך כדי ישיבה הוא היה שולח לי כל הזמן פתקים בחרוזים, על כולם, ובאיזשהו מקום בארכיון שלי הפתקים האלה שמורים, את זה אני זוכר. עכשיו, דבר שני, נגיע לצד הפיוטי שלו, דווקא כשהוא כבר היה אני חושב, אולי הוא עוד היה שר הביטחון, לא אני חושב שהוא היה שר החוץ, הוא היה סנדק של הבן שלי דרך אגב, של הבן השני שלי. בראש השנה היו תמיד נוהגים לשלוח מתנה, עד היום נוהגים לשלוח מתנה לבני המשפחות השכולות והייתה שנה שבה עשו קובץ של שירי אלתרמן, אני חושב שהוא היה שר הביטחון והוא כתב הקדמה על הספר ששלחו שהייתה מאד מרגשת כי הוא דרך ההתייחסות לשירים של אלתרמן גם התייחס לעצמו והיו לדיין קטעים מדהימים של גילוי עצמי וגילוי רגשי שלא התאימו לדימוי הציבורי שלו, כמו שהוא סיפר בספר שלו, באוטוביוגרפיה שלו ששבתאי טבת כתב עליו, שהוא חופר מה הוא מרגיש כשהוא נמצא במהווה האדמה, את ההתחברות שלו להיסטוריה, לאנשים הקדמונים שגרו שם. אלה היו דברים שמאד ריגשו כי זה לא הסתדר עם הכביכול יהירות שלו, עם הבדידות שלו, עם העובדה שהיה לו קשה מאד לתקשר עם אנשים. היה דבר מוזר, פתאום אומרים לי, תשמע, משה דיין מחפש אותך בטלפון, טוב, מדי פעם דיברנו, הייתי חבר כנסת, חבר ועדת חוץ וביטחון, זה לא לגמרי הפתיע אותי אז השבתי לו לטלפון והוא אומר לי- תשמע, יצא ספר של שירי אלתרמן שאנחנו שולחים למשפחות השכולות, אני כתבתי את ההקדמה, יש לי אליך בקשה, תקרא את ההקדמה, היה חשוב לו שאני אקרא את מה שהוא הרגיש וההקדמה שלו הייתה מאד מרגשת וצלצלתי אחרי זה, אמרתי לו את זה. אני מודה, אני שבאתי לנחלת ז'בוטינסקי והייתי מתלמידיו, אני גאה בזה מאד, של מנחם בגין שבעיני היה אדם גדול מאד, ואהבתי מאד את יצחק שמיר שלא רבים אהבו אותו ואני אהבתי אותו ואני חושב שהוא היה אדם גדול, האיש שאני הכי מתגעגע אליו מכל האנשים שפגשתי בחיים הפוליטיים מאז ומעולם זה את משה דיין, לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו, הוא היה חד פעמי.

תודה רבה לכם רבותי.