על-פי רוב נמנעת לשכתנו ממתן תגובות לאמירות שונות הנשמעות בחלל הציבורי, בוודאי כשהן נאמרות על-ידי פוליטיקאים ונבחרי ציבור שזה תפקידם וכך הם ממצים את שליחותם. מדיניות עקבית זו חלה גם כאשר נשמעות לעתים, אמירות נטולות יסוד או מקוממות במיוחד. עם זאת ישנם מקרים מיוחדים ויוצאי דופן שבמסגרתם חלה חובה להתערב ולמנוע את גלישת השיח הציבורי למחוזות מבישים של התבהמות.
 
אתמול במהלך הדיון בכנסת על הסיוע לניצולי השואה, אמר חבר הכנסת אופיר פינס כי "על-פי הנוסחה שהממשלה קבעה, אנה פרנק, אם הייתה נשארת בחיים, לא הייתה זכאית לקבל סיוע". אמירה מקוממת זאת, שנאמרה בכנסת ישראל וצוטטה בהרחבה, היא מופרכת מיסודה. היא מעידה כי ח"כ פינס או שאינו מכיר ולא קרא את ההסדרים אליהם הגיעו העם היהודי בעבר וממשלת ישראל כיום לתשלום פיצויים לניצולים, או שלמרבה הבושה, הוא אינו מכיר את קורות חייה של אנה פרנק ז"ל.
 
אנה פרנק, אשר הפכה לאחד מסמליה המובהקים של שואת יהודי אירופה, חייתה כשנתיים ימים בדירת מסתור באמסטרדם שבהולנד, בשטח כיבוש נאצי. לאחר שמקום מחבואה נחשף, נשלחו בני משפחת פרנק  לאושוויץ, ולאחר מכן, באוקטובר 1944, למחנה ברגן-בלזן. שם סיימה אנה פרנק את חייה במארס 1945, ערב שחרור המחנה על ידי הכוחות הבריטים.

לו הייתה אנה פרנק נותרת בחיים, היא הייתה מקבלת  בוודאות פיצויים על זוועות המלחמה, בשלוש דרכים שונות, כפי שקיבלו כ-85,000 הניצולים שחיו תחת הכיבוש הנאצי וחיים בקרבנו היום. פרנק היתה זכאית לפיצוי או דרך החוק הישראלי, שפיצה ניצולים שעלו ארצה עד 1953, או דרך ממשלת גרמניה, שפיצתה ניצולים שעלו לאחר מכן, או דרך הסכם "קרן סעיף 2", אליו הגיע העם היהודי עם גרמניה בשנות התשעים.

דווקא ההסדר שאליו הגיעו הממשלה ומרכז הארגונים של ניצולי השואה היה מבטיח בוודאות קבלת הפיצויים. ההסדר נועד להעניק קצבה חודשית לניצולי מחנות וגטאות אשר "נפלו בין הכיסאות", ולא עמדו בקריטריונים הנוקשים לקבלת פיצוי מגרמניה, במסגרת "קרן סעיף 2". קבוצה זו, שעד כה לא זכתה כלל לסיוע, תקבל בתוך כחודשיים, קצבה חודשית ממוצעת בגובה של 1,200 ₪, בהתאם לתנאי הקרן.

דבריו של ח"כ פינס מצטרפים למספר טענות חסרות שחר שהושמעו בשבועות האחרונים על ידי גורמים בעלי אינטרס. באשר לטענה שהופצה כאילו מדינת ישראל "גזלה" את כספי הניצולים, ראוי לציין חלק מהכתוב בדו"ח מבקר המדינה בנושא. על פי הדו"ח, הוצאות הפיצויים שמשלמת המדינה מדי שנה מאז 1954 נאמדות "ביותר מ-3.5 מיליארד דולר בערכים ריאליים - יותר מפי ארבעה מהסכום שקיבלה מממשלת גרמניה במסגרת הסכם השילומים" (עמ' 27).

נדמה שהרצון של ח"כ אופיר פינס לתקוף את הממשלה גרם לו לחצות שיאים חדשים, שהמערכת הפוליטית במדינת ישראל וכנסת ישראל טרם ידעו כמותם. צר לנו לראות שדווקא במדינת העם היהודי, נעשה שימוש כה נלוז בזכרה של אנה פרנק ז"ל, והכל לשם סיפוק צרכיו הפוליטיים של חבר בכנסת ישראל.