א. סקירת המשנה
ב. סקירות שר הביטחון ושר החוץ
- דברי ראש הממשלה
ג. מינוי מנכ"ל למשרד המשנה
ד. מינוי נציג האמנים והיוצרים בישראל
ה. פטור מחובת מכרז פומבי
ו. הפצת מניות בנק הלאומי
ז. הסמכת חברת סולבר

א. בפתח הישיבה סקר המשנה לראש הממשלה מר שמעון פרס נושאים בתחום העשייה של משרדו. מר פרס ציין כי במסגרת הקמת הממשלה, הטיל עליו ראש הממשלה לעסוק בצד הכלכלי של ההתנתקות מרצועת עזה, ולסייע ולפעול לפיתוח הנגב והגליל.
באשר לרצועת עזה – אמר המשנה לראש הממשלה כי כאשר מנתחים את מה שקורה ברצועה רואים מיד את הבעיות המיידיות הקשורות קודם כל, למצבה הכלכלי של האוכלוסייה. לאור מצב זה, בזיקה לבחירות שעומדות להתקיים לפרלמנט הפלסטיני וליציאת ישראל מהרצועה, סוכם לגייס את העולם על מנת להתמודד עם הבעיות הכלכליות. המשנה לראש הממשלה ציין כי כוחו של החמאס אינו נובע אך ורק מהטרור אלא שהוא נובע גם מהמערכת של עזרה סוציאלית שמקיים הארגון, ומשום שזוהי מערכת מאוד מפותחת שעוזרת להרבה מאוד משפחות. בעקבות אלו נולדה תכנית אשר תאפשר להקים קרן למתן סיוע לפלסטינים ברצועת עזה באופן מיידי. שר האוצר הפלסטיני בהתייעצות עם אנשים שלנו הגיע למסקנה שיש להקים קרן בהיקף של 120 מיליון דולר על מנת לסייע באופן מיידי למאה אלף משפחות שזקוקות לעזרה; כל משפחה תקבל מאה דולר לחודש במשך שנה.

הדברים שאפשר לעשות עוד כדי לשפר ככל הניתן את המצב הם טיפול במעברים כדי לאפשר תנועה יעילה יותר וזאת בכספי הבנק העולמי; הורדת מחסומים; פתיחת צירי תנועה כדי לאפשר תנועה בתוך הרצועה. כמו-כן יש לבנות כלכלה חדשה משום שסיוע כספי יש לו גבול. על כן כלכלה חדשה משמעה יצירת מקומות עבודה גם בעזה וגם ביהודה ושומרון. ישנה הצעה שחברות במספר ארצות אירופאיות ובארצות הברית יבנו סניפים תעשייתיים בגדה ובעזה.

עוד אמר המשנה לראש הממשלה כי בדאבוס נפגש עם נציגיהם של עשרות חברות שהביעו נכונות לעשות את הדבר. כמו-כן, יש סיכוי להתחיל פיתוח של תיירות בעזה; וכחלק מכינוס דאבוס הצענו - וזה התקבל - לקיים ועידה של יזמים צעירים במזרח התיכון.
באשר לגליל ולנגב, ציין המשנה לראש הממשלה, קיימות שתי בעיות קשות שהן אבטלה והגירה שלילית. בגליל ניתן לפתור את הבעיות באמצעות שלושה מהלכים:

 1) להאריך את הכבישים עד לצפון.
 2) להקים אוניברסיטה כדוגמת אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
 3) לפתח את התיירות בהיקף רחב.

צה"ל ושר הביטחון מוכנים להעביר את השדרה הטכנולגית ואת בסיסי ההדרכה לנגב; יש להרחיב את אוניברסיטת בן גוריון במרכז הייטק; ולפתח פארקים תעשייתיים. הבעיה הקשה בנגב היא בעיית התעסוקה – משרדי ממשלה כולל משרד האוצר, נרתמים כדי להציל את הנגב.

ב. שר הביטחון ושר החוץ סקרו בפני הממשלה עניינים ביטחוניים שוטפים ונושאים בתחום ענייני החוץ של ישראל.

שר הביטחון מסר בסקירתו כי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן ניצב בפני אתגרים פנימיים אך זקף לאחרונה לזכותו הישגים (בראיית הציבור הפלסטיני), המשקפים את ההתקדמות בהנעת תהליך העברת האחריות בערים, תוך תחילת יישום הסדר המבוקשים והסכמת הארגונים הפלסטינים ל"רגיעה" לפחות עד סוף שנת 2005. בסקרים הוא זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור הפלסטיני, מנגד ניצב אבו-מאזן בפני שורת אתגרים ובעיות בזירה הפנימית הפלסטינית שמדגישים את הקושי בתחומי הביצוע ובתהליך קבלת ההחלטות של המנגנון. הכרזת החמאס על השתתפות בבחירות למועצה המחוקקת ביולי 2005, והפוטנציאל להישגים נוספים לחמאס בבחירות המוניצפאליות שתערכנה בחודש מאי הקרוב עשויים ליצור בפני אבו-מאזן מצב בו החמאס הוא הכוח הפוליטי החזק ברשות. מאז "פסגת שארם" נשמרת ככלל "הרגיעה" וניכרת ירידה בהיקף אירועי הטרור; אך נמשכים הפיגועים, לאחרונה אף ניכרת עליה באירועי ירי הפצמ"רים ברצועה. לאור זאת, נדרשת פעילות נמרצת יותר של הרשות הפלסטינית נגד ארגוני הטרור. מסרים תקיפים ברוח זו הועברו מטעם שר הביטחון לגורמים בכירים ברשות הפלסטינית, מספר פעמים, כולל בימים האחרונים. בעקבות המסרים ניכרת אומנם הרחבת היקף הפעילות של מנגנוני הביטחון הפלסטינים, אך לא באופן מספק ועדיין נדרש שינוי מהותי באופן הטיפול שלהם בטרור. הנחת העבודה של מערכת הביטחון היא שאירועי הטרור יימשכו וכוחות הביטחון ממשיכים להיות ערוכים לתת מענה לכל איום במאמץ למנוע את הפיגוע הבא.

הממשלה שמעה סקירה בנושאים המדיניים מפיו של שר החוץ. בהתייחסו לפגישה של שגריר ארצות הברית בישראל עם צוערי משרד החוץ, הביע שר החוץ צער על הפרסום בתקשורת, בהקשר לדבריו של השגריר קרצר בפני הצוערים. שר החוץ הדגיש כי הדברים נאמרו בפורום סגור, ולא היו אמורים לקבל פומבי, מה גם שהפרסומים אינם תואמים את התמליל אותו ראה הבוקר. עוד אמר שר החוץ, כי בתקופה האחרונה אנו עדים לסדרה של הדלפות מזיקות שיש בהן כדי לפגוע באינטרסים ישראליים. על כן, וכדי להסיר כל ספק בנושא, בעיקר לאור הרמיזות המכוערות והמזיקות, פנה היום שר החוץ אל נציב שירות המדינה ואל היועץ המשפטי לממשלה – כדי לפתוח בחקירת הנושא; כמו-כן הורה למנהל הכללי וליועץ המשפטי של משרד החוץ להעניק כל סיוע נדרש כדי לאפשר מיצוי החקירה. "אהיה הראשון שמוכן להיבדק ולהיחקר", ציין שר החוץ.

עוד אמר השר כי התחייבות הנשיא בוש בנושאים המדוברים מוכרת וידועה. התחייבות זו הייתה אחת הדברים המרכזיים שהביאה להחלטתו לתמוך בתוכניות ההתנתקות. שר החוץ אמר: "ככל הידוע לי, ארצות הברית ממשיכה לעמוד מאחורי מחוייבות זאת. מאז כניסתי לתפקיד פעלתי לקידום יחסיי ארצות הברית – ישראל שאני רואה בהם נכס לאומי ממדרגה ראשונה. לעולם לא אעשה דבר שיפגע בהם".

שר החוץ התייחס בסקירתו גם לשינויים בזירה האזורית שממשיכים לצבור תאוצה. הלחץ הבינלאומי על סוריה מתחזק הן מצד ארצות הברית והן מצידן של ארצות אירופה.

דוח החקירה של האו"ם על נסיבות רצח חרירי הגביר את הלחץ האמור; בדוח קובע האו"ם כי סוריה נושאת באחריות העיקרית למתח הפוליטי בלבנון שהוביל לרצח, וכן להיעדר הביטחון, ההגנה, החוק והסדר בלבנון.
 כמו כן חלה בשבועות האחרונים התקדמות בכל הנוגע לעמדת אירופה באשר לחיזבאללה כארגון טרור. הפרלמנט האירופאי קיבל החודש החלטה תקדימית, בה מכנה זו הפעם הראשונה, את החיזבאללה, ארגון טרור.
 
- בהתייחס לסקירות שנמסרו לממשלה ולדבריהם של שרים בעקבותיהם, אמר ראש הממשלה: "בעקבות הפרסומים בתקשורת הישראלית, בסוף השבוע האחרון, לפיהן אין הבנות עם ארצות הברית בדבר גושי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון אני מבקש להבהיר את הנקודות הבאות:

הנשיא בוש, במכתבו אליי מה-14 לאפריל 2004 אמר, בין יתר הדברים, כי "לאור המציאות החדשה שנוצרה בשטח, כולל מרכזי אוכלוסיה ישראלים גדולים, לא סביר לצפות שתוצאות הסדר הקבע יהיו חזרה מלאה ושלמה לקווי הפסקת האש משנת 1949".

משמעות הדברים היא כי ארצות הברית תומכת בעמדת ישראל לפיה גושי ההתיישבות הישראלים הגדולים, יישארו בידי ישראל בכל הסדר עתידי עם הפלסטינים. עמדה זו זכתה לגיבוי חסר תקדים של כל מערכת השלטון האמריקאית. בית הנבחרים האמריקאי אימץ עמדה זו בהחלטה מיום ה-22 ליוני 2004, ברוב עצום של 407 תומכים מול 9 מתנגדים.
הסנאט האמריקאי אימץ עמדה זו ב- 23 ליוני 2004, ברוב חסר תקדים של 95 בעד ו- 3 נגד.

הניסיון של גורמים פוליטיים בישראל, מסוף השבוע האחרון, ליצור סדקים בעמדה אמריקאית זו ולהטיל ספק בהבנות שהושגו עם הממשל האמריקאי נדחו באורח נחרץ, על ידי שגריר ארצות הברית בישראל, דן קרצר, שאמר, בראיונות לתקשורת הישראלית, את הדברים הבאים:
 
"חזרתי על מה שאמר הנשיא בחודש אפריל שעבר, שיש מציאות בשטח, שיש מרכזי אוכלוסיה ישראלים גדולים ושבאופן מציאותי אפשר לצפות שמו"מ לא יביא לנסיגה ישראלית לקווי 1967. הנשיא אמר את זה בבירור בחודש אפריל שעבר. זו נותרה המדיניות של ארצות הברית ואני לא אגיד שום דבר שונה בשיחה פתוחה או סגורה".

"... אחרי הכל מדובר במכתב שהנשיא שלח לראש הממשלה, זה פומבי, כולם יכולים לקרוא את זה וההבנות בין שתי המדינות מאוד ברורות".

"...  אני מקווה שהם בישראל וממשלת ישראל מבינים שמחויבותה של ארצות הברית לישראל, המחויבות שלנו להתנתקות וההבנות שראש  הממשלה והנשיא הגיעו אליהן בחודש אפריל שעבר, נותרו תקפות לחלוטין".

מזכירת המדינה האמריקאית, ד"ר קונדוליסה רייס, הבהירה כי העמדה האמריקאית לא השתנתה. היא התייחסה לסוגיה בריאיון לתקשורת הישראלית ואמרה:" בעוד שאיננו קובעים מראש את הסדר הקבע, השינויים בשטח והעובדה שיש גושי התנחלות גדולים, חייבים להילקח בחשבון בכל מו"מ על הסדר הקבע".

 "... אני מצטערת שאנשים ניסו לזרוע בלבול, אבל אין כאן שום בלבול, יש נושאים פוליטיים בישראל בכל מה שקשור לזה,  אבל איש אינו יכול לומר שאין הסכם בין שתי הממשלות. יש הסכם, הוא הושג ב-14 לאפריל 2004 ואני מקווה שהבהרתי את הדברים".

דברי כל הגורמים האמריקאים ברורים. אנחנו לא היינו צריכים הבהרות, אנחנו יודעים בבירור מה השגנו. אלה הרוצים הבהרות ממילא לא מוכנים לקבל אותן.

אני מצר על כך שגורמים פוליטיים בישראל לא היססו, כחלק ממאבק פוליטי, לנסות ולפגוע בנכס המדיני המשמעותי ביותר של מדינת ישראל וניסו לחבל ביחסי ישראל עם הגדולה שבידידותינו, ארצות הברית."

ג. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, למנות     
את הגב' אפרת דובדבני לתפקיד המנהלת הכללית של משרד המשנה לראש הממשלה.
 ועדת המינויים, בראשות נציב שירות המדינה, לעניין התנאים למינוי למשרות מסוימות המליצה לממשלה למנות את הגב' אפרת דובדבני לתפקיד.
 הגב' דובדבני סיימה בהצטיינות תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטאות של ירושלים ותל אביב ושימשה בתפקיד יועצת לראשי הממשלה יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס; הייתה ראש מטה  במשרד לשיתוף פעולה אזורי וראש לשכת שר החוץ שמעון פרס.

ד. הממשלה החליטה למנות, לפי הצעת שרת התקשורת, בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, את מר מנשה נוי, נציג האומנים והיוצרים בישראל, לחבר במועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, במקומו של מר אילן אבישר.
 מועמדותו של מר מנשה נוי לכהן במועצה אושרה על ידי הוועדה לבדיקת מינויים על פי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

ה. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ועל פי המלצת ועדת שירות המדינה לפטור מחובת מכרז פומבי את משרת הממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות, בתנאי שיקויים הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים, שעקרונות פעולתה נקבעו בהחלטות הממשלה.
 כמו-כן החליטה הממשלה, בהתאם לחוק שירות המדינה, להוסיף את משרת הממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות לרשימת המשרות שבתוספת לחוק.
 נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אמון על בירור תלונות או דיווחים המגיעים לידיעתו מכל מקור שהוא נגד מטפל (כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996) על מעשה או מחדל בעשייה  שיש בהם משום חשש כי נעברה עבירת משמעת.

מדובר בתפקיד רגיש ומורכב ביותר, המחייב החלטות אשר לעיתים הינן הרות גורל, הן כלפי המתלוננים אשר נפגעו כתוצאה מטיפול רשלני והן ביחס למטפל הנילון אשר עתידו המקצועי עלול להיות מושפע רבות מהחלטותיו של הנציב. בנסיבות אלו, התפקיד מחייב כי הנושא בו יהיה אוטוריטה ובעל סמכות מקצועית ואתית שתאפשר לו לקבל החלטות באופן עצמאי ללא כל תלות ולבקר "מטפלים" אשר במקרים רבים הינם עמיתיו למקצוע. בנסיבות אלו המליצה ועדת שירות המינויים לתת פטור ממכרז פומבי למשרה זו, בתנאי שהמועמד יבחר בוועדה לאיתור מועמדים.

ו. הממשלה דנה בהצעת החוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה, התשס"ה-2005, אשר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ולהניחה מיד על שולחן הכנסת. 
הממשלה תמשיך לדון בנושא בישיבתה הקרובה.

ז. הממשלה החליטה, בהתאם לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, להסמיך את חברת סולבר אנרגיה בע"מ להכין תכנית ולהגישה לוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות כהגדרתה בסימן א'1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
כמו-כן החליטה הממשלה שחברת סולבר אנרגיה בע"מ תהיה מוסמכת להגיש תכנית כאמור לוועדה לתשתיות לאומיות להקמת תחנת כוח בקוגנרציה לייצור משולב של חשמל ואנרגיה תרמית בהתאם לרישיון המותנה שהוענק לה על ידי שר התשתיות הלאומיות.

 ההחלטה האמורה נועדה לאפשר לחברת סולבר אנרגיה בע"מ להכין ולהגיש תכנית לוועדה לתשתיות לאומיות במסלול שנוצר במסגרת תיקון מס' 60 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ומסלול מקוצר זה יאפשר לנצל את יתרונות הגז הטבעי באופן מהיר.

 חברת סולבר קיבלה רישיון מותנה מאת שר התשתיות הלאומיות להקים תחנת כוח בקוגנרציה, הרישיון המותנה שניתן לחברה הוא מכוח תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס"ה-2004.