א. בפתח ישיבת הממשלה היום, אמר ממלא-מקום ראש הממשלה: - "אנו פותחים הבוקר את ישיבת הממשלה האחרונה לפני הבחירות. ישיבה אחרונה בממשלה אותה הנהיג ראש הממשלה, אריאל שרון, במשך 5 השנים האחרונות; גם כאשר אנחנו על סיפן של בחירות חדשות, ובשבועות הקרובים תקום ממשלה חדשה בישראל – אין ספק כי רוחו של אריק שרון ודרכו ימשיכו להוות נדבך מרכזי במערכות מדיניות וציבוריות שיתקיימו במדינת ישראל בשנים הקרובות.
 בעוד יומיים יתקיימו הבחירות לכנסת ה-17 – אני קורא לכל אזרחי ישראל לממש את זכותם להשתתף בבחירות, לבוא ולהצביע. אין ביטוי נעלה יותר ומשמעותי יותר ממימוש זכויות האזרח, מאשר האפשרות לקבוע, על ידי השתתפות בהצבעה, את גורל המדינה ואת דמות שלטונה של המדינה. לכן, אני אומר היום לכל אזרחי מדינת ישראל: לכו להצביע."

ב. הממשלה שמעה דיווח של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר בעניין שפעת העופות והמאבק בה. שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות, המנהלים הכלליים של משרדיהם וסגן המנהל הכללי של משרד הביטחון, מר ויקטור בר-גיל מסרו פרטים באשר להיקף שפעת העופות והמאבק בה. המדווחים מסרו כי השפעת התפרצה בשלושה גלים: גל ראשון ב-16 לחודש והוא הקיף 4 מוקדים – חולית, עין-השלושה, נחשון ושדה משה; הגל השני היה ב-19 לחודש והוא הקיף את ניר-עוז ועמי-עוז; והגל השלישי היה ב-23 לחודש בבקעות. הרופאים הוטרינרים בחרו לטפל בהתפרצות זו בטכניקת הביעור, אשר כללה סגר, ביעור של העופות, קבורה והטמנה של העופות, וקבורה של כל מה שהיה בלולים. בגל הראשון הושמדו 714,000 עופות שמתוכם 118,000 נגועים בשפעת ו-596,000 בריאים אשר היו ברדיוס והושמדו. בגל השני הושמדו 470,000 עופות, מהם 180,000 נגועים ו-290,000 היו ברדיוס. בגל השלישי, בבקעות, הושמדו 16,000 עופות. בסך הכל הושמדו 1.2 מיליון עופות בשווי של 21 מיליון ₪.  עוד מסרו המדווחים כי מהלך ההשמדה וההטמנה בוצע על ידי המועצות האזוריות, בעוד מערך הניטור נעשה באחריותה של היחידה לפיצוח, בסיועם של משטרת ישראל ומשמר הגבול אשר גיבו את מהלכי ההשמדה וההטמנה.
 עוד נמסר כי משרד הביטחון נערך לביצוע המשימה באמצעות 6 קבלנים חיצוניים שעבדו בפיקוח צמוד של מפקחי עבודה מטעם משרד הביטחון. הפעילות בשטח התבצעה על ידי צוותי עבודה מטעם הקבלנים, כאשר כל צוות נערך בממוצע לטפל ב-20,000 פגרי עופות ביום.
שר הבריאות והמנהל הכללי של משרדו מסרו כי תפקיד מרכזי וחשוב של משרד הבריאות היה להרגיע את הציבור בעניין אכילת עופות וביצים, ומניעת חרדה ככל האפשר. השר והמנכ"ל ציינו כי מסר זה עבר בציבור בצורה טובה מאוד ולשביעות רצונם; לגבי אלה שהגיעו לבתי החולים כחשודים כחולים בשפעת העופות - התשובות לגביהם ניתנו ביעילות (תוך 6 שעות ידענו שאף אחד מהם לא נחשף למחלה). עוד התייחסו השר ומנכ"לו לקשרים עם הפלסטינים, שבמסגרתם העבירו להם תרופות מונעות, ומסרו להם הסברים בכל הנוגע לשפעת העופות והטיפול בה – מבחינת מערכת הבריאות. המדווחים ציינו את שיתוף הפעולה המצויין שהיה בין הגורמים שנאבקו בשפעת לכל אורך הדרך.
בשלב זה נמצאים המשרדים הנוגעים בדבר בתהליך של הפקת לקחים.
ממלא-מקום ראש הממשלה הודה לכל הגורמים אשר נאבקו בשפעת העופות, בהדגישו כי נעשה כאן מאמץ מרשים ביותר להשתלט על התופעה הזאת ולתחם אותה כדי שהיא לא תתפשט. כל הגורמים פעלו כהלכה ויש להמשיך ולטפל בה באופן אחראי ובשיקול דעת.

ג. השר לביטחון הפנים, בתפקידו כיו"ר ועדת השרים למאבק באלימות, סוקר בפני הממשלה את הפעילות של ועדת השרים, את סיכומיה תוך התייחסות לתוכניותיהם של משרדי הממשלה בנושא. השר מדגיש כי המאבק באלימות חייב להיות יעד לאומי המחייב חשיבה אסטרטגית של כלל משרדי הממשלה, תוך חיזוק כוחות האכיפה, ותוך החזרת כבודם ומעמדם הסמכותי של גורמי החינוך והטיפול בישראל.
עו"ד לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מדווחת בעניין קידום החקיקה המתחייבת מהצורך להיאבק באלימות.

בתום הדיון בנושא, סיכם ממלא-מקום ראש הממשלה, באומרו: - "נושא זה מחייב טיפול מערכתי כולל, ואני מודיע כי במידה ואשא באחריות לממשלה שלאחר הבחירות; בכל הרכב של ממשלה – נושא זה של שמירה על הביטחון האישי, מניעת אלימות, מאבק באלימות, חינוך לאי-אלימות, שינוי בתחומים הללו ואכיפה וענישה בעוצמה גדולה – יהיו חלק מאוד מרכזי מסדר יומה של הממשלה. אנו נצטרך לשם כך להעמיד גם משאבים, אולם זה לא רק עניין של משאבים, זה גם עניין של סדרי עדיפויות בעבודת מערכות אכיפת החוק וביכולת שלהן למקד את הפעילות, להגדיר את מה שחשוב ביותר שעומד על סדר היום בתחום הזה: זה הביטחון האישי של כל אזרח.
אנו נצטרך לעצב את פעילותה של המשטרה, את הנוכחות של שוטרים ברחובות, את היכולת שלהם להגיע לכל מקום שהוא מוקד אלימות פוטנציאלי, את ההכוונה וההדרכה גם למוסדות חינוך, שבהם יש תופעות שלפעמים יש רצון לטשטש אותן כדי לא להצטייר כמי שנכשל במקום שבו החינוך, והחינוך למידות נכונות והאיפוק הוא אולי הדבר המרכזי ביותר – כל הדברים הללו יצטרכו להשתנות, ובכל העניינים האלה אנחנו נעסוק בארבע השנים הקרובות. מדינת ישראל לא יכולה לספוג אלימות כזאת וקורבנות כאלה. היא משקיעה מאמצים על-אנושיים ששום מדינה בעולם אינה משקיעה - כדי להתגונן מפני אלימות מבחוץ, מפני רוצחים וטירוריסטים למיניהם שמנסים לחדור אלינו פנימה כדי לפגוע בנו, והיא מגלה במאבק הזה יכולת ותושיה מופלאים וכושר לעשות קואורדינציה של כל הגופים, של כל היכולות ושל כל הטכנולוגיות כדי להגיע לתוצאות; ומצד שני היא ניצבת יום יום בפני תופעות של אלימות, כולל רצח אנשים בתוכה פנימה, שהן ניתנות למניעה אם אנחנו נדע איך להפעיל את העוצמות שלנו ואת הכוחות שלנו בעניין זה".

ד. הממשלה דנה בהארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, והחליטה להציע לכנסת להכריז על מצב חירום, לתקופה של שנה אחת, וזאת בהמשך להכרזת הכנסת מיום כ"א באייר התשס"ה (30 במאי 2005) על מצב חירום מיום ז' בסיוון התשס"ה (24 ביוני 2005).
משרד המשפטים, בתיאום עם משרדי הממשלה האחרים הנוגעים בדבר, ימשיכו בבחינת החקיקה הקשורה בהכרזה על מצב חירום.

ביום 30 במאי 2005 הכריזה הכנסת על מצב חירום לשנה נוספת מיום 14 ביוני 2005  עד ליום  13 ביוני 2006.
הכרזה זו ניתנה כאמור לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, אשר קובע כי "ראתה  הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום, רשאית  היא ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום". מצב החירום קיים בישראל ברציפות מאז חודש מאי 1948, תחילה מכוח הכרזה של מועצת המדינה הזמנית לפי סעיף 9 לפקודת סדרי שלטון ומשפט התש"ח-1948  ולאחר מכן, החל מהכנסת ה-14, מכוח הכרזות של הכנסת לפי חוק יסוד: הממשלה. סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה  קובע כי תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום לא יעלה על שנה. כן נקבע שבידי הכנסת לחזור, ולהכריז  על מצב חירום.
סעיף 133ג (א) לתקנון הכנסת קובע כי אם הממשלה מבקשת שהכנסת תחזור ותכריז על מצב חירום עליה להודיע על כך ליו"ר הכנסת לא יאוחר משישים ימים לפני תום מצב החירום.

 נקבע אם-כן, כי בשל המצב הביטחוני –מדיני  הקיים היום במדינה, תציע הממשלה לכנסת לשוב ולהאריך את ההכרזה על מצב חירום לתקופה של שנה נוספת.
שורה של חוקים חיוניים המקנים סמכויות נחוצות לשם התמודדות עם המצב הביטחוני השורר היום במדינה, תלויים בהמשך תוקפה של ההכרזה על מצב החירום ובכללם: -
חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949;
פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;
חוק סמכויות  שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979;
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;
פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), התש"ט-
1948;
חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל,  התשמ"ז-1978;
חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) [נוסח משולב], התשל"ג-1973;

עקב הנסיבות הביטחוניות השוררות במדינה יש צורך בהמשך קיומן של הסמכויות המוקנות בחלק מהחוקים האמורים לעיל וזאת בשל הצרכים הצבאיים הנדרשים לשם המלחמה  בטרור. גורמי הביטחון דיווחו כי במהלך השנים 2006-2005 נעשה שימוש רב בחלק מהסמכויות המעוגנות בחוקי החירום. במסגרת פרויקט הקמת המכשול במרחב התפר, נעשה שימוש בסמכויות מכוח החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום. ככל הנראה, בנסיבות הקיימות, יידרש המשך שימוש זה גם בעתיד הקרוב.
דווח כי בפועל בשנים 2006-2003 נעשה שימוש בסמכויות לפי הפקודה למניעת טרור (הכרזות, החרמת רכוש, סגירת מקומות), ולפי הפקודה להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יציאה לחו"ל) – נמנעה יציאתם לחו"ל של שני אנשים. כן נעשה שימוש בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) ולפיו נעצרו במעצר מנהלי, מספר תושבי מזרח ירושלים ואזרחים ישראלים. במהלך החודשים האחרונים הוגשו עשרות כתבי אישום לפי החוק למניעת הסתננות, רובם לאחר ההתנתקות מרצועת עזה.
עוד מסרו גורמי הביטחון כי אם תחול החמרה במצב הביטחוני יעלה הצורך בהפעלת הסמכויות המוקנות בחוקים אלה וחיוניות השימוש בהם תגבר.

יש לציין כי במאי 1999 הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק נגד החלטת הכנסת להכריז על מצב חירום ובית המשפט הורה  לממשלה להציג בפניו את התקדמות ניתוק  החקיקה מהכרזה על מצב החירום; העתירה תלויה ועומדת בבג"צ.
משרד המשפטים מרכז עבודה בינמשרדית לבחינת החקיקה המושפעת מקיומה של ההכרזה על מצב החירום.
משרד המשפטים התבקש על ידי הועדה המשותפת בכנסת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה להגיש תכנית טיפול לקידום ניתוק החקיקה ממצב שעת חירום.