א. סקירות בטחוניות ומדיניות
ב. מינוי ממלא מקום מנכ"ל משרד המשפטים
ג. מינוי ראש "נתיב"
ד. מינוי נציג המים
ה. החלטות בנושא היישוב ניצן
ו. רכישת קרקע למשקים המועתקים מחבל עזה
ז. מינוי נציגי ציבור במועצת מקרקעי ישראל
ח. הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים
ט. הצעת חוק המזונות
י. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי


א. שר הביטחון התייחס להסכם הפסקת האש עם הפלסטינאים, בציינו כי ככלל נשמרת הפסקת האש על ידי הארגונים באורח חלקי. מאז ההכרזה על הפסקת האש נורו לעבר ישראל 15 רקטות מצפון הרצועה; מרביתן נורו על ידי תשתית הפת"ח בצפון הרצועה שמובילה באופן בלעדי את הירי הרקטי לעבר ישראל. תשתית זאת פועלת בהכוונה של ארגון הג'האד האסלאמי והחיזבאללה .

עוד אמר שר הביטחון כי היוזמה הפלסטינית להפסיק את הירי הרקטי הינה קודם כל תוצאה של לחץ צבאי רצוף והגברת הפעילות של כוחות הביטחון של ישראל אשר כתוצאה מהם ארגוני הטרור ספגו אבידות קשות וכן הלחץ הכלכלי.

 לאחר הפסקת האש נפרסו כוחות הביטחון הפלסטינאים והחל תיאום עמם כדי לפעול לסיכול הירי הרקטי לעבר שטח ישראל. שר הביטחון הדגיש כי ישראל רואה בהפסקת האש תקופת מבחן, ומעוניינת לנצל אותה לקידום מהלכים שעשויים לשפר את המציאות המדרדרת מול הרשות. ישראל גילתה עד כה איפוק במטרה לבסס את הפסקת האש בעוד הפלסטינים צריכים להוכיח כי הם מסוגלים לעמוד בהתחייבותם. הפסקת ירי הרקטות הינה שברירית לאור היעדר מחוייבות של חלק מהארגונים כלפיה ואי הבהירות בין הארגונים ביחס לפעולות באיו"ש.
 על רקע זה נערכת מערכת הביטחון לאפשרות של כשלון הפסקת האש ולחידוש הלחימה ברצועה, הן בתוכניות התקפיות והן בהאצת מאמץ המיגון בעוטף הרצועה .
 שר הביטחון התייחס בסקירתו גם לעניין מדיניות הפעלת הכוח, לביקורו של ראש המודיעין הכללי של מצרים עמאר סלימאן למבוי הסתום במגעים לכינון ממשלה חדשה ברשות הפלסטינאית ולמצב בזירה הצפונית – לבנון וסוריה.

שר הביטחון פירט בסקירתו את ההקלות ההומניטריות אותן אישר השבוע לקראת חגי הנוצרים הצפויים במהלך חודש דצמבר.    

 שרת החוץ סקרה את השתתפותה במפגש האירו-מד השנתי במסגרת תהליך ברצלונה שנערך השבוע בפינלנד, שם קיימה שורה של מפגשים עם גורמים אירופיים וערביים ובינהם נציגים מטוניס, מרוקו, מצרים, מאוריטניה, ירדן והפלסטינאים. במהלך המפגש התקיים דיון שהוקדש רובו ככולו לעתיד התהליך המדיני במזרח התיכון. המשתתפים במפגש זה הושפעו מנאום ראש הממשלה בשדה בוקר ועצם ההופעה בפני האירופאים לאחר השגת הפסקת אש ונאום ראש הממשלה, יוצרים אופק מדיני וגם אוירה חיובית.

 שרת החוץ הדגישה את הצורך בהמשך הלחץ הבינלאומי על החמאס במקביל ליצירת האופק המדיני כפי שבא לידי ביטוי בנאום ראש הממשלה. התגובות לנאום ראש הממשלה היו חיוביות מאוד, מפגש האירו-מד השנה הוביל לראשונה מזה כמה שנים להחלטה מוסכמת לה שותפות מדינות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל - הצהרה שמזכירה את מפת הדרכים ונמנעת מלהזכיר את גבולות 1967 או את יזמת ביירות.

ב.  הממשלה החליטה בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, להאריך את מינויו של משה שילה לתפקיד ממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים, מיום 5.12.06 ועד יום 4.2.07, או עד למינוי מנהל כללי של קבע, לפי המוקדם שביניהם.
      
ביום 4.6.06 סיים מנכ"ל משרד המשפטים אהרון אברמוביץ את תפקידו כמנכ"ל משרד המשפטים.

בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, מינה שר המשפטים דאז, חיים רמון, את משה שילה, המשנה למנכ"ל משרד המשפטים, למנכ"ל משרד המשפטים (בפועל), לתקופה של שלושה חודשים, עד ליום 4.9.06.

ביום 10.9.06 קיבלה הממשלה החלטה להאריך את מינויו של משה שילה כממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים עד ליום 4.12.06 או עד למינוי מנהל כללי של קבע, לפי המוקדם; וזאת על פי הצעת ממלא מקום שר המשפטים דאז, השר מאיר שטרית.

היות ותקופת הארכת מינויו של מר משה שילה בהתאם להחלטת הממשלה הנ"ל עומדת להסתיים, הוחלט להאריך את מינויו של משה שילה כממלא מקום המנהל הכללי של משרד המשפטים לתקופה נוספת של שלושה חודשים, או עד למינוי מנכ"ל קבע, לפי המוקדם שביניהם.

ג.  הממשלה החליטה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ובהתאם להמלצת הועדה לאיתור מועמדים, לאשר את מינויה של נעמי בן-עמי לתפקיד ראש לשכת הקשר "נתיב" במשרד ראש הממשלה.

תוקף המינוי החל ביום 1.1.2007. לשכת הקשר ("נתיב") הוקמה בראשית שנות ה-50 על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון כגוף במסגרת משרד ראש הממשלה שמטרתו לשמור על הקשר עם יהדות ברית המועצות שמצאה עצמה מבודדת מאחורי "מסך הברזל".

לאורך כל שנות קיומו עבר הארגון שינויים הן במבנהו והן בשיטות עבודתו אך ליבת פעילותו התמקדה, כאמור, בשמירת הקשר עם יהודי ברית המועצות.

עם התפרקותה של ברית המועצות בראשית שנות ה-90 ופתיחת השערים לעליה המשיך ארגון "נתיב" לפעול מטעם ממשלת ישראל בקרב הקהילות היהודיות במדינות חבר העמים במגוון פעילויות בכללן פעילויות תרבותיות וחינוכיות שמגמתן שמירה על המורשת היהודית והידוק הקשר עם מדינת ישראל תוך עידוד היהודים לעלות למדינת ישראל.

"נתיב" פועלת בתחומים אלה עד עצם היום הזה, לרבות בדיקת הזכאות לעליה לגבי אלה המבקשים לעלות לישראל.

בשבע השנים האחרונות עמד בראש "נתיב" מר צבי מגן אשר פרש לאחרונה. 

בהתאם להחלטת הממשלה הוקמה ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד ראש לשכת הקשר "נתיב".

בראש ועדת האיתור עמד מזכיר הממשלה, מר ישראל מימון.  הועדה ראתה מספר מועמדים והחליטה להמליץ על גב' נעמי בן-עמי לתפקיד ראש לשכת הקשר "נתיב".
 הגב' נעמי בן-עמי נולדה בברית המועצות ובשנת 1973 עלתה לישראל. בוגרת הגימנסיה רחביה בירושלים והאוניברסיטה העברית. ב-1983 החלה את עבודתה במשרד החוץ  - עד היום היא משמשת שגרירת ישראל באוקראינה ומולדובה.
 
ד. עוד הממשלה החליטה, בהתאם לחוק המים, התשי"ט-1959, למנות, לפי הצעת שר התשתיות הלאומיות, את דר' אורי שני לתפקיד נציב המים, החל מיום 6 בדצמבר 2006 ועד ליום 1 בינואר 2007 – מועד הקמת הרשות הממשלתית למים וביוב במקום נציבות המים, ולמנותו לתפקיד מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב החל מיום 1 בינואר 2007.
     
בעקבות תיקון לחוק המים, התשי"ט-1959 במסגרת חוק ההסדרים במשק המים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו – 2006,  תוקם החל מיום 1 בינואר 2007 רשות ממשלתית למים וביוב, במקומה של נציבות המים. בראש הרשות האמורה יעמוד מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שימונה על ידי הממשלה על פי הצעת השר לתשתיות לאומיות ולפי סעיף 124יט.(א) לחוק המים, התשי"ט-1959.

ועדה לאיתור מועמדים שמונתה על ידי שר התשתיות הלאומיות, המליצה פה אחד ביום 22 בנובמבר 2006 על בחירת ד"ר אורי שני לתפקיד שבנדון. ההמלצות אומצו על ידי שר התשתיות הלאומיות. אשר על-כן הוחלט  למנות את ד"ר אורי שני לתפקיד נציב מים וממועד הקמת רשות המים הממשלתית למים ולביוב למנהל הרשות.

ה.  הממשלה דנה בישיבתה היום בעניין הסדרת מגורי מדריכים בתחום בית ספר שדה "שקמים" בניצן. הממשלה החליטה להטיל על משרד הבינוי והשיכון להציב מבנים בתחום בית ספר שדה "שקמים" בניצן במסגרת הסדר עם החברה להגנת הטבע לפינוי מבנים המיועדים להריסה במסגרת בניית יישוב קבע עבור מתיישבי חבל עזה בניצן ולהקצות למשרד הבינוי והשיכון סך של 700 אלש"ח לביצוע רכישה, הובלה, הצבה, פיתוח המגרשים, חיבור לתשתיות ופיתוח סביבתי של הדיור החלופי למדריכי בית ספר שדה "שקמים".

בתחום השטח המיועד לבניית ישוב הקבע בניצן עבור מתיישבי חבל עזה, קיימים מבנים המיועדים להריסה אשר חלקם משמש את החברה להגנת הטבע (חל"ט) כדיור מדריכים של בית ספר שדה "שקמים". חלק מהמבנים הושכרו לחל"ט ע"י חברת ניצני ים, בעלת הזכויות בקרקע במועד חתימת ההסכמים ושלושה מבנים הוצבו ע"י החל"ט. במסגרת הסכמי השכירות נקבע כי החל"ט תשלם דמי שכירות סמליים.

בהסכם רכישת הקרקע מחברת ניצני ים התחייבה המדינה לדאוג בעצמה לפינוי המבנים.

בחינת זכויותיה וחובותיה של החל"ט במבנים האמורים ומערכת היחסים החוזיים של החל"ט  עם חברת "ניצני ים" (אשר הוסבו אל המדינה במסגרת הסכם רכישת הקרקע במתחם ניצן) מלמד כי נחתמו ביום 10/2/04 שלושה הסכמי שכירות בתנאים שונים, תוך קביעה כי ההסכם מתחדש מדי שנה, לתקופה של חמש שנים, אלא אם ניתנת הודעת ביטול מראש מטעם המשכיר.

משרד הבינוי והשיכון מבצע את עבודות פיתוח האתר באמצעות חברה קבלנית, עיכוב בפינוי המבנים עלול לגרום לאיחור סיום עבודות הפיתוח, איחור במסירת המגרשים למתיישבים, ייקור עלויות הפיתוח וחשיפה לתביעה כספית מצד הקבלן המבצע את עבודות הפיתוח.

ו. הממשלה דנה בהכשרת קרקע חקלאית להקמה מחדש של משקי חקלאות המועתקים מחבל עזה, והחליטה להקצות לחטיבה להתיישבות סך של 32 מליון ש"ח עבור הכשרה ופיתוח של קרקע חקלאית המוקצית לחקלאים שהיו פעילים בחבל עזה בסמוך לפינוי, המעוניינים בהקמה מחדש של משקם החקלאי. הכשרת הקרקע החקלאית ופיתוחה כוללים, לכל היותר, תכנון וביצוע תשתיות של מים, ביוב, חשמל, ניקוז, גידור והכשרת דרכים – הכל בהתאם לסוג הקרקע וסיג הגידול.

הפעלת התקציב ביחס לכל חטיבה של קרקע חקלאית מותנית בחתימת החקלאי על כתב התחייבויות בעניין הקצאת הקרקע החקלאית, כפי שייקבע על ידי מינהלת סל"ע ומינהל מקרקעי ישראל. מחצית מהתקציב יועבר באופן מיידי ומחציתו השניה יועבר מייד לאחר שתוקצה קרקע ל - 40 החקלאים.

על פי הערכות של משרד החקלאות ומינהלת סל"ע כ-170 חקלאים הפעילו את משקם החקלאי בחבל עזה.

בהחלטת הממשלה מיום 8.5.05 הוחלט, כי חקלאי המעוניין בהעתקת משקו החקלאי שעובד בפועל על ידו לפני הפינוי בתחום חבל עזה רשאי לבקש כי מינהל מקרקעי ישראל ירכוש עבורו זכויות בקרקע חקלאית מפותחת באזור עדיפות לאומית והחקלאי ישתתף בעלויות הרכישה - הכל לפי התנאים המפורטים בהחלטה.

בהתאם להחלטה זו התקשרה מינהלת סל"ע בהסכם עם קיבוץ זיקים ועם מספר חקלאים, לפיו ניתנה למינהלה אופציה לרכוש קרקע חקלאית בהיקף של עד כ-2,000 דונם מתוך משבצת הקיבוץ, לצורך הקצאתה לחקלאים פעילים. מימוש האופציה לרכישת הקרקע נעשה כנגד קבלת התחייבות מתאימה מהחקלאי המעוניין בקבלת אותה קרקע.

כמו כן, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות איתרו שטחים חקלאיים זמינים אחרים אותם ניתן להקצות לחקלאים שפונו מחבל עזה.

עד כה הוקצו שטחים חקלאיים בהיקף של כ- 1,600 דונם ל- 39 חקלאים (הליכי ההקצאה טרם הושלמו לגבי חלק מהחקלאים). החטיבה להתיישבות השלימה את מרבית עבודות ההכשרה והפיתוח של שטחים אלו. לצורך השלמת העבודות נדרש תקציב נוסף בסכום של 1.7 מיליון ₪.

כ-100 חקלאים נוספים פנו למינהלת סל"ע בבקשה לקבל קרקע חקלאית חלופית בהיקף של 40 דונם לחקלאי, ורובם מעוניינים בהקמת משק חקלאי של חממות. על פי אמדני החטיבה להתיישבות, עלות ממוצעת של הכשרת קרקע חקלאית ופיתוחה (כולל תכנון וביצוע תשתיות של מים, ביוב, חשמל, ניקוז, גידור והכשרת דרכים) הינה כ-7,000-8,000 ש"ח לדונם. לשם הכשרת קרקע ל- 100 חקלאים בשטח של 40 דונם לחקלאי נדרש תקציב של 30.3 מיליון ש"ח.
 
ז. הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 4 (א)(2)(א) לחוק מינהל מקרקעי ישראל התש"ך-1960 ועל פי הצעת שר הבינוי והשיכון ושר האוצר – למנות את מר אליהו בן גור ומר חנניה גיבשטיין כנציגי ציבור מטעם הממשלה במועצת מקרקעי ישראל.
 
ח. הממשלה החליטה:- 
1. בהתאם לסמכות הממשלה לפי 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש אשר ייקרא המשרד לנושאים אסטרטגיים.

2. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(א) לחוק יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר אביגדור ליברמן יכהן בתפקיד השר לנושאים אסטרטגיים ויעמוד בראש המשרד לעניינים אסטרטגיים, זאת בנוסף לתפקידו כסגן ראש הממשלה.

3. להביא את ההחלטה בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעיל לאישור הכנסת בהתאם לסעיפים 31(ג) ו-31(א) לחוק יסוד: הממשלה.

4. בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לנושאים אסטרטגיים את שטח הפעולה של לשכת הקשר "נתיב".

להביא את ההחלטה בסעיף זה לידיעת הכנסת בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א-2001.

בעידן של איומים אסטרטגיים הולכים וגוברים על מדינת ישראל, ראוי לשדרג את עבודת המטה של הממשלה  לשם גיבוש מדיניות הממשלה אל מול איומים אלה.

ריבוי הגופים אשר כפופים לראש הממשלה ועוסקים באיומים האסטרטגיים וקיומן של סוגיות בנושאים אלה המחייבות בקרה ומעקב יום יומיים, מחדדים במיוחד בימים אלה את הצורך בקיום עבודת מטה ותהליך קבלת החלטות בצורה מסודרת.

אלה יוכלו להיעשות בצורה מיטבית יותר באמצעות הקמת משרד אחד שיוכל לרכז מטעמו של ראש הממשלה את הטיפול בנושאים אלה, המשרד לנושאים אסטרטגיים.

לשם חסכון בעלויות, המשרד המוקם יקבל שירותי מינהל, יעוץ משפטי, משאבי אנוש, חשבות ומשאבים חומריים ממשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה יתוגבר לשם כך לפי הצורך.

לרשות המשרד המוקם יועמדו 20 תקנים מקצועיים, כולל המנכ"ל,  וכן משרות אמון כמקובל בלשכות שרים. כמו כן, לרשות המשרד יועמד תקציב שיאפשר פעילות סדירה, כולל העסקת יועצים חיצוניים, עריכת מחקרים, מפגשים, התייעצויות עם גורמים שונים וכו'. בנוסף, יתוקצבו כל התנאים הנלווים כפי שמקובל בשירות המדינה.
   
ט.  שר האוצר העלה לדיון בממשלה את החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לתמוך בהצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – חישוב הכנסתו של זוכה), התשס"ו-2006 של חה"כ יצחק אהרונוביץ ואחרים (פ/1096) – שר האוצר מציין בפנייתו כי חוק המזונות הוא חוק מקביל לחוק הבטחת הכנסה, ונועד לספק לנשים הפרודות מבעליהן אשר אינם משלמים מזונות, רשת מגן באמצעות תשלום קצבת קיום בסיסית, הדומה בשיעוריה ובתנאי אספקתה לקצבת הבטחת הכנסה. לצד זאת, אמור המוסד לביטוח לאומי לגבות את חוב המזונות מהבעל, על אף שאמצעי הגביה העומדים בפני הבעל נחותים מאלו העומדים בפני האישה. בהתאם לכך, הצטבר חוב ריאלי בביטוח הלאומי בשל חובות שהוא לא הצליח לגבות מהבעלים, בגובה של למעלה מ-10 מיליארד ש"ח. 

הצעת החוק מבטלת את העיקרון העומד בבסיס חוק המזונות, והוא הבטחת אמצעי קיום בסיסי, ולקבוע כי המוסד ישלם מזונות במקום הבעל, עד לגובה של השכר הממוצע במשק. הצעה זו עומדת כאמור בניגוד לעקרון העומד בבסיס החוק ומטילה את חבות גביית דמי המזונות על המדינה אשר אמצעי הגבייה העומדים בפניה, לא אפקטיביים. מעבר לכך, קבלת התיקון כאמור תהווה תמריץ שלילי לבעלים שלא לשלם דמי מזונות, בשל הידיעה שהביטוח הלאומי ישלם במקומם לא רק קצבה בסיסית, אלא את מלוא הסכום, בלא אפשרות לגבות מהם את החוב. בשל עובדה זו צפוי תיקון החקיקה להטיל נטל תקציבי כבד על תקציב המדינה אשר עשוי להגיע לכדי מאות מיליוני ש"ח בשנה.

זאת ועוד, התיקון כאמור יוצר ללא הצדקה אפליה חמורה בין אמהות חד הוריות, המקבלת קצבת הבטחת הכנסה בגובה של כ-2700 ש"ח בחודש, לעומת אם גרושה שעשויה לקבל קצבת מזונות בגובה השכר הממוצע במשק.

הממשלה החליטה לקבל את עמדתו של שר האוצר להתנגד לנוסח המוצע של הצעת החוק. כמו-כן החליטה הממשלה להמליץ בפני הח"כים המציעים – לבוא בדברים עם משרדי האוצר, המשפטים, והמוסד לביטוח לאומי, לאחר שתתקבלנה המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות פרופסור שיפמן, אשר בודק את הסוגייה כאמור.

י.   שר האוצר ביקש דיון נוסף גם בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לתמוך בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תקרת תשלום משפחתית לחולים כרוניים), התשס"ו-2006 של חה"כ חיים אורון (פ/197).

 העלות התקציבית של ההצעה נאמדת בכ-76 מיליון ₪, בהסתמך על ההנחה שתקרת ההשתתפות שתקבע למשפחה תהיה זהה לתקרת ההשתתפות הנהוגה כיום לגבי חולה כרוני.

 בנוסף, יישום ההצעה יגרום לצריכת תרופות עודפת, ובעקבות כך לעומס תקציבי נוסף על קופות החולים. הדברים הנ"ל ישפיעו על יציבותן הפיננסית של קופות החולים. והקופות יתבעו על כך שיפוי מהמדינה.

 מאז הקמת הממשלה הקציבה הממשלה סכום של כ-480 מיליוני ₪ לשם שיפור והרחבת סל שירותי הבריאות. לאחר בחינת סדרי העדיפויות השונים מצאה הממשלה לנכון לשדרג שירותים שונים בסל שירותי הבריאות ולהפחית השתתפויות עצמיות מסוימות, אך לא לקבוע תקרות כמבוקש בהצעת החוק שבנדון. אין מקום שלאחר שהוקצו על ידי הממשלה משאבים רבים למערכת הבריאות, לאחר הליך שקוף ומקצועי, יופנו משאבים נוספים שלא על דרך שקילת סך העדיפויות והצרכים במערכת הבריאות.  

 שר האוצר ציין כי, בשנת 2006 ניתנה תוספת של 20 מיליון ₪ למימון הפחתת תקרת ההשתתפות העצמית של הקשישים, מקבלי הבטחת הכנסה, שהם חולים כרוניים. כמו כן, במסגרת הדיונים על תקציב משרד הבריאות סוכם כי, בשנת 2007 תינתן תוספת של 7 מלש"ח לצורך הפחתת ההשתתפות העצמית של הקשישים מעל גיל 65 בחיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות.

 הממשלה החליטה לתמוך בפנייתו של שר האוצר להתנגד להצעת החוק; יחד עם זאת הטילה על משרדי האוצר והבריאות לבדוק את סוגיית תקרת התשלום המשפחתית לחולים כרוניים – במסגרת סדרי העדיפויות התקציביים של משרד הבריאות.