א. סקירת ראש הממשלה את נסיעותו לצרפת ואנגליה ושיחתו עם ראש ממשלת טורקיה והמשלחת הפלסטינית
ב. כנס "WATEC" לטכנולוגית מים וסביבה
ג. דיווח לממשלה על השביתה במערכת החינוך העל יסודי ובהשכלה הגבוהה
ד. הקמת ועדה לשם הצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב
ה. היתרי שהייה זמניים לתושבי איו"ש השוהים ללא אשרה כדין
ו. מסלול עידוד הקמת מרכזי פרוייקטים של חברות רב לאומיות בישראל
ז. השתתפות ישראל במסגרת ביתן לאום, בתערוכת אקספו (EXPO) הבינלאומית
ח. הפרוטוקול לתיקון ההסכם בדבר היחסים בין הוועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי לבין הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום
ט. מינוי מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר


א. בפתח הישיבה סקר ראש הממשלה את נסיעותיו לצרפת ואנגליה, והתייחס לשיחות שהיו לו שם. ראש הממשלה ציין כי הפגישה עם נשיא צרפת היתה מאוד ידידותית, מאוד מספקת; חלקה התנהל בארבע עיניים וחלקה במסגרת ארוחת צהריים.
ראש הממשלה אמר עוד כי פגישתו עם ראש ממשלת צרפת היתה גם היא באווירה מצוינת וביחס אוהד. גם השיחות באנגליה היו מאוד ידידותיות. ראש ממשלת אנגליה רואה עצמו מחויב להמשך המדיניות האוהדת של בריטניה בכל הנושאים שעומדים על הפרק, גם בשיתוף פעולה כלכלי וגם בסיוע לשיתוף פעולה בתהליך השלום בינינו לבין הפלסטינאים.
עוד התייחס ראש הממשלה לשיחה שקיים עם ראש ממשלת טורקיה אותה הגדיר כשיחה חשובה מאוד. ראש הממשלה עדכן גם בעניין השיחה שקיים ביום שישי האחרון עם המשלחת הפלסטינית.  

ב. ראש הממשלה התייחס לכנס  " WATEC"  לטכנולוגית מים וסביבה שהתקיים השבוע בתל-אביב. ראש הממשלה הזכיר כי ביוני 2006 קיבלה הממשלה החלטה למצב את תעשיית המים כתעשייה בעדיפות לאומית. בבסיס ההחלטה היה החזון שישראל תהפוך לעמק הסיליקון העולמי של תעשיית המים; ומסתבר כי יש בעולם דרישה אדירה לטכנולוגית מים אשר ישראל מתמחה בהם.
הכנס האמור הוא תוצר ישיר של החלטת הממשלה והוא ירכז אליו למעלה מ-2000 אורחים המגיעים במסגרת של מעל 100 משלחות מרחבי העולם.

ג. שרת החינוך, שר האוצר והממונה על השכר במשרד האוצר דיווחו לממשלה על השביתות במערכת החינוך העל יסודי ובהשכלה הגבוהה; על מגעיהם עם נציגי הארגונים של מערכות אלה למניעת השביתה או להפסקתה, ועל תוצאות המגעים עד כה.
ראש הממשלה בהתייחסו לנושא אמר: הממשלה הזאת, יותר מכל ממשלה אחרת, החליטה על השקעות חסרות תקדים במערכת החינוך, בשנים האחרונות, כולל בתקציב המיועד לשנת 2008. אנחנו התחלנו בתכנית חמש-שנתית לבניית 8000 כיתות לימוד לסגירת הפער בכיתות לימוד במדינת ישראל, בהשקעה של מיליארדים רבים. שיעור ניכר מקרב הכיתות הללו ייבנה במגזר הלא-יהודי ובמגזר החרדי משום הפערים הגדולים במיוחד בכיתות חינוך במגזרים אלה.
הגענו השנה להסכם בהנחייתה ובהנהגתה של שרת החינוך ושל מערכת האוצר ושר האוצר, עם הסתדרות המורים, שיחול באופן אוטומטי גם על ארגון המורים (ההסכם) - כולל תוספות שכר דרמתיות, שלא היו כמותן בתולדות מדינת ישראל, במשך 60 שנות קיומה; ההסכם פרוס על 5 שנים בעלויות של מיליארדי שקלים ומשמעותו היא עליית שכר ממוצעת בהתאם לדרגות השונות, של למעלה מ-33%. כל הכספים שמיועדים לתוספת השכר לחברי ארגון המורים העל יסודיים – מתוקצבים, וברגע שארגון המורים יהיה מוכן לשבת לשיחה רצינית כדי לסיים את השביתה, הם יקבלו את מלוא התוספות. אני חוזר ואומר – אנחנו מתקצבים תוספות שכר למורי ישראל גם ביסודיים וגם בתיכוניים, בשיעורים של מיליארדי שקלים.
מורי המערכת היסודית מתחילים לקבל את זה עכשיו כחלק מההסכם שחתמנו אתם. מורי הארגון העל יסודי – מסרבים לקבל את התוספות הללו כשהם דורשים תוספת מעבר לכך, דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. אני רוצה לומר שההסכם עם הסתדרות המורים כולל גם רפורמה מהותית בהיערכות מערכת החינוך ככלל, עם חיזוק מעמדם של המנהלים בבתי הספר התיכוניים, עם הגדלת מספר השעות לתוכניות מאושרות, עם שינוי בסדרי ההוראה בכל הקשור לשעות פרונטאליות ולאפשרות של הוראה במסגרת של קבוצות מצומצמות של תלמידים; עם גידול בשעות הנוכחות של מורים בבתי ספר ועוד שינויים במערך מבנה החינוך.
אני מודיע כאן, שאנחנו לא נוותר על הרפורמה אותה התחלנו להנהיג במערכת החינוך. אני קורא למורי התיכונים להפסיק את השביתה באופן מיידי ואני מודיע – נהיה מוכנים לדון אתם, במסגרת הרפורמה ובמסגרת התקציבים שאושרו למימון תוספת שכר, על כל ההתאמות שנדרשות לארגון המורים העל יסודיים, במסגרת הרפורמה כפי שהחלטנו עליה.                    
 
ד. הממשלה דנה בעניין הקמת ועדה לשם הצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, והחליטה כדלקמן:-
1. להטיל על שר הבינוי והשיכון למנות ועדה אשר תמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב  ובכלל זה גיבוש הצעות לתיקוני חקיקה.

2. לקבוע כי בוועדה יכהנו 8 חברים בהרכב הבא:
א. שופט בדימוס של בית המשפט העליון אשר ימונה על ידי שר הבינוי והשיכון -  יו"ר;
ב. נציג ציבור אשר ימונה על ידי שר הבינוי והשיכון;
ג. נציג ציבור אשר ימונה על ידי שר הבינוי והשיכון ;
ד. נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית אשר ימונה על ידי שר הבינוי והשיכון ;
ה. נציג ציבור מקרב האוכלוסייה הבדואית אשר ימונה על ידי שר הבינוי והשיכון  ;
ו. נציג ממשלה אשר ימונה על ידי שר הבינוי והשיכון ;
ז. נציג ממשלה אשר ימונה על ידי ראש הממשלה ;
ח. נציג ממשלה אשר ימונה על ידי שר האוצר ;
במקרה של קולות שקולים- דעתו של יו"ר הוועדה תכריע. עמדת המיעוט תפורסם בדו"ח.

3. הוועדה תגיש את המלצותיה לגיבוש תוכנית רחבה, מקיפה ובת מימוש אשר תקבע את הכללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרבות גובה הפיצויים, הסדרים להקצאת קרקע חלופית, אכיפה אזרחית ולוח-זמנים לביצוע ההסדרים – והכוללת הצעות לחקיקה, ככל שהדבר נדרש.

4. הוועדה תסתמך בעבודתה על הודעה שתמסור לה הממשלה לגבי התקציב ומלאי הקרקעות אשר ביכולתה להעמיד לנושא. הודעת הממשלה לגבי מסגרת התקציב ומלאי הקרקעות תיקבע ע"י צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי משרדי האוצר והבינוי והשיכון. הצוות יסיים עבודתו עד לתחילת עבודת הוועדה כאמור בסעיף 9 שלהלן.

5. טרם גיבוש הדו"ח תשמע הוועדה את עמדותיהם של היועץ המשפטי לממשלה, אגף התקציבים, מינהל מקרקעי ישראל ומנהל התכנון במשרד הפנים, בכל הנוגע ליישומן של הצעות שיעלו בוועדה וככל שנציגים מגופים אלה אינם מכהנים כחברים בוועדה.

6. לצורך פעולתה תתבסס הוועדה על התשתית הפיזית של משרד הבינוי והשיכון. ההוצאות הכרוכות בפעילותה יקבלו מענה במסגרת יישום סעיף 3 ב ' להחלטת ממשלה מס'  1999 מיום 15 ביולי 2007.

7. ההמלצות תוגשנה לשר הבינוי והשיכון, ככל האפשר תוך 6 חודשים מיום תחילת פעילות הוועדה.

8. המלצות הוועדה תוגשנה באמצעות שר הבינוי והשיכון לראש הממשלה ולממשלה.

9. הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר הבינוי והשיכון כי השופט בדימוס אליעזר גולדברג נאות לעמוד בראשות  הוועדה וכי הועדה תחל את עבודתה בראשית חודש ינואר 2008." 
      
ה. הממשלה דנה בסוגיית היתרי שהיה זמניים לתושבי איו"ש השוהים במזרח ירושלים תקופה ממושכת ללא אשרה כדין, והחליטה:-
1. שר הפנים לא יעניק רשיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952, לתושב אזור יהודה ושומרון (איו"ש) השוהה בישראל שלא כדין, אשר מבקש רשיון ישיבה בישראל על בסיס טענה כי מרכז חייו היה בירושלים המזרחית, בשטח שהוחל עליו בשנת 1967 השיפוט, המשפט והמינהל של מדינת ישראל (להלן - מזרח ירושלים), עובר לחודש יוני 1967, אף שלא התפקד במפקד 1967 כתושב מזרח ירושלים.

2. א.תושב איו"ש הרשום במרשם האוכלוסין באיו"ש והמתגורר, שלא כדין, במזרח ירושלים , ברציפות משנת 1987 ועד ליום הגשת בקשתו בהתאם להחלטה זו, ואשר בניית גדר הבטחון באזור ירושלים, פגעה באופן ממשי במרקם חייו, במובן של מניעה או הכבדה קשה לקיים קשר עם שטחי איו"ש ,  רשאי שר הפנים לאשר את המשך ישיבתו במזרח ירושלים, עפ"י היתר שהיה זמני שיינתן על ידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון,  בשים לב לנסיבותיו האישיות.

ב. היתר כאמור בסעיף קטן (1) יינתן לאחר ששוכנע שר הפנים, או מי שהוסמך לכך על ידו, על בסיס ראיות אובייקטיביות מהימנות, כי  המבקש התגורר ברציפות במזרח ירושלים משנת 1987 ועד ליום הגשת בקשתו, ובהיעדר מניעה פלילית או ביטחונית לאישור הבקשה. היתר זה יתחדש מעת לעת בהתקיימות תנאים אלה.

ג. היתר כאמור יינתן ויחודש גם לילדו הקטין הסמוך על שולחנו של מי שבקשתו אושרה לפי החלטה זו.

ד. בתוך 45 יום מקבלת החלטה זו יפרסם משרד הפנים לפחות בשני עיתונים נפוצים בשפה הערבית, הודעה על דרכי הגשת בקשות לפי החלטה זו. בקשות כאמור  יוגשו לא יאוחר מיום 30.4.08. לא יתקבלו בקשות חדשות לאחר מועד זה.

3. אין בהיתר שהיה זמני לפי החלטה זו משום הכרה כלשהיא בזכותו של המחזיק בו לשבת בישראל, למעט עפ"י האמור בהיתר, ואין בו כדי להעניק לו זכויות לפי כל דין בישראל. הערה בענין זה תיכלל בהיתר.

4. בראש המנגנון ליישומו של סעיף ב' להחלטה יעמוד מנהל מינהל האוכלוסין, באמצעות האגף לזרים במינהל האוכלוסין.

לאחר מלחמת ששת הימים, נערך מפקד אוכלוסין הן במזרח ירושלים והן באזור יהודה ושומרון. מי שהתפקדו במפקד כתושבי מזרח ירושלים הוכרו על ידי המדינה כזכאים לישיבת קבע בישראל, ונרשמו במרשם האוכלוסין הישראלי כבעלי רשיון לישיבת קבע מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. מי שהתפקדו במפקד האוכלוסין שנערך באזור יו"ש, נרשמו במרשם האוכלוסין של איו"ש כתושבי האזור.
לאחר חתימת ההסכמים שבין ישראל לפלסטינים בשנים 93'-95', החל גל פניות ועתירות לבג"צ של תושבי האזור, אשר טענו כי התגוררו בירושלים המזרחית קודם לשנת 1967, ועודם גרים בה אך מסיבות שונות לא התפקדו במפקד שנערך בתחומי ירושלים.
בעקבות זאת, קיים בחודש פברואר 1998 ראש הממשלה דאז בהשתתפות גורמים ממשלתיים נוספים דיון שנועד לקבוע הסדר הומניטרי, אשר מחד גיסא, יאפשר את המשך שהותם בישראל, של חלק מאותם מבקשים וזאת בהתקיים תנאים מסוימים, ומאידך גיסא, יבהיר כי אין כוונה להעניק תושבות ישראלית לתושבי האזור אשר הגרו לירושלים שלא כדין, וזאת בנסיבות המדיניות דאז. בסיכום הדיון הוחלט כי, מי שיוכיח כי הינו מתגורר בירושלים ברציפות החל ממועד שלא יאוחר מיום 31.12.72 יקבל ממפקד האזור היתר זמני לשהייה בירושלים אשר יתחדש מעת לעת.

בעקבות זאת, אף דחה בית המשפט העליון מספר עתירות של מי שלא הוכיחו כי מרכז חייהם היה בירושלים עובר לשנת 1967, וכל שהוענק לתושבי אזור אשר לא עלה בידם להוכיח כי הם מתגוררים בירושלים שנים רבות מאוד אך לא עובר לשנת 1967, אך הוכיחו בראיות אוביקטיביות מרכז חיים בירושלים למן 31.12.1972 , הינו היתרי שהיה מתחדשים בישראל, בהיעדר מניעה בטחונית או פלילית.

הפניות למשרד הפנים לקבלת רשיונות לישיבת קבע בישראל מן הטעם האמור, קרי- מגורים שלא כדין בתחום המוניציפלי של ירושלים, התגברו עם תחילת העבודות להקמת גדר הביטחון בתוואי עוטף ירושלים.
היועץ המשפטי לממשלה אישר באופן עקרוני נקיטת עמדה משפטית לפיה כיום, בחלוף כ-40 שנה, מאז קיום המפקד בירושלים, לא יינתנו עוד רשיונות לישיבת קבע בישראל בבקשות מסוג זה.
יחד עם זאת הובהר כי מציאות זו של מגורים בפועל במזרח ירושלים במשך שנים ארוכות, גם אם שלא כדין של אוכלוסיה אשר התפקדה באזור, מצריכה מתן פתרון הומניטרי, בדומה לפתרון שניתן בשנת 1998 כאמור לעיל, ולפיכך המליץ לקבוע, כצעד משלים, אמות מידה למדיניות למתן היתרי שהייה  זמניים על ידי מפקד האזור לתושבים מסוג זה.
 
ו. עוד דנה הממשלה בעניין מסלול עידוד הקמת מרכזי פרויקטים במדינת ישראל של חברות רב לאומיות. בסוגייה זאת, החליטה הממשלה:-
1. להטיל על המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ("המדען הראשי") להפעיל מסלול חדש לעידוד שיתופי פעולה במחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי בין  תאגידים אשר התאגדו לפי הדין בישראל ואשר פועלים במדינת ישראל ("חברות ישראליות") או מוסדות מחקר אקדמיים ישראלים (שניהם וכל אחד לחוד - "השותף הישראלי") ובין חברות רב לאומיות תעשייתיות מתחום התעשייה המסורתית או התעשייה המעורבת (בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ואשר היקף המכירות שלהן בשנה עולה על 2.5 מיליארד דולר ארה"ב ("חברה רב לאומית"), באמצעות סיוע למרכזי פרויקטים. בהחלטת ממשלה זו השותף הישראלי המבצע את הפרויקט יקרא "השותף הישראלי בפרויקט".

2. להטיל על מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בתיאום עם משרד האוצר, לקבוע את תנאי הפעלת המסלול אשר יהיו בהתאם לעקרונות החלטת ממשלה זו.

3. מרכז הפרויקטים יהיה חברה אשר התאגדה במדינת ישראל ואשר מצויה בבעלות מלאה של החברה הרב לאומית ויתפקד כנציג החברה הרב לאומית בישראל ("מרכז הפרויקטים"). תפקיד מרכז הפרויקטים יהיה  ביצוע תוכנית מחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי משותפת לחברה הרב לאומית ולשותף הישראלי בפרויקט  ("תוכנית מו"פ") אשר זוכה לליווי מימוני של מרכז הפרויקטים ("השקעת מרכז הפרויקטים"). תוכנית המו"פ האמורה אשר זוכה להשקעת מרכז הפרויקטים תוגדר כ- "פרויקט" בהתאם לפרטים וההיקף אשר יקבעו על ידי מרכז הפרויקטים והשותף הישראלי בפרויקט. כמו כן, תצהיר החברה הרב לאומית כי מרכז הפרויקטים יבצע גם את הפעולות הבאות:
3.1 איתור ויצירת קשר עם חברות תעשייתיות ישראליות או מוסדות מחקר אקדמיים ישראלים איתם מעוניינת החברה הרב לאומית לשתף פעולה במו"פ (לרבות פרויקטים).
3.2 מתן ליווי מקצועי לפרויקטים על ידי על ידי אנשי מחקר ופיתוח של החברה הרב לאומית או של מרכז הפרויקטים.

4. במסגרת הפרויקטים המוצגים ע"י מרכז הפרויקטים לשם קבלת סיוע, לא יכללו פרויקטים אשר קיבלו במהלך שלוש השנים האחרונות לפני הגשת בקשת הסיוע או אשר מקבלים מהמדען הראשי סיוע אחר בגין תוכנית המו"פ המבוצעת במסגרת אותו פרויקט. מובהר בזאת כי אין באמור לעיל כדי לפגוע במתן סיוע כספי נוסף מהמדען הראשי עבור פעילות שונה מזו המוגדרת במסגרת הפרויקט המבוצע במרכז הפרויקטים (כדוגמת תוכנית מו"פ נוספת, פעילות מו"פ בינלאומית וכדומה).
פרויקט אשר הוגש ע"י מרכז הפרויקטים במסגרת מסלול זה לא יהיה זכאי לקבל סיוע מהמדען הראשי בשנה העוקבת לשנה בה הוגש ע"י מרכז הפרויקטים.

5. הסיוע הממשלתי בכל שנת פעילות של מרכז הפרויקטים יהיה בהיקף של עד 40% מהוצאות ההפעלה של מרכז הפרויקטים בישראל או עד 50% מסכום ההשקעות הכולל של מרכז הפרויקטים בפרויקטים המבוצעים – הנמוך מביניהם.

6. א. למרות האמור בסעיף 5 לעיל, הסיוע הממשלתי בכל שנת פעילות של מרכז הפרויקטים יינתן רק עבור השקעת מרכז הפרויקטים אשר תבטיח ביצוע של אחוז ניכר מהשקעותיו (לפחות 50%) ביצירת מחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי באזורי עדיפות לאומית (קרי, האזורים שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, התשי"ט-1959 או אזורים אחרים שקבעה הממשלה, מעת לעת, לעניין ההטבות לפי החוק האמור) ו/או בחברות מענפי התעשייה המסורתית (בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). תמריץ גבוה יותר יינתן לפעילות מרכז הפרויקטים באזור פיתוח א' של אזורי עדיפות לאומית.

ב. למען הסר ספק יובהר כי במידה ומרכז הפרויקטים לא יעמוד בתנאי האמור בסעיף 6 (א) לעיל, יהיה סכום סיוע המדינה באותה שנת פעילות מאושרת שווה להיקף השקעות מרכז הפיתוח באזורי עדיפות לאומית ובחברות מענפי התעשייה המסורתית שהתקיימו בפועל באותה שנת פעילות מאושרת.

7. המסלול יבטיח כי החברה הרב לאומית תבצע פרויקטים של מחקר ופיתוח תעשייתי-טכנולוגי בשיתוף עם חברות ישראליות או מוסדות מחקר אקדמיים ישראליים וכי לשותף הישראלי בפרויקט תוקנה בעלות מלאה ובלעדית ביחס לידע אשר יפותח במסגרת הפרויקט ("הידע החדש"). אין מניעה כי השותף הישראלי בפרויקט יעניק למרכז הפרויקטים או לחברה הרב לאומית רישיון לא-בלעדי לשימוש בידע החדש כל עוד אין השימוש בידע החדש ע"י מרכז הפרויקטים או החברה הרב לאומית פוגע בזכות השימוש של השותף הישראלי בפרויקט באותו ידע חדש. לחילופין אין מניעה לבעלות משותפת בחלקים שווים בידע החדש ע"י השותף הישראלי בפרויקט ומרכז הפרויקטים או החברה הרב לאומית, כל עוד אין השימוש בידע החדש ע"י מרכז הפרויקטים או החברה הרב לאומית פוגע בזכות השימוש של השותף הישראלי בפרויקט באותו ידע חדש למעט כפי שיוסכם בין מרכז הפרויקטים או החברה הרב לאומית והשותף הישראלי בפרויקט באשר לתחום השימוש הספציפי באותו ידע חדש ובאם השתכנעו הגופים המפעילים את המסלול כי ההסכמה באשר לתחום השימוש הספציפי באותו ידע חדש, אינה פוגעת באופן מהותי בזכות השימוש של השותף הישראלי בפרויקט באותו ידע חדש.

8.  האישור שיקבל מרכז הפרויקטים מהמדען הראשי או מי מטעמו לשם קבלת סיוע במסגרת מסלול זה, יהיה לתקופה של חמש שנים. בתום תקופת האישור, באפשרות מרכז הפרויקטים להגיש בקשה חדשה להכרה כמרכז פרויקטים לתקופה של חמש שנים נוספות בהתאם לכללים שיקבעו ע"י מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בתיאום עם משרד האוצר כאמור בסעיף 2 לעיל. בסמכותו של המדען הראשי או מי מטעמו לבטל את האישור אשר ניתן למרכז הפרויקטים במידה והחברה אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן האישור ולהפעלת הפרוייקטים.

9. בסמכותה המלאה של המדינה להפסיק בכל מועד שהוא את המסלול מכל סיבה שהיא. במידה ותבחר המדינה לעשות כן, תוקנה למרכז הפרויקטים שהיה בעל אישור תקף בעת הפסקת המסלול האפשרות להמשיך לקבל את המימון במסגרת המסלול עד לתום תקופת האישור כאמור בסעיף 8  לעיל. 

10. לביצועה של החלטה זו לא נדרשת תוספת תקציב והיא תמומן מתקציב המדען הראשי.

11. יישום החלטת ממשלה זו יעשה תוך 3 חודשים מיום קבלתה.

ז. הממשלה אישרה את השתתפותה של ישראל, במסגרת ביתן לאום, בתערוכת אקספו (EXPO) הבינלאומית, שתתקיים בשנגחאי, סין, בשנת 2010 (להלן: "אקספו 2010").
עוד החליטה הממשלה:-

1. להסמיך את שרת החוץ להודיע על כוונת ישראל להשתתף בתערוכת אקספו 2010.

2. למנות ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ובהשתתפות מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מנכ"ל המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי והממונה על התקציבים באוצר או נציגו. החלטות הוועדה יהיו בהסכמה. הוועדה תזמן גורמים נוספים ליטול חלק בעבודתה, על פי הצורך.

3. למנות את ראש אגף כלכלה במשרד החוץ לתפקיד נציב ישראל לאקספו (Israel Expo Commissioner) ולהסמיכו לייצג את ישראל מול רשויות האקספו, ולעמוד בראש  צוות הביצוע שירכז את פעילות ישראל לקראת ובמהלך אקספו 2010.

4. להקצות תקציב בהיקף של עד 34,400,000 ₪ למימון השתתפות ישראל בתערוכה.

בחודש מאי  2010 תיפתח בשנגחאי, סין, תערוכת אקספו (EXPO) הבינלאומית, הנערכת מדי חמש שנים, בכל פעם במדינה אחרת. התערוכה תימשך חצי שנה וצפויה למשוך כשבעים מיליון מבקרים.

תערוכת אקספו היא בבחינת "האולימפיאדה הכלכלית והתרבותית" העולמית, בה משתתפות מרבית מדינות העולם וארגונים בינלאומיים חשובים.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה בהשתתפות ישראל בתערוכת אקספו 2010 בשנגחאי, באופן שיציג את ישראל והווייתה, ישקף את היכולות וההישגים שצברה ישראל במהלך שנות קיומה, ואת חזונה לעתיד.

ההשתתפות בתערוכה תתרום רבות למיצובה ולמיתוגה של ישראל כמדינה דמוקרטית, רב תרבותית, וכן לחיזוק קשריה עם סין.
כמו כן, השתתפות תאפשר קידום ופיתוח כלכלי באמצעות חשיפתה של ישראל כיעד תיירותי אטרקטיבי לקהל המבקרים בתערוכה כמרכז עולמי של יזמות ופיתוח טכנולוגי.

ח. כמו-כן דנה הממשלה בעניין הפרוטוקול לתיקון ההסכם בדבר היחסים בין הוועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי (ITS) לבין הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום. הממשלה החליטה:-

1. לאשר ליו"ר הוועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי לתקן את ההסכם בדבר היחסים בין הוועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי לבין הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום. זאת, בהמשך להחלטת הממשלה מס' 847 מיום 14 בדצמבר 2006, שאשררה את הצטרפות ישראל לפרוטוקול לתיקון ההסכם המכונן וועדה בינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי.
2. לייפות את כוחה של שרת החוץ להביא את ההחלטה לידיעת הוועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי.

מטרת שירות האיתור הבינלאומי (The International Tracing Service) היתה במקור לסייע לנרדפי הנאצים באיתור קרוביהם שאבדו במהלך מלחמת העולם השנייה. השירות, באמצעות הצלב האדום, מפעיל ארכיונים הממוקמים בבאד ארולסן, גרמניה, והמהווים כיום מאגר מידע מרכזי בכל הנוגע למסמכים מתקופה זו.

השירות נוסד על בסיס הסכם משנת 1955, שתוקן בשנת 2006. התיקון האמור פתח את הארכיונים בבאד ארולסן בפני חוקרים והיסטוריונים, ואיפשר העברת העתקים של החומרים בארכיונים למדינות החברות. ממשלת ישראל אשררה את התיקון בדצמבר 2006.

לשם מתן תוקף מעשי לתיקון, תוקנה ההתקשרות שבין הועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי לבין הצלב האדום. לאור העובדה שלא מדובר בהסכם שממשלת ישראל הינה צד ישיר לו, אין היא נדרשת לאשררו. עם זאת, למען הסדר הטוב, ממשלת ישראל מאשרת בזאת ליו"ר הועדה הבינלאומית של שירות האיתור הבינלאומי לתקן את ההתקשרות שבין הוועדה הבינלאומית לשירות האיתור הבינלאומי לבין הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום.

ט. הממשלה החליטה בתוקף סמכותה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, למנות, לפי הצעת שר האוצר, את ד"ר אודי ניסן לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, וזאת החל ביום 1 בנובמבר 2007.