א. דברי ראש הממשלה - אפרים קציר
ב. דברי ראש הממשלה - תרגיל העורף
ג. סקירה ביטחונית
ד. טיוטת חוק לשכת עורכי הדין
ה. טיוטת חוק תשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי
ו. הגדלת תקרת הסכום שבנק ישראל ראשי להוציא למחזור
ז. הוועדה לתיאום הפעולות בין הממשלה להסתדרות הציונית ולסוכנות היהודית
ח. ועדת שרים לעניין העסקת עובדים זרים

א. בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה למותו של פרופ' אפרים קציר – נשיאה הרביעי  של מדינת ישראל. ראש הממשלה אמר: "אתמול הלך לעולמו הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, פרופסור אפרים קציר.  קציר היה שילוב נדיר של יכולת אישית ושליחות ציבורית.  הוא חילק את חייו בין המדע והביטחון, בין ההתנדבות לחינוך, בין הישגים וצניעות.  קציר  היה  אדם  מאוד  מאוד צנוע. חייו היו שזורים במאבקים, באתגרים, בהצלחות ובהישגים שכולם נרשמו לטובתה של מדינת-ישראל.

הוא  סיים  את  קורס  הקצינים  הראשון  של ארגון ההגנה,  הוא  השתתף  בפעולות הארגון לפיתוח חומרי נפץ ואמצעי לוחמה, ולאחר מכן, במהלך מלחמת העצמאות, הוא מונה למפקד חיל המדע הראשון של צה"ל.

פרופסור  קציר נמנע עם המדענים המייסדים של מכון ויצמן.  הוא  הקים את המעבדה לביופיזיקה, עמד בראשה וזכה לאותות ופרסים רבים על פועלו האקדמי.

הוא  כיהן  גם  בתפקיד המדען הראשי של מערכת הביטחון.  בתפקיד זה הוא הנהיג חידושים רבים בפרויקטים חשובים שתרמו רבות לביטחון המדינה ולהתפתחות התעשייה.

עוד  לפני  שהוא הגיע לתפקיד הנשיא, הוא בנה  נדבך  חשוב  של החיים הלאומיים שלנו בארץ, וכנשיא הוא המשיך בשילוב המיוחד הזה,  הכל  כך  מיוחד,  להביא מיכולותיו הרבים ומאישיותו הצנועה והמכובדת למוסד הנשיאותי.

מדינת  ישראל  ואזרחי  ישראל איבדו מיקירי בניה - אדם שבכל אשר עשה ראה את טובת מדינת-ישראל לנגד עיניו.

גם בימיו האחרונים, מרותק לכסא גלגלים, היה טורח להופיע בטקסים שונים ו"להניף את הדגל", אם אפשר להתבטא כך, מתוך מחויבות עמוקה מאוד  למדינה  כפטריוט  ישראלי  מובהק ואמיתי. דמות היסטורית אשר תרמה לפיתוחה, ביטחונה וביסוסה של מדינת-ישראל.

בשם  ממשלת  ישראל אנחנו מרכינים ראשינו ומוסרים תנחומינו למשפחת קציר."

יושב ראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים הציג בפני הממשלה את החלטות ועדת השרים הקשורות בלויה של פרופ' אפרים קציר, היום 31.5.2009, בבית העלמין ברחובות, במתכונת ממלכתית.  
סדרי הלוויה :
1) ארונו של הנפטר יוצב במכון וייצמן ברחובות בין השעות 15:00 – 16:15 לשם מעבר קהל.
2)  משעה 16:15  ועד לשעה 16:25 – כניסת מוזמנים לטקס האשכבה.
3) משעה 16:30 ועד לשעה 17:10 יתקיים טקס האשכבה.
4) בשעה 17:20 ייצא מסע הלוויה בשיירה טקסית לחלקת הקבר בבית העלמין ברחובות.
5) משעה 18:00 (לערך) – טקס קבורה.

בטקס האשכבה ישאו דברי פרידה והספד:
 נשיא המדינה
 ראש הממשלה
 נשיא מכון ויצמן
 בן משפחה (הנכדה- צילה קצ'לסקי)

ב. עוד התייחס ראש הממשלה לתרגיל העורף שמתחיל היום. ראש הממשלה מבהיר כי תרגיל העורף היום הוא כבר שגרתי והוא מתבצע לאחר תכנון מדוקדק, ברמה שנתית, ומשקף את שיגרת חיינו המיוחדת – שבראייה ארוכה יותר היא לא כל כך שגרתית. ראש הממשלה אמר: "אנחנו  נדרשים  להגן  על מדינת-ישראל, על עריה, על מתקניה השונים מפני אפשרות  של  התקפות טילים, רקטות ואמצעים אחרים.  היכולת שלנו הולכת ומתפתחת בד בבד  עם  היכולת  של האויבים שלנו, ואולי הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו מכניסים אמצעים,  שגרות,  דרכי  התמודדות על-מנת לאפשר לנו לחיות בארץ הזאת ובמרחב הזה בכל תנאי.

אני חושב שעצם הידיעה שמדינת-ישראל נערכת מתרגיל לתרגיל,  משפרת את יכולותיה, מסוגלת להגן טוב יותר על אזרחיה, זה דבר שבסופו של דבר מרחיק את הסיכון שנדרש להשתמש באמצעים הללו.

   בכל  מקרה,  זו  פעולה שגרתית, היא איננה קשורה באירוע  מיוחד  כזה  או אחר, היא איננה מקושרת להתרעה מודיעינית, היא קשורה בנוף חיינו ובמציאות שאנחנו צריכים להיערך כדי לתת מענה להגנת אזרחינו."

ג. ראש השב"כ סקר בפני הממשלה נושאים ביטחוניים שוטפים.

ד. הממשלה החליטה לאשר עקרונית את טיוטת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32)(תיקון)(דחיית המועד הקובע), התשס"ט-2009 ולהסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש מיד לכנסת.
ביום 3.7.08 פורסם חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח-2008 (להלן - תיקון 32) שקבע רפורמה מקיפה במערכת השיפוט המשמעתי שמקיימת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - חוק לשכת עורכי הדין). נדבך מרכזי ברפורמה שנקבעה במסגרת תיקון 32 עניינו דרכי המינוי של חברי בתי הדין המשמעתיים וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין שמקים התיקון האמור. על-פי הרפורמה ועל מנת לחזק את אי - התלות של מערכת השיפוט המשמעתי בלשכת עורכי הדין תמנה את חברי בתי הדין המשמעתיים (בית הדין הארצי ובתי הדין המחוזיים) של הלשכה ועדת מינויים בראשות שופט לשעבר של בית-המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית-המשפט המחוזי. ועדת המינויים אף תהיה אחראית לאישור המינוי של חברי ועדות האתיקה המחוזיות וועדת האתיקה הארצית בידי הועדים המחוזיים והועד המרכזי, בהתאמה, ולמנות את נציגי הציבור החברים בועדות אלה. ועדות האתיקה המוקמות לפי תיקון 32 מחליפות את הועדים המחוזיים ואת הועד המרכזי, שהינם גופים הנבחרים על בסיס סיעתי, בתפקידם הסטטוטורי להגיש קובלנה ולשמש כקובלים. בהתאם לסעיף 18ב לחוק לשכת עורכי הדין, שהוסף במסגרת תיקון 32, יהיו החברים בועדות אתיקה אלה חברי לשכה (אשר יהיו מרבית החברים בהן) וכן נציגי ציבור (לפי סעיף 18ב האמור, נציג ציבור הוא משפטן שאינו חבר הלשכה או חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב).

בסעיף 26 לתיקון 32 שעניינו "מינויים לראשונה" נקבע (בסעיף קטן (א)) כי המועד הקובע לענין סעיף זה וסעיף 27 שעניינו "תחילה תחולה והוראות מעבר" הוא 12 חודשים מיום פרסומו של תיקון 32. בהתאם לסעיפים אלה ייכנסו לתוקף בתחילת חודש יולי 2009 השינויים המבניים שמנהיג תיקון 32 בשיפוט המשמעתי של לשכת עורכי הדין, תוך שבמועד זה עתידים להתחיל לכהן בתפקידם חברי בתי הדין המשמעתיים שימונו לפי ההסדר החדש על-ידי ועדת המינויים וכן חברי ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות. עד לאותו מועד יש להשלים את איוש חברי בתי הדין המשמעתיים וועדות האתיקה במתכונת החדשה שנקבעה. המדובר הוא במינוי מספר נכבדה מאד של בעלי תפקידים.

ההכנות למעבר למתכונת החדשה של השיפוט המשמעתי בלשכת עורכי הדין נמצאות בעיצומן. אלא שבשים לב לעבודת המטה המורכבת הכרוכה בהליכי המינוי לפי המתכונת החדשה, ובכלל זאת גיבוש והפצה של טופסי מועמדות, מילויים, מיונם וכמובן הליכי הסינון והבחירה של מועמדים, נדרש פרק זמן נוסף על מנת לאפשר לועדת המינויים ולגורמים הנוספים להשלים את ההיערכות. טיוטת החוק מציעה כי פרק הזמן הנוסף יעמוד על תקופה של חצי שנה.

בכדי לאפשר את השלמת הליכי החקיקה עוד קודם שייכנסו לתוקף בתחילת חודש יולי 2009 השינויים המבניים שמנהיג תיקון 32 בשיפוט המשמעתי של לשכת עורכי הדין כאמור, הוחלט כאמור להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בטיוטת החוק האמורה ולאשר אותה על דעת הממשלה, ולהגישה מיד לכנסת.

ה. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק לתשלום חלקי של דמי ההבראה במגזר הציבורי בשנים 2009-2010 (הוראת שעה), התשס"ט-2009 והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של טיוטת החוק שתוגש מיד לכנסת.

בשל השפעתו של המשבר על המשק הישראלי, ונוכח ההכרח להבטיח את חוסנה של כלכלת ישראל, התכנס פורום "שולחן עגול" - פורום מייעץ לממשלת ישראל בדבר המדיניות החברתית-כלכלית הרצויה בעת זו, בהשתתפות נציגי הממשלה, המעסיקים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, לשם גיבוש חבילת צעדים שיביאו, תוך שילוב ידיים של הגורמים העיקריים במשק, ליצירת תנאים להצלחת המשק הישראלי, ליצירת תנאים לצמיחה מחודשת ובת-קיימא, לקידום התעסוקה בישראל ולהבטחת היתרון התחרותי של המשק הישראלי. חבילת הצעדים נבנתה כהשלמה לתכנית החירום הכלכלית שגובשה על ידי ממשלת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות הממשלה אשר התקבלו ביום 12.5.09.
במסגרת פורום השולחן העגול הוסכם כי, כדי לפנות מקורות מתקציב המדינה על מנת להביא לצמיחת המשק, סוכם כי גם עובדי המגזר הציבורי ישאו בנטל, באמצעות תשלום חלקי בלבד של דמי הבראה. כך, מחיר יום הבראה, לפיו מחושבת קצובת ההבראה (דמי הבראה) שיש לשלם לעובדים במגזר הציבורי במהלך השנים 2009 ו-2010, יפחת במחצית (ב-50%) וסכום קצובת ההבראה יפחת בהתאמה. עוד הוסכם כי המדינה, ביחד עם מעסיקים נוספים בשירות הציבורי, וההסתדרות הכללית, יחתמו על הסכם קיבוצי לעיגון ויישום האמור לעיל. כמו כן, הצהירה המדינה כי היא תפעל להחלת האמור לעיל על כלל העובדים במגזר הציבורי, תוך מתן עדיפות, בחוק, לניהול מו"מ עם ארגוני עובדים.
על מנת לאפשר את החלת ההסדר האמור על כלל עובדי המגזר הציבורי, מוגשת הצעת החוק אשר קובעת, בין היתר, כי אם לא יגיעו מעבידים וארגונים אחרים להסכמה, יחול ההסדר המוצע בחוק זה, המבוסס על ההסכמות עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
הסכום שייחסך כתוצאה מהוראות טיוטת החוק צפוי להביא לחסכון ישיר של כ-1.2 מיליארד שקלים חדשים בתקציב המדינה לשנים 2009-2010. חיסכון זה יופנה למימון ולטיפול בהשלכות המשבר הכלכלי.
על מנת להפחית את קצובת ההבראה כמוצע בהצעת החוק, יש צורך בעמידה במועדים אשר מתחייבים לצורך ההפחתה האמורה. המועד לתשלום דמי הבראה בשנת 2009 לגבי מרבית העובדים במגזר הציבורי הינו ב-1 ביולי 2009 (המועד שבו משתלמת משכורת חודש יוני 2009). ואולם, מערכות השכר מסיימות להכין את משכורת חודש יוני במועד משוער הקרוב ל-20 ביוני, וזאת על מנת שהן תוכלנה לבצע את עיבודי המחשב והבדיקות הנדרשות לפני תשלום משכורות לעובדים במועד התשלום. מכאן, שאם לא יסתיים הליך החקיקה עד למועד האמור, יסוכל חלק מרכזי שבתוכנית הכלכלית עליה החליטה הממשלה ופורום ה"שולחן העגול". 
על כן, סוכם לפנות לוועדת הכנסת בבקשה להחליט על פטור מחובת הנחת הצעת החוק לפני הדיון בקריאה הראשונה ולהתיר את הקריאה השנייה על הצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

ו. עוד דנה הממשלה בסוגיית ההגדלה של תקרת הסכום שבנק ישראל רשאי להוציא למחזור.
הממשלה החליטה לאשר את קביעת נגיד בנק ישראל לעניין סעיף 27 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, שהתקבלה בהתייעצות עם הוועדה המייעצת של בנק ישראל, שלפיה בנק ישראל יהיה רשאי להוציא ולחזור ולהוציא מטבע בסכום שלא יעלה על 60 מיליארד שקלים חדשים.

בסעיף 27 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, נקבע כי: "הבנק רשאי להוציא ולחזור ולהוציא מטבע בסכום שלא יעלה על הסכום שקבע הנגיד בהתייעצות עם הוועדה ובאישור הממשלה".
בהחלטת ממשלה משנת 2007 אושרה קביעת נגיד בנק ישראל, שהתקבלה בהתייעצות עם הועדה המייעצת של בנק ישראל, בעניין הגדלת תקרת הסכום שבנק ישראל רשאי להוציא למחזור מ-30 מיליארד ₪ ל-40 מיליארד ₪. לכך קדמו מספר החלטות ממשלה דומות, שהתקבלו בשנים עברו.
כיום סך המטבע במחזור עומד על למעלה  מכ- 38 מיליארד ₪.
הגידול השנתי הממוצע של המחזור, בשמונה השנים האחרונות ( 2001 – 2008 ) עמד על 11.4 אחוזים.
עפ"י חישובים שערך בנק ישראל, אם יימשך קצב הגידול הממוצע של השנים האחרונות, מחזור המטבע עשוי לעמוד על סך של כ-60 מיליארד ש"ח בעוד כחמש שנים.
ביום 26.03.2009 התקיימה התייעצות עם הוועדה המייעצת של בנק ישראל, בעניין כוונתו של בנק ישראל לבקש מהממשלה להגדיל את תקרת המזומנים במחזור, מסך העומד על 40 מיליארד ₪ כיום, לסך של -60 מיליארד ₪. בקשת בנק ישראל אושרה על ידי הוועדה המייעצת.

ז. הממשלה החליטה למנות את נציגי הממשלה בועדות לתאום הפעולות  בין  הממשלה לבין ההסתדרות  הציונית  ובין הממשלה לבין הסוכנות היהודית, כדלקמן:-

נציגות הממשלה בוועדות התיאום:
ראש הממשלה - יושב ראש
שר ההסברה והתפוצות - ממלא מקום יושב-ראש הוועדה
המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים
סגן ראש הממשלה ושר החוץ
סגן ראש הממשלה ושר הפנים
שר המדע והטכנולוגיה
שר המשפטים
השר לשירותי דת
שר החינוך
השרה לקליטת העלייה
שר הרווחה והשירותים החברתיים
שרת התרבות והספורט
השר זאב בני בגין
השר אבישי ברוורמן

סמכויות הוועדות לתיאום:
לפי  סעיפים  8  ו-9  לאמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל:

8. מוקמת  בזה  ועדת תיאום לשם תיאום הפעולות  בין הממשלה  לסוכנות  היהודית ומניעת כפילויות  בכל התחומים שעליהם חלה אמנה זו (להלן הוועדה).
הוועדה תהא מורכבת ממספר זוגי של חברים, אשר לא יפחת  מארבעה  ואשר  מחציתם יהיו  חברי  הממשלה שיתמנו  על  ידיה ומחציתם חברי  הנהלת  הסוכנות היהודית   שימונו על  ידה.  הממשלה   והסוכנות היהודית  תהיינה  רשאיות  להחליף,  מפעם  לפעם, חברים מטעמן ולמנות אחרים תחתיהם ובלבד שהחברים החדשים יהיו חברי הממשלה או חברי הנהלת הסוכנות היהודית, הכל לפי העניין.
9. הוועדה  תקיים  את ישיבותיה שלוש  פעמים  בשנה, לפחות,  ותהא  לה  הסמכות  למנות  ועדות  משנה, המורכבות  מחבריה או מאנשים אחרים. הוועדה תגיש מזמן   לזמן  לממשלה  ולסוכנות  היהודית  דינים וחשבונות  על  דיוניה  והמלצותיה  בכפוף  לאמור לעיל. הוועדה תיקבע בעצמה את סדרי עבודתה.

ח. הממשלה החליטה למנות ועדת שרים לעניין העסקת עובדים זרים שהרכבה וסמכויותיה   כדלקמן:

הרכב ועדת השרים:
סגן ראש הממשלה ושר הפנים - יושב ראש
המשנה לראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי
המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים
שר האוצר
השר לביטחון הפנים
השר להגנת הסביבה
שר החקלאות ופיתוח הכפר
שר המשפטים
שר התעשייה המסחר והתעסוקה
שר התיירות
השר משולם נהרי
השר יוסי פלד
מוזמן קבוע:
ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים.
המנהל הכללי, משרד ראש הממשלה
נציג משרד החוץ
נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים

סמכויות הוועדה:
הוועדה תציע לממשלה מדיניות כוללת וקווים מנחים בנושא העסקת עובדים זרים בישראל.