א. סקירת ראש הממשלה - ביקור מדיני באירופה
ב. סקירת שר החינוך - פתיחת שנת הלימודים
ג. תוכנית לקידום תוצרת הארץ
ד. נסיעות לחו"ל של רבנים ראשיים
ה. נסיעת נשיא המדינה



א. ראש הממשלה סקר בתחילת ישיבת הממשלה את ביקורו המדיני באירופה. ראש הממשלה אמר כי נפגש שם עם ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ועם הסנטור מיטשל - כולם ידידי אמת של מדינת ישראל. ראש הממשלה אמר עוד: "ריגש  אותי  יותר מכל, המעמד שבו קיבלתי מהוצאת  אקסל-שפרינגר  בגרמניה,  את  התכניות המקוריות של מחנות ההשמדה באושוויץ ובבירקנאו אותן מסרנו ל"יד ושם" כדי שיהיו בירושלים. אנחנו  חיים  בעידן של ניסיונות להכחיש את השואה. הניסיונות  הללו  נעשים ע"י משטרים אפלים שרוצים למחוק את האמת ההיסטורית ולעשות דה-לגיטימציה לעם ישראל ולמפעל הציוני. אבל מהיום, כל מי שרוצה, מוזמן לבוא ולבקר ב"יד  ושם"  ולראות  במו  עיניו את החתימה שמתנוססת בכתב ידו של הימלר, סגנו של היטלר, על השרטוטים של אושוויץ ובירקנאו. מאוחר  יותר  באותו  יום ביקרתי גם בוילה ואנזה. שם,  על  שפת  אגם  פסטוראלי, הוחלט כיצד לבצע את הפתרון הסופי.  מי שמטיל ספק, יכול  ללכת  לשם  ולראות  במו  עיניו את ההזמנה של היידריך, סגנו של הימלר, ראש ה-אס.אס.,  לדיון  בפתרון  הסופי  של בעיית היהודים, כולל ארוחת בוקר. אחרי כמה שעות, נדמה לי שעתיים של ארוחה ודיונים וכוסית קוניאק הם החליטו לשחוט את עמנו. הם  לא  הצליחו להשמיד את עם ישראל, אבל הם כן הצליחו לרצוח 6 מליון יהודים. זו הסיבה  שכשנתבקשתי  לרשום  דבר  מה בספר האורחים, רשמתי את התאריך העברי וכתבתי שלוש מלים: "עם ישראל חי". אני  חושב,  שהנושא הזה חייב להיות חלק ברור וקבוע מתכנית הלימודים של תלמידי ישראל".

באשר לפגישות המדיניות בבריטניה ובגרמניה אמר ראש הממשלה: "בשני המקרים היו לנו נושאים בלטרליים: במקרה של בריטניה, מה שמטריד אותנו זו מדיניות החרם המתפשטת, גם חרם אקדמי וגם חרם כלכלי ועוד כל מיני חרמות. קבלתי התחייבות ממנו שהוא יפעל בתקיפות נגד זה. דיברתי גם עם דיוויד קמרון, שהיה בחופשה (ושוחחנו בטלפון) והוא אישר את זה. בגרמניה פגשתי גם את מרקל וגם את שטיינמאייר; היו שיחות טובות עם שניהם. עם גרמניה נקיים, לפי החלטה שנתקבלה כבר בממשלה הקודמת, דיאלוג ממשלתי עם כשמונה עד עשרה שרים, שיפגשו עם מקביליהם בברלין – השנה זה יהיה בברלין. אני חייב להגיד שהיחסים עם שתי המדינות במישורים שונים, כולל מישורים ביטחוניים, הם טובים מאוד. עיקר תשומת הלב היה על הדרישה שלהם מאיתנו בנושא ההתנחלויות, שהיא כמובן ידוע ומוכרת, ומן הסתם גם הוכנה ותואמה, אבל זה לא שיקף את עיקר השיחות הלא פומביות, שנסבו בראש ובראשונה על איראן. שם יש עמדה תקיפה למדי, ודי אחידה, אני מוכרח להגיד, בין בריטניה לגרמניה, וכנראה גם צרפת. הדבר הזה ב לידי ביטוי בדו"ח של סבא"א, שהוא דו"ח לא שלם, לא מלא, לא מפרט את כל הצעדים שאיראן עשתה בעניין תוכנית הגרעין שלה. אנחנו מבינים שבסוף ספטמבר תהיה החלטה להחליט, כך הייתי אומר, החלטה להחליט, האם להחליט – אינני יודע. אני לא הייתי מוציא מכלל אפשרות שהאיראנים יתארגנו לקראת המועד הזה וינסו למסמס אות, או לדחות אותו בדרכים שונות. בנושא המדיני, בפגישה שלי עם מיטשל, בניגוד לשמועות, לכתבות ולפרסומים שאיני אחראי להם, אבל אני כן אחראי למה שאני אומר לכם כרגע – אין סיכומים, אין החלטות, יש ניסיון להביא לגישור בין שני יעדים שאנו רוצים להחזיק אותם ולקיים אותם במקביל: האחד להשיק תהליך שלום, תהליך מדיני בינינו לבין הפלסטינים, שכמובן יכלול גם את מדינות ערב והשני, הרצון שלנו לדאוג לצרכי הקיום המינימאליים של ציבור המתיישבים. לגבי זה יש כל מיני ניסיונות להגיע להבנה, לצמצם פערים, אבל אנחנו עוד לא שם".

ב. לרגל פתיחת שנת הלימודים תש"ע הציג שר החינוך נתונים של מערכת החינוך בכל הנוגע למספר התלמידים; גני ילדים; מוסדות; כיתות; ואומדן של עובדי הוראה כולל אולפנים וסמינרים. השר ציין כי בין השנים תשנ"ו-תשס"ט היה גידול של 25% במספר התלמידים בחינוך היסודי וחטיבת הביניים. עוד התייחס השר לתקציב משרד החינוך לשנת 2009 בציינו כי 97% ממנו הוא תקציב קשיח.  כאשר  89% ממנו מוקדש לשכר (כולל שלטון מקומי); 11% מוקדשים לרכישות, תמיכות ופעולות.
שר החינוך סקר את "יישום אופק חדש", את המטרות של התוכנית שנועדה לחזק ערכים ולשפר הישגים. השר הדגיש כי חיזוק הערכים ויעדיו הם בנייה, חיזוק של תוכניות להעמקת הזהות היהודית, הציונית והישראלית; הטמעת תוכניות להעמקת ערכים דמוקרטיים וחברתיים; היכרות והזדהות – ירושלים בירת ישראל והעם היהודי; עידוד הגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי-אזרחי; עידוד פעילות בתנועות הנוער וחיזוקן; מאבק באלימות ועיצוב אקלים חינוכי מיטבי; שיפור ההישגים הלימודיים; ניצול מקסימאלי של זמן הלימוד; צמצום פערים לימודיים; חיזוק מעמד המורה ושיפור איכות ההוראה; חיזוק מעמד המנהל; התמקדות במקצועות הליבה וחיזוקן; התאמת תוכנית הלימודים למציאות החינוכית המשתנה; הגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי; תקשוב מערכת החינוך והתאמתה לעידן הדיגיטאלי.

שר החינוך ציין כי כל התוכניות ילוו במערך בקרה והערכה; תיקבע תרבות ארגונית של אחריותיות בכל הרמות (מטה, מחוזות, מנהלים, מורים והורים), אשר מתמקדת במטרות, יעדים מדידים והערכתם.

בהתייחסו לפתיחת שנת הלימודים אמר ראש הממשלה: "שלושה מרכיבים יעמדו  בלב תכנית הלימודים השנה ובשנים הקרובות: ציונות, מצוינות ואפס סובלנות כלפי אלימות. התכנית שהציג שר החינוך מיועדת לשפר את הישגי הלימודים של תלמידי ישראל, להחדיר בהם ערכים אוניברסאליים, יהודיים וציוניים ולהיאבק כאמור בתופעת האלימות. אני  רוצה לברך את התלמידים ואת התלמידות במערכת החינוך,  את  ציבור ההורים והמחנכים, כדי שתהיה זו שנה מוצלחת, שנה של הישגים, שנה של רווחים ושנה של שלום פנימי בתוכנו ושקט בבתי-ספרינו".

ג. הממשלה דנה בתוכנית לקידום תוצרת הארץ ולמינוף הרכישות לטובת הגדלת התעסוקה. הממשלה החליטה, כדלקמן: -

הממשלה קובעת כי קידום התעשייה המקומית וצמצום האבטלה הם אתגר לאומי אשר ימומש, בין השאר, באמצעות עידוד העדפת רכישות מתוצרת הארץ.
אשר על כן:

א. להנחות את משרדי הממשלה לפעול בהתאם לרוח החלטה זו, בהחלטה זו – "כחול לבן" טובין מתוצרת הארץ, כהגדרתם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (להלן: "מוצרים "כחול-לבן"").

ב. להטיל על ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים לרשום לפניה את "העדפת מוצרים "כחול לבן"" ולצרפה לרשימת ההצעות שייבחנו להיות הנושא המרכזי לשנת העצמאות התש"ע.

ג. שר החינוך ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, כל אחד בתחום משרדו, ישקלו לשלב את נושא העדפת תוצרת הארץ והערכים הגלומים בהעדפה צרכנית של תוצרת מקומית, בתכניות חינוכיות למוסדות חינוך.

ד. להטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לפעול בתיאום עם לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, לסימון מוצרים "כחול לבן", באופן שזיהויים על ידי הצרכנים יהיה נוח ובהתאם לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

ה. להטיל על המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להקים תוך 30 יום, ועדת היגוי בין משרדית (להלן: "ועדת ההיגוי") ליישום תוכנית זו, אשר תסייע למטה "כחול לבן" שהוקם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ותיתן הנחיותיה בדבר הפעולות הנדרשות לשם קידום התוכנית והשגת יעדיה. בין היתר, תבחן וועדת ההיגוי את הדרכים בהן יכולים משרדי הממשלה למנף את ההוצאה הממשלתית לטובת רכישות מתוצרת מקומית, ככל שאינו סותר התחייבויותיה הבינלאומיות של המדינה .

הרכב הוועדה יהיה:

1. המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אשר יכהן כיושב ראש ועדת ההיגוי.
2. ראש מינהל הרכש הממשלתי.
3. נציג משרד ראש הממשלה.
4. נציג משרד הביטחון.
5. נציג המשרד לביטחון פנים
6. נציג משרד המשפטים.
7. נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
8. נציג משרד התשתיות הלאומיות
9. נציג משרד הבריאות.
10. נציג משרד החינוך.
11. נציג משרד הבינוי והשיכון.
12. נציג רשות החברות הממשלתיות.
13. מנהל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי.
14. ראש מינהל סחר פנים ומימון במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
15. ראש מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

המשרדים ימנו כנציגים לוועדת ההיגוי את העובד הבכיר ביותר האחראי במשרד לוועדת המכרזים הכללית שבמשרדו, או מי מטעמו.

לוועדת ההיגוי יוזמנו המשקיפים הבאים:

1. נציג הסתדרות העובדים החדשה
2. נציג לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
3. נציגי קופות החולים.
4. נציגים מהאקדמיה.

כמו כן, תהיה רשאית הוועדה לזמן משקיפים נוספים בעלי תרומה פוטנציאלית לנושא, אשר יפנו אליה לצורך כך.
החלטה זו מטרתה לתת תוקף לתכניתו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, "לקידום  תוצרת הארץ ולמינוף הרכישות לטובת הגדלת התעסוקה" (להלן: "התכנית"). התכנית הינה תלת-שנתית אשר הממשלה מעוניינת ליישמה במהלך השנים 2009-2011.
החל ברבעון השלישי של שנת 2008, מתמודד המשק העולמי עם משבר כלכלי חריף, כמותו לא התרחש מזה עשורים. המשבר הכלכלי העולמי לא פסח על המשק הישראלי, והביא עמו האטה משמעותית בצמיחת המשק ולהרחבת מעגל האבטלה.

תופעות אלו מחייבות הערכות מחודשת, מינוף הכלים הקיימים ויצירתם של חדשים. כוח הקניה של הציבור הישראלי בכלל, ושל הגופים המוסדיים בפרט, יכולים לשמש בימים אלו, אם יופנו לרכישה של תוצרת מקומית כחלופה לרכישה של מוצרים מיובאים, גורמים מניעים לחיזוק כלכלת מדינת ישראל ולהגדלת מספר המועסקים במשק.

כלכלתה של מדינה אינה יכולה להתבסס על ייבוא בלבד. המשבר הכלכלי העולמי העצים תפישה זו, אשר באה לידי ביטוי בהחלטות של ממשלות מדינות אחרות, אשר אימצו דרכים לחיזוק מעמדן של תעשיות מקומיות. הנחלת ערכים ציוניים של צרכנות פטריוטית, היא מטרה חינוכית וכלכלית ראשונה במעלה. הנחלת הידיעה בקרב הציבור כי בכל רכישה של מוצר מתוצרת מקומית, כחלופה למוצר מיובא, יוצר האזרח מקומות עבודה, ומסייע לשכנו לשמור על מקום עבודתו, הנו יעד חינוכי ראשון במעלה.

יישום התוכנית לקידום  תוצרת הארץ  ולמינוף הרכישות לטובת הגדלת התעסוקה יביא ערכים אלה לכדי הגשמה. שיווק מסר חינוכי כי העדפת כחול-לבן היא מעשה ציוני פטריוטי קל לביצוע וערכה למשק הישראלי רב.

הממשלה תקצה תקציבים מתאימים לשם ניהולו של קמפיין רחב היקף, אשר יכלול את משרדי הממשלה, ובעיקר משרדי התעשייה, המסחר והתעסוקה והחינוך, מתוך מטרה כפולה – להעדיף תוצרת מקומית ברכישות מוסדיות ולעודד רכישות מתוצרת מקומית של הצרכן הפרטי.

התכנית תיערך בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, הן מבחינת מימון פעילויות בתכנית והן מבחינות אחרות. במסגרת הפעילות להרחבת תצרוכת של מוצרים ישראליים כהגדרתם בהחלטה זו, יעודדו משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה  ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים את התעשיינים הישראלים לסמן מוצרים אלה באמצעות סימון כחול לבן אשר יושק מחדש.

סוכם כי הסימן שבו ייעשה שימוש, הוא לוגו שבו משתמשת התאחדות התעשיינים מספר שנים והוא סימן רשום בבעלותה. כל מפעל המעוניין להשתמש בלוגו חייב לקבל את הסכמת ההתאחדות. לשם כך המפעל ממציא אישור רואה חשבון כי הוא יסמן בלוגו רק מוצרים העומדים בהגדרת תוצרת הארץ.

החלטת ממשלה זו מעניקה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את הכלים התקציביים ואת הכלים הניהוליים כועדת ההיגוי ומטה "כחול לבן" הדרושים.

ד. הממשלה דנה במתן אישור נסיעות לחוץ לארץ של הרבנים הראשיים לישראל. הממשלה החליטה: -

א. נסיעות לחו"ל של הרבנים הראשיים לישראל במימון המדינה יאושרו מראש על ידי השר לשירותי דת.

ב. נסיעות כאמור שלא במימון המדינה, יאושרו מראש על ידי השר לשירותי דת, בהתאם לכללים שייקבעו ולאחר קבלת חוות דעת היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה בתיאום עם היועץ המשפטי לרבנות הראשית.
הרבנים הראשיים נדרשים במסגרת תפקידם לנסיעות תכופות לחוץ-לארץ. בחלק מן הנסיעות, המימון נעשה שלא ע"י המדינה, אלא על ידי גורם זר.

ביום 22.9.2008 החליט היועץ המשפטי לממשלה על הקמת צוות אשר ימליץ על נוהל בעניין נסיעות הרבנים הראשיים לחו"ל במימון גורם זר. לראש הצוות מונתה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ולחבריו הנוספים נציג משרד המשפטים ונציג הרבנות הראשית. עם תחילת עבודת הצוות ביום 31.12.2008 ביקשה הרבנות הראשית לצרף לצוות את עו"ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים. במקביל הוצע לצרף את עו"ד הראל גולדברג ממשרד המשפטים. הבקשות אושרו ע"י היועץ המשפטי לממשלה.

בכתב המינוי קבע היועץ המשפטי לממשלה כי עד לקביעת נוהל מסודר בעניין נסיעות רבנים ראשיים לחו"ל במימון גורם זר, כל נסיעה של רב ראשי הממומנת ע"י גורם זר תאושר ע"י מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לאחר קבלת חוות דעת היועץ המשפטי לרבנות הראשית וחוות דעת היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה. בהתאם להוראה זו בודקת מאז הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה כל נסיעה של הרבנים הראשיים לחו"ל במימון זר, ומוסרת את חוות דעתה למנכ"ל משרד ראש הממשלה אשר בוחן את חוות הדעת ומחליט בעניין לפי שיקול דעתו.

ביום 14.6.2009 הגיש הצוות את המלצותיו ליועץ המשפטי לממשלה.  בעוד כ-10 ימים יתקיים אצל היועץ המשפטי לממשלה דיון בהמלצות כאשר המטרה היא לקבוע נוהל שיכלול כללים ברורים לשם מניעת מצבים של ניגוד עניינים וחשש לקבלת טובות הנאה אסורות.
עתה החליטה הממשלה בהתאם להצעתו של ראש הממשלה להסמיך את השר לשירותי דת לעסוק בסוגייה זו.

ה. הממשלה רושמת לפניה כי נשיא המדינה ייצא בחודש הבא להשתתף בכנס הבינלאומי בנושאים כלכליים-מדיניים המאורגן ע"י חברת  EUROPEAN HOUSE AMBROSETTI.