-הטקסט עבר התאמת עריכה-

אני שמח להיות עם כולכם,

הפרויקט הזה הוא חלק ממסע גדול, מחלום גדול. החלום הזה הוא חלום עתיק של יהודי אתיופיה, והוא עבר מאב לבנו, מדור לדור.

לפני  148 שנים, ב-1862, הכריז אבא מהרי, ממנהיגי קהילת יהודי אתיופיה, שהגיע הזמן לעלות לירושלים. אלפי אנשים, יהודים מאתיופיה במאה ה-19, קמו והלכו לירושלים. הם הלכו לכיוון ים סוף, כמו בני ישראל בסיפור התנ"כי. אבל הם לא הצליחו להגיע, ורבים מהם מתו בדרך, כי אז עוד לא הוקמה מדינת ישראל, לא הייתה דרך להגיע ורבים נספו.

בתחילת שנות ה-80, לפני כ-30 שנים, החליטה מדינת ישראל להגשים את חלום הדורות ולהעלות את יהודי אתיופיה לארץ. גם עכשיו קמו אלפי אנשים והתארגנו בקבוצות והתחילו ללכת לכיוון סודן. הם צעדו חודשים, תינוקות על גב ההורים, ילדים אוחזים ביד סבא או סבתא, הולכים אל האופק לכיוון ארץ ישראל, לכיוון ירושלים. זה היה מסע רב תלאות. רבים סבלו מרעב, נשדדו, הותקפו. 4,000 מבני העדה לא הצליחו לממש את החלום ונקברו בדרך. אנחנו זוכרים אותם. אנחנו מקדשים את זכרם. אבל המאמצים נמשכו וצלחו. יהודי אתיופיה הצליחו להגיע לירושלים, לציון, כי הפעם יש כאן מדינת ישראל. יש בית יהודי לעם היהודי, יש מדינה ליהודים.
אני, לעליות הללו, הייתה לי תרומה גם כשר אוצר וגם כראש ממשלה, להעלות אלפים לארץ בעזרת חברים טובים שנמצאים כאן. אני פוגש את בני העדה בארץ. אני רואה את ההשתלבות בצה"ל, במשלחות של צה"ל לחוץ לארץ, זה אחד הדברים המדהימים לראות את זה. כמו עכשיו, במשלחת האחרונה להאיטי, באוניברסיטאות, בתקשורת, ברפואה, באמנות, בתעשייה.

אני יודע שיש בעיות, שיש קשיים, אבל אני רואה גם את ההצלחות ואני רוצה לפתור את הבעיות, כדי שיהיו עוד ועוד הצלחות. הסיפור הזה מחמם את הלב שלי משום שהוא תמצית הסיפור הציוני.

אחד משבטי ישראל שמר על הקשר עם ארץ ישראל, שמר על הכמיהה לציון במעמקי אפריקה, לא ויתר. תראו כמה דורות החלום נשמר. לכן הפרויקט הזה חשוב לי, לא רק פתרון בעיות שאני יודע שיש, אלא כביטוי לרוח הזאת, רוח של ישראל סבא שמתחדשת כל הזמן.

העבודה שאתם עשיתם, ועושים בחמש שנות פעילות הפרויקט חשובה קודם כל לשילוב בני הנוער של העדה האתיופית בארץ, אבל עבורי הוא מבטא דבר מאוד עמוק. לכן אני רוצה לברך את כל העושים במלאכה – את אנשי המקצוע, את התורמים, ולומר לכם: אתם עושים דבר חשוב, דבר ציוני, דבר יהודי.

אני הנחיתי את משרדי הממשלה לסייע בטיפול בקשיים. מדינת ישראל מחויבת לקדם את העדה האתיופית ולמגר את תופעת האפליה. לא מוכן לקבל את זה. לא מוכן לסבול את זה. אני נאלץ לשמוע את זה, אבל אני לא מוכן לשמוע על זה. זה דבר שנוגד את כל התפיסות שלנו.

הנה מה שאנחנו עושים כדי לקדם את העדה. רק ביום שני האחרון החלטנו לאפשר תקציב בכמעט חצי מיליארד שקל, 490 מיליון שקל, פרוס על ארבע שנים, לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה בתחום החינוך, התעסוקה, הדיור והרווחה. לפני כחודשיים הקצנו 13 תקנים לקייסים, בנוסף ל-44 הקייסים שמכהנים כיום, כדי להמשיך ולתת רמה נאותה של שירותי דת לבני העדה. לאחרונה מיניתי את ידידי אללי אדמסו ליועץ ראש הממשלה לענייני עולי אתיופיה. הנחיתי אותו לרכז, לטפל, ולדווח לי באופן אישי על הטיפול בבעיות הקליטה של העולים מאתיופיה. אללי – בהצלחה, כי ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו.

אנחנו נמשיך לפעול לשיפור קליטת העולים מאתיופיה. זוהי חובתה של מדינת ישראל, אבל אני אומר לכם: זוהי גם זכותה של מדינת ישראל, הבית הלאומי של העם היהודי.

שאו ברכה, ותודה רבה לכם.