השבוע אנחנו נציין את יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה. ההחלטה על יום הזיכרון הזה הועברה באו"ם ביוזמת ממשלת ישראל ושר החוץ דאז סילבן שלום, זאת החלטה חשובה. היא מייצרת מסגרת בינלאומית לדון בנושא השואה, בוודאי בכמה מדינות שחשוב לעשות זאת, לא באירופה.

הייתי עכשיו בהולנד והתרשמתי שהנושא הזה קיים וגם מטופל ויש צורך להעמיק אותו. במקביל, ממשלות ישראל, ממשלת ישראל, החליטה לקבוע באותו שבוע את יום המלחמה באנטישמיות- מאבק שמוביל חברנו השר יולי אדלשטיין. הוא מוביל את זה בדרכים חדשות ויצירתיות וחשובות.

נמצאים פה גם יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל לאו וגם יו"ר יד ושם אבנר שלו - העבודה שלכם מכה גלים בכל העולם, וכך גם הסיוע שניתן על ידי הסוכנות היהודית בהנהגתו של חברנו נתן שרנסקי במאבק כולל.

אנחנו מציינים בימים אלה 70 שנה לועידת ונזה. לפני 70 שנה בווילה מהודרת על שפת אגם פסטורלי באחד הפרברים של ברלין, נפגשו חמישה עשר פקידים בכירים של הרייך הגרמני והחליטו על ארוחת בוקר להשמיד את העם היהודי. הם קבעו גם את הדרכים להשמיד את העם היהודי.

בטקס השבוע נכח חברנו יוסי פלד, שהוא עצמו ניצול שואה, כילד. לימים היה לאלוף פיקוד צפון בצבא הגנה לישראל, והיום הוא משרת כשר בממשלת ישראל.

העם היהודי לפני 70 שנה היה חסר ישע, לא הייתה לו שום יכולת, לא פוליטית, לא צבאית, לא  מדינית, לארגן את הגנתו, ואכן שליש מעמנו הושמד. השוני בין 1942 ל-2012 הוא לא בהעדרם של הצוררים, אותו רצון להשמיד את העם היהודי, קודם כל את מדינתו שקמה - הרצון הזה קיים ולא השתנה. מה שהשתנה זה היכולת שלנו להגן על עצמנו והנחישות שלנו לעשות זאת.

לעם היהודי, לממשלת ישראל יש הזכות, החובה והיכולת למנוע השמדה נוספת של העם היהודי או פגיעה במדינתו.

תודה רבה לכם.