א. דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
ב. מינוי חברים למועצת מקרקעי ישראל
ג. תכנית לגיוס הון של  חברת החשמל לישראל
ד. מתן היתר למשרד התרבות והספורט – מינהל הספורט, לקבל כספים מהמועצה להסדר הימורים בספורט
ה. הגברת התחרותיות והפחתת יוקר המחיה
ו. הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה
ז. עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים
ח. הצעת שר הבינוי והשיכון לקביעת שינויים באזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הדיור במרחב העירוני ובמרחב הכפרי
ט. פרויקט הרכבת לאילת

א. בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה:
"היום נפתח בממשלה דיון בעל משמעות היסטורית במדינת-ישראל על הקמת קו רכבת  מתל-אביב לאילת ומאילת לאשדוד, וזה שינוי גדול. הרכבת מתל-אביב לאילת תהיה רכבת נוסעים ומשך הנסיעה בה יהיה כשעתיים.  היא כמובן תחבר את הפריפריה בצורה שלא נעשתה עד עכשיו.  בנוסף לזה, יהיה כאן קו מאילת לאשדוד להעברת סחורות מאסיה לאירופה. הקו הזה יוצר אינטרס גדול מאוד של המעצמות העולות, סין והודו, וגם אחרות, במדינת-ישראל,  ולכן יש חשיבות אסטרטגית, גם לאומית וגם בינלאומית, להקמת הקו הזה. 

אנחנו נפתח את הדיון היום. אני מעריך שאנחנו נדרש לישיבה נוספת כדי להשלים אותו.

השינוי הזה הוא בעצם מימוש חזון של חיבור הארץ, במקביל לפיתוח תשתיות התחבורה לצפון, מקריית שמונה ועד אילת, בכבישים ללא רמזורים, וחיבור מסילתי, רכבתי, של מדינת-ישראל בתוך עצמה וגם נקודת חיבור בין יבשות. אני חושב שזו בשורה גדולה מאוד והיא תשפיע על מדינת-ישראל בחמישים השנים הבאות בצורה דרמטית. 

זו עוד אחת מההחלטות שהצהירו עליהן, מדברים עליהן שנים, כמו לגבי גדר הגבול, כמו לגבי חוק חינוך חינם מגיל שלוש  - אנחנו לא מצהירים, אנחנו פשוט עושים זאת.  

הדבר הזה ידרוש גם טיפול תקציבי – אנחנו ניתן את דעתנו לכך שהדבר הזה ייעשה. הכוונה  כאן לעשות.
בשבוע שעבר  שוחחתי עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, עם ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ועם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. ברכתי אותם על הצעדים שאירופה נקטה נגד איראן, וגם נגד ייצוא הנפט לאיראן וגם נגד הבנק המרכזי של איראן. 

בימים הקרובים יגיע הנה באן קי מון, מזכ"ל האו"ם, אני אשב ואשוחח אתו על העצמת הסנקציות הללו, על החרפתן, ובמקביל גם על תקוותנו שהפלסטינים יישארו בשיחות כדי להגיע בסופו של דבר למו"מ קונקרטי בינינו ובינם לגבי הסדר שלום.  עד לרגע זה, לפי מה שהתרחש בימים האחרונים, הפלסטינים סרבו אפילו לדון אתנו על צרכי הביטחון של מדינת ישראל.  הסימנים אינם טובים במיוחד, אבל אני מקווה שהם יתעשתו וימשיכו בשיחות כדי שנוכל להתקדם למו"מ של ממש."

ב. הממשלה החליטה בישיבתה כדלקמן:

1. למנות לחבר במועצת מקרקעי ישראל, בהתאם לסעיף 4א(א) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, את אלי אפללו כנציג קק"ל במקומו של אברהם דובדבני.

2. למנות את המנויים להלן לממלאי מקום חברים במועצת מקרקעי ישראל בהתאם לסעיף 4א(א5) לחוק האמור:

א. שרה צימרמן לממלאת מקום נציג שר הבינוי והשיכון.
ב. אורית קוטב לממלאת מקום נציג שר המשפטים.
ג. יוסף מישלב לממלא מקום נציג שר הפנים.

ג. הממשלה החליטה לאשר לפי סעיף 11(א)(9א)  לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 של תכנית לגיוס הון של  חברת החשמל לישראל בע"מ.   

בהמשך להחלטת הממשלה 3442 מיום  15.4.2008 בעניין אישור תכנית לגיוס הון של חברת החשמל לישראל בע"מ ("חברת החשמל" או "החברה") באמצעות הנפקת אגרות חוב בחו"ל במסגרת תוכנית כוללת להנפקת אגרות חוב, בסך של עד 2 מיליארד $ (ארה"ב) ("התוכנית"), ובהמשך  להנפקות שבוצעו ע"י החברה בהיקף של 1.5 מיליארד $ (ארה"ב) בהתאם לתוכנית, לאשר לחברת החשמל  לפי סעיף 11(א)(9א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, להשלים את ההנפקות לפי התוכנית עד לסך של עד 0.5 מיליארד $ (ארה"ב) הנותרים בהתאם להחלטות דירקטוריון החברה מיום 3.11.11 ומיום  12.1.2012 ככל שאישור זה נדרש לעניין השפעת המסמכים בקשר עם ההנפקה על  שינויים מבניים בחברת החשמל, בהתאם לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.

כל סדרת אג"ח במסגרת השלמת ההנפקות לפי התוכנית תהיה בהיקף של 100 מליון $ (ארה"ב) לפחות, אלא אם התקבל אישור רשות החברות הממשלתיות (להלן: "הרשות") מראש ובכתב לסכום נמוך יותר. חברת החשמל  תהיה רשאית לרשום את אגרות החוב בבורסה בסינגפור; רישום של  אגרות חוב בבורסות אחרות  במסגרת התוכנית, יהיה טעון אישורה, מראש ובכתב של הרשות. 

הנפקת אג"ח למוכ"ז במסגרת התכנית תהיה טעונה אישור מראש של הממשלה.

תקופת ההנפקה ושיעור הריבית יאושרו על ידי חברת החשמל בהתאם לתנאי השוק.

אין באישור זה כדי להוות אישור כלשהו של העסקה או להוות אישור ככל שהוא נדרש לפי כל דין אחר.

ד. הממשלה אישרה מתן היתר למשרד התרבות והספורט – מינהל הספורט, לקבל כספים מהמועצה להסדר הימורים בספורט בסכום של 5,000,000 ₪ כל שנה, ממסגרת התקציב שהוקצה על ידה בישיבתה (מס' 13/04 מיום 16.12.2004) לטובת פרויקט ספורט הנשים, ובהתאם להחלטה נוספת של המועצה להסדר הימורים בספורט מיום 19.5.2011 בה הוחלט על הקצאת סכום זה, מכלל התקציב שהוקצה על ידה לטובת פרויקט ספורט נשים ממשרד התרבות והספורט.

מינהל הספורט יעשה שימוש בסכום האמור ליזום ולקדם פעולות שמטרתן שינוי עמדות בקרב הציבור בישראל בכל הנוגע לספורט הנשים, קידום מדיניות לפיתוח ספורט הנשים ופיתוח מנהיגות לספורט הנשים בישראל בהתאם להחלטת ממשלה מס. 3416 מיום 21.3.2005. בדבר המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט שהוקמה מתוקף החלטה זו.

ה. הגברת התחרותיות והפחתת יוקר המחיה
הממשלה החליטה ליישם את המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) להקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל, באמצעות עידוד התחרות, לרבות ממקורות ייבוא, הפחתת הבירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לבין העולם. לשם כך לבצע את הפעולות המפורטות להלן:

מדיניות התקינה

1 . להטיל על המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועל הממונה על התקציבים לגבש ביחד עם מכון התקנים הישראלי (להלן – מכון התקנים) תכנית להחלפת התקנים הישראליים שלגביהם יש  להציג  אישור תקן רשמי לפי צו  יבוא חופשי, התשע"א-2011 (להלן – צו יבוא חופשי), בתקנים בין לאומיים, כך שעד יום 31 בדצמבר 2012 יהיו כל התקנים הרשמיים תקנים בינלאומיים או תקנים הנוהגים במדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – תקן בינלאומי).

2 . להטיל על שר האוצר ועל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן ביחד – השרים) לתקן את חוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן - חוק התקנים), או כל חקיקה אחרת, באופן שייקבע כדלקמן:

א. רק תקנים בינלאומיים יוכרזו כתקנים רשמיים, אלא אם כן הממונה על התקינה חיווה את דעתו המנומקת בכתב, כי אין תקן בינלאומי מתאים שניתן להכריז עליו כתקן רשמי.

ב. אם תקן בינלאומי שהוכרז בישראל כתקן רשמי ישתנה, מכון התקנים יביא את השינוי בתקן הבינלאומי לאישורו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לצורך אימוצו בתקינה הישראלית בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו של השינוי בתקן הבינלאומי לתוקף.

ג. להטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה למנות ועדת חריגים בראשות הממונה על התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ושיהיו חברים בה נציג מכון התקנים, נציג ציבור המייצג את ארגוני הצרכנים, משקיף נציג ציבור מטעם ארגוני היבואנים ומשקיף נציג ציבור מטעם ארגוני התעשיינים ( להלן - ועדת האימוץ).

ד. ועדת האימוץ תבחן, לבקשת מכון התקנים או לבקשת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, את השינוי בתקן הבינלאומי ותמליץ למכון התקנים, לאחר קבלת המלצות גורמים מקצועיים, אם יש לאמץ את השינוי בתקן הבינלאומי לשוק הישראלי באופן מלא, חלקי או לדחותו. ועדת האימוץ תימנע, ככל שניתן, מהמלצה על ביצוע התאמות לא הכרחיות בשינוי שבוצע בתקן הבינלאומי, ותגיש את החלטתה למכון התקנים בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום שנעשתה הפנייה אליה.

ה. מכון התקנים ידון בהמלצת ועדת האימוץ. לגבי המלצות של ועדת האימוץ, כולן או חלקן, שמכון התקנים יחליט שלא  לקבלן, יעביר מכון התקנים בתוך 30 ימים לשר את נימוקיו לדחיית המלצת ועדת האימוץ בצירוף המלצת ועדת האימוץ. כמו-כן מכון התקנים יפרסם באתר האינטרנט שלו את החלטתו ונימוקיו. החליט מכון התקנים לקבל את המלצת ועדת האימוץ, ימשיך בעיבוד התקן בהתאם להוראות החוק ויעביר את השינוי בתקן לאישור שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בתוך 30 ימים.

ו. לקבוע את סמכותו של הממונה על התקינה לפרסם הודעות לציבור בדבר מסוכנות שימוש במצרך,  מוצר או טובין (להלן – מצרך)  שאינו מתאים להוראות תקן רשמי ולחייב את העוסק בו  לפרסם הודעה כאמור.

ז. לקבוע  את סמכותו של הממונה על התקינה להורות לעוסק על הורדה מן המדפים של מצרכים שאינם עומדים בהוראות תקן רשמי, או שקיים חשש לאי עמידה בהוראות תקן רשמי או בהוראות שקבע הממונה על התקינה לייבוא הטובין (להלן – RECALL). בכלל זה לקבוע את סמכותו של הממונה על התקינה לחייב עוסק לבצע את ה-RECALL על חשבונו ובאופן שאישר הממונה על התקינה.

ח. לקבוע את סמכותו של הממונה על התקינה לפרסם ברבים ממצאי בדיקות שערך במוצרים על פי הסמכויות הנתונות לו בחוק התקנים, להזהיר את הציבור בדבר החשש לשלומו ובטיחותו משימוש במוצרים ולהסמיך את הממונה להשית על עוסק, ולאחר שמיעת טענותיו, את עלות הפרסום, כולה או חלקה.

ט. לקבוע את חובותיהם של העוסקים המעורבים בייבוא מוצרים שחל עליהם תקן רשמי ושייבואם לארץ אינו טוען בדיקה מוקדמת בארץ בעת הייבוא, אלא במתן תצהיר על עמידה בדרישות התקן, לספק לממונה, על פי דרישתו, אם נוכח, כי קיים טעם לדרישת מידע נוסף,  את המידע עליו מתבסס התצהיר ואת הנתונים אודות מקור המוצר ולמי המוצר נמכר.

י. לקבוע בחוק את אחריות העוסק והמפרסם במקרה של נזק שמקורו באי עמידה בדרישות של תקן רשמי, לרבות אפשרות של חלוקת אחריות.

יא. לקבוע את חובותיו של עוסק להודיע לממונה על התקינה על כל סכנה הצפויה לשלומו ובטיחותו של הציבור או אשר התרחשה משימוש במוצר שהכניס לשוק ואשר אינו עומד בהוראות תקן רשמי החל על המוצר או העלול לסכן או מסכן את המשתמש בשל אי עמידה בתקן רשמי החל על המוצר. להסמיך את הממונה על התקינה לאכוף את ביצוע חובת הדיווח כאמור.

יב. לקבוע את חובתו של עוסק להודיע, בדרך שיורה עליה הממונה,  לציבור ולגורמים נוספים המעורבים בייבוא מוצר ושיווקו על אי עמידה של מוצר בהוראות תקן רשמי החל עליו או על סכנה הצפויה לשלומו ובטיחותו של הציבור או אשר התרחשה משימוש במוצר או עלולה להתרחש בשל אי עמידת מצרך בהוראות  תקן רשמי החל עליו. להסמיך את הממונה על התקינה לאכוף את ביצוע חובת ההודעה כאמור.

יג. לקבוע את סמכותו של הממונה על התקינה להורות לעוסק לשמור מסמכים הקשורים בהליך ייבואו או ייצורו או שיווקו של מוצר, ולשמור את המסמכים לתקופה שיורה.

יד. לקבוע את חובתו של עוסק, לשמור רשומות של תלונות שנתקבלו ביחס לסיכונים שנגרמו או עלולים להיגרם לשלומו ובטיחותו של אדם מהמוצר.

טו. להחיל את הסמכויות הנתונות לממונה על התקינה, לפי סעיף 10 בחוק, גם ביחס לטובין המיובאים לישראל, וזאת מבלי לגרוע מסמכויות רשות המכס לפי כל דין. נהלים ליישום האמור ייקבעו על ידי הממונה על התקינה ביחד עם מנהל רשות המסים בישראל. סמכויות נוספות לעניין זה לפי כל דין אחר, שאינו החוק, ייקבעו בהתייעצות עם מנהל רשות המסים.

טז. לקבוע, כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה יקבע את השכר בעד השירותים שנותן מכון התקנים בדבר התאמת מצרך לתקן רשמי. בנוסף, לקבוע, כי שכר בעד שירותים שנותן מכון התקנים כאמור ערב יום תחילתו של התיקון, יעמוד בתוקפו שנה מיום תחילת התיקון אלא אם כן קבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אחרת.

בסעיף זה "עוסק" - יבואן, יצרן, או משווק, המתחזק או משתמש במצרך בתהליכי עבודה, לפי העניין.

3 . במטרה להשוות את מדיניות התקינה הישראלית לזו הקיימת במדינות מפותחות אחרות, להטיל על השרים, לתקן את פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, והוראות הדין הרלוונטיות, כדלקמן:

א. הוראות שקובע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שעניינן איסור או הסדרה של ייבוא טובין (להלן – צו הפיקוח), כך שלא יכללו חובה על יבואן להמציא אישור תקן רשמי כמשמעותו בתוספת השנייה לצו ייבוא חופשי או אישור מכון התקנים על התאמת הטובין למפרט טכני של תקן רשמי ישראלי, כתנאי לייבוא הטובין לשוק המקומי. תחת זאת ייקבע, כי יבואן המבקש לייבא מוצר לישראל יידרש להגיש תצהיר לממונה על התקינה, בנוסח שעליו יורה הממונה, על התאמת הטובין המיובא לדרישות התקן הרשמי הישראלי, וכן יעמוד בתנאים נוספים לצורך שיווק המוצר בישראל, עליהם יורה הממונה, ככל שיורה.

ב. לקבוע בפקודת הייבוא והוראות הדין הרלוונטיות כאמור, כי ההסדר האמור בסעיף קטן 3(א) לא יחול אם השתכנע הממונה לגבי מצרך מסוים מטעמים של שמירה על בריאות הציבור, בטיחות הציבור והגנה על איכות הסביבה, וכי תחויב בדיקה של המצרך המסוים טרם שיווקו  בישראל.

ג. לקבוע כי הממונה יהא רשאי לפי שיקול דעתו המקצועי לקבוע כאמור:

1) לקבוע דרישות בדיקה נוספות או אחרות ליבואנים מפרי אמון .

2) לקבוע כי אם חל תקן חדש על מצרך הוא יידרש לבדיקת עמידה בדרישות של התאמת מצרך לתקן לתקופה של עד שנה או עד קביעת סיווגו על ידי הממונה בהוראותיו, לפי המוקדם מבין שניהם. במקרים מיוחדים בהם סבור הממונה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי כי לא נדרשת בדיקה כאמור יהא רשאי לקבוע, כי יחול ההסדר האמור בסעיף קטן 3(א).

ד. אין בהחלטה זו כדי לגרוע מחובתו ואחריותו של היבואן לקיים הוראות כל דין, לרבות עמידה בתקן רשמי.

ה. תחילתו של התיקון המוצע שישה חודשים מיום אישור החוק. אם נוכחו השרים, כי לא מתקיימים התנאים לביצוע אכיפה מכוח החלטה זו, ושמערך האכיפה של הממונה על התקינה טרם החל לפעול, השרים יהיו רשאים לדחות את תחילת התיקון, פעם אחת, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים. צווים שהותקנו ערב יום התחילה, הכוללים חובה על יבואן להמציא אישור תקן רשמי או אישור מכון התקנים על התאמת הטובין למפרט טכני של מכון התקנים, כתנאי לייבוא הטובין לשוק המקומי, יעמדו בתוקפם עד יום התחילה.

ו. לקבוע, כי טובין, שנכון למועד החלטה זו, ממוינים בקבוצה 1, בהתאם להוראות הממונה על התקינה בדבר הענקת אישור תקן רשמי בהתאם לצו יבוא חופשי, התשל"ח-1978 (להלן – הוראות הממונה), יחויבו, בטרם שחרורם, בקבלת אישור בדבר עמידה בדרישות התקן הרשמי, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה, אלא אם כן הממונה על התקינה קבע אחרת. כמו כן, הסדר זה יחול על בדיקות דגם בלבד של טובין ממוינים בקבוצה 2 לפי הוראות הממונה נכון למועד קבלת החלטה זו,  אלא אם כן קבע הממונה על התקינה אחרת. בייבוא של משלוחים של טובין הממויינים בקבוצה 2 יידרש היבואן להגיש תצהיר לממונה כאמור בסעיף 3(א).

4 . להטיל על הממונה על התקינה כי חיוב בבדיקות על ידי הממונה כאמור בסעיף 3(ב) ייעשה בשים לב למדיניות הנוהגת לגבי בדיקות החלות על מוצרים דומים במדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים.

5 . לקבוע, כי מפקחים מטעם הממונה על התקינה יבצעו בדיקות מדגמיות ומזדמנות במשלוחים, בנקודת הכניסה לישראל ובשלב השיווק, לצורך בדיקת התאמת הטובין שבמשלוח לעמידה בתנאי השחרור שקבע הממונה על התקינה לטובין. המפקחים יפעלו בהתאם לתכנית שתאושר על ידי הממונה על התקינה. תכנית כאמור, תיקבע תוך שימת דגש על צמצום העיכובים והעלויות הכרוכים בתהליך הייבוא.

6 . להתאים את מערך האכיפה של הממונה על התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשינויים הנגזרים מהאמור לעיל, בהתאם לתכנית שתגובש עד ליום 29 בפברואר 2012 בין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לבין משרד האוצר.

7 . בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2191 מיום 12 באוגוסט 2007, שעניינה שיפור בתנאי סחר החוץ – תקינה, ובהמשך לאמור בדו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג) לעניין הסרת חסמי יבוא, להקים ועדה בראשות מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ושבה יהיו חברים כל הגופים המאשרים המנויים בטור ג' לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, שימונו על ידי המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה הרלוונטיים. הוועדה תגבש כללים להאחדה והתאמה של תקנים בעלי תוקף מחייב על פי דין אשר לא הוכרזו כתקנים רשמיים לפי החוק וכל אישור או תנאי אחר שאינו בדבר התאמה לתקן רשמי, הכלולים בצו יבוא חופשי לדרישות תקינה בין לאומיות, על מנת שדרישות ותנאים בייבוא לישראל יאפשרו ייבוא נרחב בעלויות מינימליות. המלצות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עד ליום 1 באפריל 2012.

8 . להטיל על המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לקדם כריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות התאמת טובין לתקנים מחייבים או לדרישות טכניות אחרות.

9 . להטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להורות למנהל של מכון התקנים הישראלי להקים ועדה מייעצת למנהל מכון התקנים שתגדיר את רמת השירות של מכון התקנים ותפעל לקבלת הסכמת הגופים המייצגים את מגוון לקוחות מכון התקנים לרמת השירות.

10 . להסמיך את השרים להגיש במשותף לאישור ועדת השרים לעניין יישום החקיקה לשינוי חברתי-כלכלי, ככל שיימצא הצורך בכך, הסדרים נוספים בחקיקה להבטחת הבקרה, הפיקוח והאכיפה של חובות הגורמים השונים להבטיח את תקינותם, בטיחותם ואיכותם של טובין מיובאים וכן הסדרים נוספים הנוגעים להיבטים של צרכנות.

11 . לקבוע, כי תזכיר החקיקה בדבר התאמות הנדרשות ליישום החלטה זו יוגש לוועדת השרים לעניין יישום החקיקה לשינוי חברתי-כלכלי,  על ידי השרים בתוך שלושה חודשים מיום קבלת החלטה זו.

12 . הממשלה תפעל להעביר את החקיקה הנגזרת מהחלטה זו כמקשה אחת ולהימנע מפיצולו לדברי חקיקה נפרדים.

היטלי סחר

13 . להטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לתקן את חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991 (להלן - חוק היטלי סחר) כדלקמן:

א. לא יוארך תוקפו של צו המטיל היטל היצף בעקבות בחינה מחדש של הצו, בין אם ביוזמת הממונה ובין אם בעקבות בקשה של צד מעוניין, אלא בדרך של הטלת היטל חדש. על אף האמור, השרים יהיו רשאים לאשר הארכת תוקפו של היטל לשם השלמת חקירה ובלבד שהארכה זו תהיה לתקופה של עד ל-90 ימים מיום פתיחת החקירה, או עד למועד קבלת החלטה מקדמית, המוקדם מבין השניים.

ב. לקבוע, כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהיוועצות עם שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע בתקנות, תנאים נוספים לשם פתיחת חקירה.

ג. להסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות, תנאים שבהתקיימם לא יוטל היטל או אמצעי הגנה, בין לאחר שהוגשה תלונה ובין אם ביוזמת הממונה. תנאים כאמור ייקבעו גם על פי העקרונות של המלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה יקבע בתקנות תנאים לעניין הגנה על מונופולין מקומי. תקנות כאמור יותקנו לא יאוחר מיום 1 ביוני 2012.

14 . למנות צוות בראשות המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אשר ייבחן ויגבש המלצה לגבי התקופה הרצופה המירבית להטלת היטל. הצוות יגיש את המלצתו עד ליום 1 באפריל 2012.
מוצע לקבוע, כי תחילתם של התיקונים המוצעים בסעיף 13 יהיה ביום 1 באפריל 2012.

ו. הממשלה החליטה להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה

בהתאם להמלצות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("ועדת טרכטנברג") ובמטרה לשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק ולצמצם את רמת אי השוויון והפערים החברתיים באמצעות העלאת שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית (להלן - האוכלוסייה הערבית), העלאת שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות, הגברת האכיפה של חוקי העבודה ועידוד תעסוקת הורים יחידים -

1 . לפעול להסרת החסמים של האוכלוסייה הערבית להשתלבות בתעסוקה, תוך התמקדות בנשים מקרב האוכלוסייה הערבית, באמצעות יישום הצעדים המפורטים להלן:

א. להטיל על הממונה על תחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – התמ"ת) להרחיב, החל בשנת 2012, שני מרכזי הכוון תעסוקתי המופעלים כיום במתכונת מצומצמת ביישובים בהם מיושמת תכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים במגזר המיעוטים מתוקף החלטת הממשלה מס' 1539 מיום 21 במרץ 2010 (להלן - החלטה מס' 1539), ולהפעילם במודל הפעלה הזהה למודל ההפעלה של ארבעת המרכזים שמוקמים לפי החלטה מס' 1539. זאת, לאחר התייעצות עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה (להלן - הרשות לפיתוח כלכלי) ובכפוף להוראות כל דין. מרכזי ההכוון יעסקו בהכוונה ובהשמה בעבודה של נשים וגברים מקרב האוכלוסייה הערבית ויוכלו להפעיל מגוון כלים, לרבות הקצאת שוברי הכשרה מקצועית, סיוע במימון הסעות עובדים מיישובים ערביים למקומות התעסוקה בכפוף לתכנית שתגובש בהתאם לאמור בסעיף 1(ד), הפעלת יחידת קשרי מעסיקים והפעלת תכנית הכשרה להשכלה גבוהה. תכנית ההכשרה להשכלה גבוהה האמורה תכלול חיזוק היכולות בשפה האנגלית, הכנה לפסיכומטרי וייעוץ והכוון אקדמי, ותגובש בהסכמה בין הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ"ת לנציג הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה ובהתייעצות עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי.

ב. להנחות את המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה), בהתייעצות עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, לפעול, לא יאוחר מ-1 לאפריל 2012, בהתאם להוראות כל דין ובהתאם לכללי התקצוב המקובלים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, להרחבת תכנית "אשת חיל", המספקת ליווי, העצמה והכוון תעסוקתי לבנות האוכלוסייה הערבית שאינן משתתפות בשוק העבודה. התכנית תורחב החל בשנת 2012 ותכלול 36 קבוצות חדשות, בנוסף ל-13 קבוצות המופעלות וממומנות כיום על ידו בקרב האוכלוסייה הערבית.

ג. במטרה לעודד את השתלבותן של בנות האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, נוכח שיעורי התעסוקה הנמוכים במיוחד של בנות האוכלוסייה הערבית לעומת יתר קבוצות האוכלוסייה בישראל, ולנוכח שיעור השימוש הנמוך במיוחד של האוכלוסייה הערבית במערך מעונות היום המסובסד על ידי המדינה, לפעול כדלקמן:

1) להנחות את הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ"ת לתקן את המבחנים למתן תמיכות לעניין השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון (להלן - מבחני התמיכה), כך שהחל משנת הלימודים התשע"ג דרגת השתתפות המדינה עבור אם עובדת ממגזר המיעוטים, הזכאית להשתתפות המדינה עבור אחזקת ילדה במעונות ובמשפחתונים בהתאם למבחני התמיכה, לא תקטן בשל היקף משרה הנמוך מ-36 שעות עבודה שבועיות, ובלבד שהיקף משרתה לא יפחת מ-24 שעות עבודה שבועיות והיא עומדת בקריטריונים לקבלת השתתפות מהמדינה בהתאם למבחני התמיכה האחרים.

2) להנחות את הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ"ת לפעול לשינוי נוהל ועדות הקבלה למעון יום בעל סמל מעון, כך שהחל משנת הלימודים התשע"ג תינתן עדיפות לילדי אימהות עובדות מקרב האוכלוסייה הערבית בקבלה למעון, אף אם היקף משרתן נמוך מ-36 שעות עבודה שבועיות, ובלבד שהיקף משרתן לא יפחת מ-24 שעות עבודה שבועיות והן עומדות בקריטריונים לקבלת השתתפות מהמדינה בהתאם למבחני התמיכה האחרים.

ד. להנחות את המנהל הכללי של משרד התמ"ת, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגיהם, לפעול, לא יאוחר מיום 1 באפריל 2012, לגיבושה של תכנית לעידוד הביקוש לעובדים מקרב האוכלוסייה הערבית ולשיפור תשתיות התעסוקה. תכנית כאמור תכלול, בין היתר, ביצוע השלמות פיתוח וסגירת פערים בגין פיתוח חסר באזורי תעשיה קיימים ביישובים ערביים, סיוע במימון פיתוח של אזורים ייעודיים לטובת העברתם של עסקים שפעילותם מהווה מטרד באזורי מגורים ביישובים ערביים, וכן סיוע במימון הסעות עובדים מיישובים ערביים למקומות התעסוקה. כמו כן גיבוש התכנית יתבצע בשים לב להיבטים של נגישות לאשראי, עידוד יזמות להקמת עסקים קטנים ובינוניים, ועידוד העסקת סטודנטים מקרב האוכלוסייה הערבית בענפי התעשייה עתירת הידע. אופן הביצוע של התכנית האמורה ייקבע בשיתוף החשבת הכללית במשרד האוצר, או נציגה.

ה. הממשלה רושמת את הודעת סגן השר במשרד הבריאות ושר האוצר כי בכוונתם לגבש תכנית לתמרוץ ועידוד של לימודי סיעוד לבני האוכלוסייה הערבית בכפוף להתחייבות לעבודה במערכת הבריאות הציבורית בהתאם לצרכי מערכת הבריאות.

ו. להנחות את המנהלת הכללית של משרד החינוך, בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לגבש, עד ליום 1 באפריל 2012, תכנית להקניית השכלת יסוד לבנות האוכלוסייה הערבית מעל גיל 18, ללא תעודת בגרות, תוך כדי מתן ליווי שוטף והכוון תעסוקתי עם תום הלימודים. בשנת 2012 יחלו 300 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן במסגרת התכנית האמורה, בשנת 2013 - יחלו 350 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן, בשנת 2014 - יחלו 400 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן ובשנים 2015 עד 2016 - יחלו 450 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן בכל שנה.

ז. להנחות את שר החינוך ושר התמ"ת להגדיל את מספר התלמידות בנות האוכלוסייה הערבית במערך החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך (להלן - בתי ספר טכנולוגיים) ובמסגרת בתי הספר המקצועיים שמפעיל משרד התמ"ת (להלן - בתי ספר מקצועיים), כך שהגידול ייעשה כדלקמן:

1) לגבי שנת הלימודים התשע"ג - 200 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר טכנולוגיים ו-200 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר מקצועיים, מעבר למספר התלמידות שהחלו לימודיהן בשנת הלימודים התשע"ב.

2) לגבי שנות הלימודים התשע"ד עד התשע"ז - בכל שנה, יהיו 350 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר טכנולוגיים ו-350 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר מקצועיים, מעבר למספר התלמידות שהחלו לימודיהן בשנת הלימודים התשע"ב.

ח. להנחות את ראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגו, לגבש, עד ליום 1 באפריל 2012, תכנית ללימודי שפה כבסיס לתעסוקה למתנדבי השירות האזרחי-לאומי מקרב האוכלוסייה הערבית המעוניינים בכך.

ט. לצורך ביצוע התכניות המפורטות בהחלטה זו, תוקצה תוספת תקציב כמפורט בטבלה שלהלן. ככל שתכנית מסוימת תבוצע באמצעות מיזם משותף על פי תקנה 3(18) או תקנה 3(30) לתקנות חוק חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, הסכומים המפורטים בטבלה ישקפו את סך עלות התכנית, לרבות את המימון התואם.

י. להנחות את הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ"ת, בשיתוף עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, לרכז ולתאם את העבודה הקשורה בהיבטים התעסוקתיים של הצעדים המפורטים בסעיפים 1(א) עד 1(ט) להחלטה מול כלל משרדי הממשלה.

2 . לפעול להגדלת שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ולהגדלת הכנסתם הפנויה באמצעות הצעדים המפורטים להלן:

א. להקצות 300 תקנים נוספים עבור שירות לאומי-אזרחי של אנשים עם מוגבלות. התקנים יוקצו לאנשים עם מוגבלות באופן מדורג במהלך השנים 2012 עד 2014, 100 תקנים בכל שנה. ככלל תהליך המיון והקבלה לשירות לאומי יתקיים במהלך הלימודים בבית הספר. בטרם תחילת ההתנדבות בשירות הלאומי יעברו המועמדים תהליך ראשוני במרכז ההכוון לליווי תעסוקתי לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה (להלן - מרכז הכוון), ובשיתוף עם מנהלת השירות הלאומי-אזרחי ומשרד הרווחה.

ב. להקצות בשנים 2013-2012 45 משרות ייעודיות עבור אנשים עם מוגבלות, הכשירים לתפקיד, הזכאים לגמלת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - גמלת נכות והחוק בהתאמה). כל תקן יתקבל על ידי הקצאה מקבילה של מחצית תקן על ידי משרדי ממשלה ויחידות הסמך עבור העסקת אנשים עם מוגבלות, כך שתינתן השלמה של חצי התקן לתקן מלא. כמו כן, נציבות שירות המדינה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ידווחו לממשלה אחת לשנה על הקצאת התקנים ושילובם במשרדי הממשלה השונים.

ראש הממשלה מנחה:

הממונה על התקציבים במשרד האוצר יבוא בדברים עם שר הרווחה כדי לבחון את הערתו של נציב זכויות לאנשים עם מוגבלות לעניין אופן הקצאת התקנים.

ג. להקים ולהפעיל מרכזי הכוון כמפורט להלן:

1) ההתקשרות להקמה ולהפעלה של מרכזי ההכוון תיעשה על ידי ועדת מכרזים בין משרדית (להלן - ועדת המכרזים) בראשות סגן בכיר לחשבת הכללית, אשר מונתה ביום 4 בינואר 2012.

א) ועדת המכרזים תפרסם את המכרז הראשון להקמת מרכז ההכוון עד ליום 15 ביוני 2012, כך שהמרכז יחל את פעולתו ביום 1 בינואר 2013. ההתקשרות עם המפעיל תיעשה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד).

ב) מכרזים להפעלת שני מרכזי הכוון נוספים לפחות, יפורסמו  על-ידי  ועדת המכרזים במהלך השנים 2014-2013. ועדת המכרזים תהיה רשאית לבחור יותר ממפעיל אחד להפעלת מרכזי ההכוון.

ג) ועדת המכרזים תיוועץ עם ועדת המעקב הממשלתית, אשר הוקמה לפי החלטת ממשלה מספר 3579 מיום 8 במאי 2005, ליישום דו"ח לרון (להלן - ועדת המעקב) על התקדמות עבודתה.

ד) התגמול למפעילי מרכזי ההכוון שייקבע על ידי ועדת המכרזים, יתחשב בין היתר בקידומם של אנשים עם מוגבלות על פני הרצף התעסוקתי.

ה) ועדת המכרזים תגדיר תנאי סף להשתתפות במכרז שיכללו, בין היתר, את אלה:

(1) ניסיון עבודה בקרב אנשים עם מוגבלות;
(2) ניסיון בהשמה בשוק העבודה הפתוח.

2) לקבוע כי מרכז ההכוון ייתן את שירותיו לאנשים אלו (להלן - הזכאים):

א) מקבלי גמלת נכות;
ב) אנשים נוספים עם מוגבלות, כפי שייקבע בהסכמה על-ידי ועדת המכרזים.

3) הטיפול במרכז ההכוון ייעשה באופן הבא:

א) ככלל, המרכז ישאף לשלב את הזכאים בשוק העבודה בשלבי הטיפול הראשוניים, בשים לב למיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של הזכאי ורצונותיו. זאת, על יסוד ההנחה כי התעסוקה היא כלי שיקומי מרכזי וכי באמצעות ליווי ותמיכה מתאימים במסגרת מקום העבודה ניתן להשיג את יעדי השיקום והתעסוקה באופן המיטבי.

ב) המרכז ישתמש, ככל האפשר, בתשתיות פיזיות ובתשתיות מקצועיות קיימות הנמצאים במשרדי הממשלה השונים ובמוסד. לצורך מימון חלקי להפעלת מרכזי ההכוון, יאוגמו תקציבים קיימים מהמשרדים הממשלתיים השותפים בוועדת המכרזים והמוסד, המיועדים לסיוע לאנשים עם מוגבלות.

ג) לצורך תהליך ההשמה של הזכאים, יועמדו לרשות המרכז הכלים הבאים לתמרוץ מעסיקים:

(1) מסלול תעסוקה למעסיקי אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת;

(2) מרכז לייעוץ וליווי מעסיקים במשרד התמ"ת;

(3) התאמות במקום העבודה בהתאם לקבוע בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס"ו-2006.

אין באמור בפסקאות (1)-(3) כדי להעביר למרכז ההכוון סמכויות שלא ניתן להעביר לו על פי כל דין, זאת בנוגע לסמכויות המנויות בפסקאות כאמור.

(4) ככל שיתעורר צורך באבחון מקצועי-תעסוקתי, יופנה הזכאי לאבחון אשר יוכר על ידי כל הגורמים הממשלתיים המטפלים בנושא התעסוקה לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה אגף השיקום במוסד, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד התמ"ת. אבחון זה לא יחליף את המבחנים לקביעת הזכאות לגמלאות המוסד, ולא ישפיע עליהם.

(5) מרכז ההכוון יהיה רשאי להפנות זכאים אשר נמצאו מתאימים לשירות לאומי-אזרחי, לטיפול והשמה על ידי מנהלת השירות הלאומי-אזרחי ומשרד הרווחה.

(6) תהליך המיון, הטיפול, הליווי וההשמה של הזכאים במקום העבודה ילווה במחקר אשר יבחן, בין היתר, את תפקודם של הזכאים במקום העבודה, את גובה שכרם ותקופת העסקתם במקום עבודתם.

ד. להנחות את המנהלים הכלליים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לבצע במהלך שנת 2012 את הפעולות הנדרשות לצורך הבטחת רצף תעסוקתי למעבר מתעסוקה מוגנת לתעסוקה נתמכת בשוק הפתוח ולצורך שיפור מערך התעסוקה המוגנת עבור האוכלוסייה הזקוקה לכך. על פעולות אלה לכלול, בין היתר, את אלה:

1) בניית תכנית מוסדרת הכוללת מסלול המיועד לשיקום עובדים לצורך מעבר מתעסוקה מוגנת לתעסוקה בשוק הפתוח בתוך פרק זמן מוגבל וקביעת התגמול לפי התקדמות על פני הרצף התעסוקתי.

2) ביצוע הליך תחרותי לעניין התקשרות בין המדינה לבין גורמים המעסיקים אנשים עם מוגבלות, עבור שירותי העסקת עובדים במסגרת התעסוקה המוגנת והנתמכת, ובלבד שאין בכך כדי להשפיע לרעה על העסקה כאמור בתנאים הוגנים.

ה. הממשלה רושמת את הודעת שר הרווחה, כי בכוונתו להפעיל בתיאום עם משרד החינוך ומשרד האוצר תכנית מעבר המיועדת להכנת בני נוער עם מוגבלות למעבר מבית הספר לעולם העבודה. התוכניות יתקיימו במסגרת בתי הספר לחינוך מיוחד בפיקוח משרד החינוך או מסגרות אחה"צ בפיקוח משרד הרווחה. התוכנית תופעל באחריות משרד הרווחה ומשרד החינוך. מסגרת התקציב להפעלת התוכנית תיקבע במסגרת דיוני התקציב בין משרד הרווחה ומשרד האוצר לשנת 2013, ובכפוף לסדרי עדיפויות של משרד הרווחה.

3 . בהמשך לאישור החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב-2011 (להלן - החוק להגברת האכיפה) ביום 12 בדצמבר 2011, לפעול להגברה ולייעול של אכיפת חוקי העבודה באמצעות יישום הצעדים המפורטים להלן:

א. להסמיך את הממונה על התקציבים באוצר ואת המנהל הכללי של משרד התמ"ת לגבש מתווה רב שנתי לתגבור כוח האדם הפועל בתחום אכיפת חוקי עבודה כך שמירב התגבור יהיה במהלך שנת 2012. מתווה כאמור יביא בחשבון, בנוסף לכלים הפליליים, את הכלים המנהליים והאחרים שיעמדו לרשות משרד התמ"ת עם כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה.

ב. לפנות לנציב שירות המדינה כדי שיפעל, בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, להשיג סיכום עם המנהל הכללי של משרד התמ"ת, בנוגע לאצילת הסמכות לעניין גיוס כח אדם כאמור בסעיף 3(א) למשרד התמ"ת.

ג. לצורך ייעול האכיפה נגד מפרי זכויות עובדים ובמטרה להגן על זכויותיהם של עובדים, לקיים עבודת מטה של המוסד, משרד האוצר, רשות המסים ומשרד התמ"ת אשר תבחן את האפשרות של  החלת שיתוף מידע בין רשות המסים והמוסד לבין משרד התמ"ת. עבודת המטה תיעשה עד ליום 1 באפריל 2012. המסקנות יוגשו לאישור הממשלה לאחר קבלת התייחסות היועץ המשפטי לממשלה.

ד. הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר התמ"ת כי יפעל למיקוד מירב משאבי האכיפה בהפרות חוקי עבודה על ידי מעסיקים של עובדים בשכר נמוך, ובכלל זה על ידי קבלני שירותים, ועל ידי מעסיקים של עובדים זרים.
4 . הממשלה רושמת את הודעת שר הרווחה, שר התמ"ת ושר האוצר, כי בכוונתם להקים צוות מקצועי משותף למוסד, למשרד הרווחה, למשרד התמ"ת ולמשרד האוצר שיגבש, עד ליום 30 ביוני 2012, תכנית פעולה לטובת אוכלוסיית ההורים היחידים שתתמקד בסיוע בשילובם בשוק העבודה. למימוש תכנית זו יוקצה בשנת 2012 סכום של עד 100 מיליון ₪  במונחים שנתיים וסכום של עד 100 מיליון ש"ח בשנת 2013. תכנית הפעולה שתגובש תובא לאישור שר הרווחה ושר האוצר. עם גיבושה תועבר התכנית לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
מתווה היישום ועלות תקציבית (במיליוני ש"ח) לסעיף 1 להחלטה

ז. כן החליטה הממשלה גם בעניין עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים וקבעה כדלקמן:

1 . בהמשך להחלטת הממשלה מספר 4024 מיום 31 ביולי 2005, שעניינה היתרים להעסקת עובדים זרים, ובמטרה לצמצם את תופעת גביית דמי תיווך שלא כחוק מעובדים זרים המובאים לישראל, לקבוע, כי הבאתם של עובדים זרים במסגרת הסכמים או הסדרים בילטראליים תיעשה בהתאם לקריטריונים שלפיהם תגייס מדינת המוצא את העובדים הדרושים. הקריטריונים יכול שיכללו, בין היתר, תנאי סף של הכשרה, ניסיון ונתונים פיזיים נדרשים לגבי כל ענף העסקה. הקריטריונים ייקבעו על ידי הצוות הבינמשרדי לגיבוש הסכמים בילטראליים, אשר הוקם על פי החלטת הממשלה מספר 752 מיום 14 בספטמבר 2009, שעניינה העסקת עובדים זרים בחקלאות, בשיתוף המשרדים הרלוונטיים הנוגעים לענף ההעסקה שבו מדובר.

2 . בהמשך להחלטות הממשלה מספר 3453 מיום 10 ביולי 2010, מספר  1274 מיום 24 בינואר 2010 ומספר 147 מיום 12 במאי 2009, ובמטרה לתמרץ את העובדים הזרים לצאת מישראל כחוק במועד פקיעת אשרתם, לקבוע כדלקמן:

להנחות את שר האוצר ושר התעשייה המסחר והתעסוקה להפיץ תזכיר לתיקון חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים) כך שכלל התשלומים הסוציאליים שעל העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, ינוכו משכרו של העובד הזר ויועברו באמצעות המעסיק לפיקדון ולעניין זה, הוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לא יחולו. הסדר זה יחול על עובדים זרים בענפי הסיעוד והבניין, ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה יוסמך, באישור שר האוצר, להרחיב הוראה זו לגבי עובדים זרים בענפים נוספים. לגבי ענף הסיעוד יחול הסדר זה רק לגבי רכיב שכרו של העובד הזר המשולם על ידי חברת הסיעוד בלבד ולא על חלקו של המעסיק היחיד. כמו כן, לקבוע, כי הוראות סעיף 1יא לחוק עובדים זרים יחולו גם על התיקון המוצע ובכלל זה ניהול הכספים, דרכי העברתם וכו'. תחולתו של תיקון חוק זה תהיה לאחר התקנת  תקנות לפי סעיף 1יא לחוק עובדים זרים.
תזכיר חוק בעניין זה יובא לאישורה של ועדת השרים לעניין יישום החקיקה לשינוי חברתי כלכלי.

3 . לאמץ את ההסכם שנחתם ביום 17 בינואר 2012 בין משרד האוצר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ורשות האוכלוסין וההגירה לבין התאחדות התעשיינים, שעניינו מכסת עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים בענף התעשייה (להלן - ההסכם), המצורף כנספח להחלטה זו, ובהתאם לאמור בהסכם לקבוע כדלקמן:

א. ממועד קבלת החלטה זו לא תותר כניסתם של עובדים זרים חדשים מחו"ל לתעשייה, למעט מומחים. בהחלטה זו, "מומחים" - כהגדרתם בהחלטת הממשלה מספר 3021 מיום 6 בינואר 2005, שעניינה מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים לשנת 2005.

ב. החל ממועד קבלת החלטה זו תתבצע הקצאת ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף התעשייה על ידי הארכת אשרתם של עובדים זרים בענף התעשייה שאינם מומחים השוהים כיום בישראל לתקופה מירבית של 7 שנים, וזאת בכפוף לכל דין. הארכת האשרות כאמור תחול רק לעובד זר בענף התעשייה שיועסק כדין על ידי מעסיק בעל היתר בתוקף לענף התעשייה.

ג. לתקן את סעיף 7 בהחלטת הממשלה מספר 147 מיום 12 במאי 2009, שעניינה מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים, כך שמכסת העובדים הזרים המרבית בענף התעשייה תהיה כדלהלן - בשנת 2012- 200; בשנת 2013 – 50.

ד. לקבוע כי שכרם של עובדים זרים בענף התעשייה, שאינם מומחים, לא יפחת מסכום של 5,300 ש"ח לחודש.

ה. להטיל על שר הפנים ועל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות לפי סעיף 1יא לחוק עובדים זרים, כך שתוטל חובה על מעסיקי עובדים זרים בענף התעשייה להפקיד בפיקדון סכום של 700 ש"ח לחודש בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש, אשר יינתן לעובד במועד יציאתו כחוק מישראל. סכום הפיקדון שיופקד על ידי המעסיק יהיה על חשבון תשלומי הפנסיה ופיצויי הפיטורים של העובד הזר.
במטרה לעודד תעסוקת עובדים ישראלים בתחום הרתכות במקומם של עובדים זרים קיימים, להטיל על המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לגבש בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו תוכנית לסיוע למעסיקים בעד קליטתם של עובדים ישראלים בתחום הרתכות, כמפורט בהסכם.

ח. הממשלה דנה ואישרה את הצעת שר הבינוי והשיכון לקביעת שינויים באזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הדיור במרחב העירוני ובמרחב הכפרי.
נוסחה המלא של ההחלטה ורשימת היישובים שנכללים במסגרתה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.

ט. הממשלה החלה היום בדיון על פרויקט הרכבת לאילת. בפני הממשלה הוצגו עיקרי הפרויקט על ידי שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ועל ידי בכירים במשרדו.

הממשלה תמשיך בדיונה בנושא זה.